רשות המיסים התחייבה כי עד סוף 2021 תתפרסם באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות בכל משרדיה בארץ בהם יש קבלת קהל

בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים אושרה לאחרונה בקשת הסתלקות בהסכמה מתובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המיסים לישראל לגבי ליקויים בפרסום הסדרי גישה בסניפיה ברחבי הארץ לבעלי מוגבלויות. התובע בתיק זה הוא אהוד מנחם צבי קין.

כבוד השופטת ענת זינגר כתבה בין היתר בפסק דינה [ת”צ 40071-09-20]:

“עניינה של הבקשה לאישור כי המשיבה, מדינת ישראל – רשות המיסים בישראל, לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), שעה שלא פירסמה באתר האינטרנט לשירותים ומידע ציבורי של המשיבה, את התאמות הנגישות אשר בוצעו ביחידותיה השונות. זאת לרבות אמצעי העזר ושירותי העזר המסופקים באותן יחידות לפי בקשה ואופן קבלתם.

“ביום 21.6.2021 ועוד בטרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, הגישו הצדדים את בקשת ההסתלקות. לטענת המשיבה היא החלה בהליך של פרסום הסדרי הנגישות לשם עמידה בהוראות החוק והתקנות, עוד עובר להגשת בקשת האישור.  עם זאת הובהר כי בהגשת בקשת האישור ע”י המבקש היה כדי לקדם ולזרז את המשיבה לעמוד בהוראות הדין”.

במסגרת זו טענה המשיבה כי:

+ “היא פירסמה כבר את הסדרי הנגישות הקיימים ביחס ל- 58 יחידות מתוך 79 יחידות המפורסמות באתר כיחידות בהן קיימת קבלת קהל. המידע עלה לאתר לאחר שנערך סקר הנגשה ע”י יועץ נגישות מוסמך, שבחן את רמת ההנגשה בכל יחידה. ביחידות המונגשות באופן מלא צויינה עובדה זו ובאילו המונגשות באופן חלקי – צויינה רמת ההנגשה הפיסית והנגשת השירות ביחידה לפי נושאים (חניות, מעליות, שילוט והכוונה, שירותים וכיוצ”ב). כמו כן יש התייחסות לעזרים טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלות ראייה או שמיעה וכל נהלי שירות נגישים.

“המשיבה התחייבה כי עד סוף 2021 היא תפעל לפרסום הסדרי הנגישות באשר ליחידות המפורסמות ככאלו שאין בהן קבלת קהל.

+ המשיבה מינתה רכזי נגישות – רכז אחד אמון על יחידות אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ורכז נוסף אמון על יחידות אגף המכס והמע”מ. שמם של רכזי הנגישות ודרכי יצירת קשר איתם באמצעות הדוא”ל, פורסמו אתר האינטרנט של המשיבה ומספרי הטלפון שלהם פורסמו בעקבות בקשת האישור.

+ המשיבה ריעננה וחידדה את נהליה בכל הקשור לפרסום התאמות הנגישות”.

“לאור דברים אלה סבור המבקש כי אין עוד צורך בהמסך ניהול ההליך וכי בפעולותיה של המשיבה כאמור לעיל, נעשה שירות טוב ומועיל לקבוצה ולציבור בכללותו בעניין מושא בקשת האישור וזאת כבר בשלב זה ומבלי להידרש להליך משפטי ארוך ויקר […] צויין בהקשר זה כי עובר להגשת הבקשה לאישור בית-המשפט  גם נעשו מטעם המבקש שתי פניות מוקדמות אשר לא זכו למענה מן המשיבה”.

שני הצדדים הסכימו כי רשות המיסים תשלם למבקש ולב”כ גמול בסכום כולל של 24,750 ₪.

השופטת אישרה גמול זה וציינה כי “לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה דנן מצאתי כי יש מקום לאשר את בקשת ההסתלקות בהתאמה למבוקש. עולה כי עצם הגשת הבקשה גרמה לזירוז פעולותיה של המשיבה ואף להסכמות באשר להמשך פעילותה למילוי אחר התקנות. נראה כי הושגה המטרה העיקרית של ההליך וכי המשך ניהולו אינו נדרש. קבלת ההסתלקות בשלב זה תחסוך בטירחה ועלויות מהצדיים וכן תפחית מהעומס המוטל על בית-המשפט. נחה דעתי כי המוצע מהווה פיתרון ראוי והולם את המקרה”.

“אני מוצאת כי ההליך קידם טיפול בסוגיה בעלת חשיבות לחברי הקבוצה ולציבור בכלל. למעשה חלק ארי מן המבוקש כבר בוצע ואף קיימת התחייבות להשלמה נוספת בעתיד. ברי כי לא דובר בתביעת סרק […] כאמור, אין מדובר בתביעת סרק ונמצאה תועלת קונקרטית אשר אין להמעיט בערכה”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד איתי ארגוב ויהודה שושן.