רשות התעופה האזרחית פירסמה תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות להפעלת כטב”ם)

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים/רשות התעופה האזרחית (רת”א) פירסמה תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות להפעלת כטב”ם).

לטיוטה זו היה זמן הפצה מקוצר והיא נסגרה להערות הציבור ב- 1.11.2023 דקה לפני חצות.

“בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חיל האוויר העלה צורך מבצעי דחוף לייצר תמונה אווירית של כל הכטב”מים שמופעלים על ידי גורמים ישראליים,  זאת במטרה לשפר את יכולת הגילוי של כטב”מים עוינים,  ולסייע במשימה של הגנת שמי המדינה.

“מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן: “לחייב את כל הכטב”מים האזרחיים הפועלים בישראל להפעיל Remote Identification, RID – קרי, להיות בעלי יכולת לשדר נתוני זיהוי והפעלה (מיקום, גובה, כיוון ומהירות) בזמן אמת ליחידת ניהול תעבורה אווירית [אשר תוכל לייצר תמונה אווירית ברמת דיוק ועדכניות גבוהה בזמן אמת, שתהיה זמינה לכוחות הביטחון הרלבנטיים], וזאת במטרה לשפר את יכולת הגילוי של כטב”מים עוינים,  ולסייע במשימה של הגנת שמי המדינה. מערכת מעין זו תתרום גם למניעת קונפליקטים  בטיחותיים עם  תעבורה אווירית בגובה נמוך שכרגע פועלת בעצימות גבוהה יותר.

“כמו כן לקבוע הסדר ייעודי להפעלת כטבמ”ים במסגרת כיתות כוננות, שיאפשר הפעלת כטב”מים בבעלות התושבים ומוטסים על ידם – מדובר בכטב”מים שמצוידים במצלמות, ויכולים לספק חוזי לכיתת הכוננות ברחבי הישוב ובסביבתו הקרובה (על כל היכולות המבצעיות המשתמעות מכך).

“ההסדר כולל הקלות מחוק הטיס ותקנות לפיו, ובד בבד קביעת מעטפת הפעלה מחייבת שממזערת את הסיכון לבטיחות כנובע מהפעלת כטב”מים אלה.”

בין השאר נקבע כי “לא יפעיל אדם כטב”ם בגובה נמוך מ- 500 רגל מעל פני השטח, אלא אם כן הכטב”ם רשום במערכת ניטור, באמצעות ממשק רשתי שלה”.

עוד נקבע כי “תקנות אלה לא יחולו על כטב”ם  שנתקיים בו אחד מאלה […] הוא  מופעל בידי אחד מאלה: המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; שירות ביטחון כללי (שב”כ) [“כמו כן מוצע לקבוע כי התקנות לא יחולו על כטב”מים של  גופי הביטחון או המופעלים על ידם: הצבא, המשטרה, השב”כ והמוסד למודיעין מיוחדים”].

“[…] ברקע הדברים, למן תחילת המלחמה מנהל רת”א מכוח סמכותו לפי סעיף 92 לחוק הטיס אסר באופן גורף הפעלת טיסנים ממונעים נהוגי רדיו למטרות פנאי וספורט. זאת במטרה לצמצם את הסכנה בזיהוי שגוי של הטיסן על ידי כוחות הביטחון כטיסן עוין, וכן להפחית את הסיכון לכלי טיס מנמיכי טוס של חיל האוויר, משטרת ישראל וכוחות כיבוי והצלה. האיסור לא חל על טיסנים שהטסתם אושרה על ידי רת״א או מערכת הביטחון. כטב”מים למטרות מסחריות ועבודה  עדיין מורשים לפעול תחת מגבלות מחמירות יותר מאשר ברגיל (למשל מרחק מהגבול).

“[…] מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל הוקמו בישובים רבים ברחבי ישראל כיתות כוננות במטרה לתגבר את ההגנה על היישובים בכוחותיהם שלהם.

מפניות רבות לרשות התעופה האזרחית עולה כי כיתות הכוננות הללו מעוניינות לעשות שימוש בכטב”מים (הקרויים “רחפנים” בשפה לא מקצועית) שבבעלות התושבים ומוטסים על ידי התושבים – מדובר בכטב”מים שמצוידים במצלמות, ויכולים לספק חוזי לכיתת הכוננות ברחבי הישוב ובסביבתו הקרובה (על כל היכולות המבצעיות המשתמעות מכך) […] ביום 27/10/2023 פנה רח”ט לוט”ר אבטחה ומעברים במטה ליבטחון לאומי/משרד ראש הממשלה למנהל רשות התעופה האזרחית כי המטה רואה צורך מבצעי דחוף ומיידי, לשם שיפור ההגנה על ישובים, בקידום פתרון מיקף ומיידי לנושא של הטסת כטב”מים במסגרת כיתות כוננות עד לסוף מלחמת חרבות ברזל, באופן שיאפשר להפעיל כל כטב”ם במסגרת כל כיתת כוננות שתרצה בכך”.