רשות המים מפרסמת את טיוטת כללי המים: “כללים שנועדו להסדיר את ההתמודדות עם מצבים של אירוע פגיעה במים; הכללים מתייחסים לתפקידיהם השונים של ספקי המים לצורך ההתמודדות האמורה והבטחת שירותי המים וכן אל הממשקים שלהם עם גורמים אחרים שפועלים בעת אירוע כזה”

הרשות הממשלתית למים וביוב (“רשות המים”) מפרסמת (25.1.2022) את טיוטת כללי המים (אירוע פגיעה במים), תשפ”ב – 2022. “כללים אלו נועדו להסדיר את ההתמודדות עם מצבים של אירוע פגיעה במים, כפי שהוא מוגדר בסעיף 18א לחוק המים. הכללים מתייחסים לתפקידיהם השונים של ספקי המים לצורך ההתמודדות האמורה והבטחת שירותי המים וכן אל הממשקים שלהם עם גורמים אחרים שפועלים בעת אירוע כזה”. החומר פתוח להערות הציבור עד 6 במארס 2022 בצהריים.

בין היתר פורסם מסמך Regulatory Impact Assessment, RIA בהקשר זה בו נאמר בין השאר: “שירותי מים וביוב הם שירות חיוני לקיומה של שגרת החיים. אין מחלוקת שיש הכרח לשמר יכולת אספקת השירותים הללו גם בעתות של חירום, על סוגיהן השונים. אספקת שירותי המים והביוב בישראל נעשית על ידי מגוון של ספקים שונים. השונות היא הן בהיקפי הפעילות הן ברמת המקצועיות של הספקים, הן במסגרות החוקיות שעל בסיסן הם פועלים ועוד. המגוון האמור מייצר אתגרים שונים בשגרה ובוודאי מקשה על היערכות נכונה להספקת השירותים בעתות של משבר.

“הניסיון לאורך השנים לימד על קיומם של איומים מגוונים, אשר מייצרים חשש לשיבושים ואף הפסקת אספקה מוחלטת של שירותים אלו. בין היתר ניתן למנות את האיומים הבאים:

+ אסונות טבע – דוגמת רעידת אדמה, צונאמי ואפילו מזג אויר קיצוני מייצרים קשיים, שיבושים ומצבים של הפסקת אספקת מים או פגיעה באיכות המים. התרחיש הלאומי של מדינת ישראל מחייב היערכות לאפשרות של רעידת אדמה בעוצמה של 7.6 בסולם ריכטר. ההערכה היא, כי בתרחיש כזה תתיכן מציאות של ניתוק שירותי מים וביוב לכ- 400,000 איש;

+ מצבי לחימה שונים – המציאות במדינת ישראל מלמדת כי מצבי לחימה מתרחשים אחת לתקופה ובאזורים מסויימים אף בתדירות גבוהה. אירועים מסוג זה מייצרים איומים לפגיעה בתשתיות מים וביוב עד כדי הפסקה של שירותי אספקת מים וביוב. הפגיעות יכולת להתבטא בפגיעת טילים בתשתיות עצמן, פגיעה במתקני מים וביוב, פגיעה במתקני התפלה, הפסקות חשמל ממושכות באזורים נרחבים, עד כדי כך שלא ניתן יהיה לספק שירותי מים וביוב, חשש מאירועי הפרות סדר נלווים שיביאו גם הם לפגיעה בתשתיות ועוד;

+  טרור וטרור קיברנטי – איומי הטרור נחלקים גם הם למספר סוגים. ביניהם פגיעה ישירה בתשתיות, פגיעה במערכות מחשוב, שהן הכרחיות לתפקוד התקין של תשתיות המים והביוב, הרעלת מקורות מים או מאגרי מים ואיומים נוספים על איכות המים. יצוין שבשנים האחרונות יש החמרה באיומי הסייבר על מערכות המחשוב של משק המים והביוב ובשנים 2020 – 2021 נרשמו עשרות אירועים של תקיפת תשתיות מחשוב. האיומים הללו הגיעו הן מגורמי טרור והן מגורמים פליליים.

+ תקלות טכניות וטעויות אנוש – מערכות אספקת המים ושירותי הביוב הן מערכות טכנולוגיות מורכבות. בהליך הרגיל של פעולתן עלולות להתרחש תקלות טכניות שיפגעו באספקת השירותים. כמו כן,  עלולים להתרחש אירועים של פגיעה באספקת השירותים כתוצאה מטעות אנוש, שגם היא מובילה לתוצאה של שיבוש באספקת השירותים ולעתים אף חשש לפגיעה בבריאותם של אנשים. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מלמד שתקלות אלו עלולות לייצר קשיים משמעותיים באספקת המים .

“לצד זאת, ניכר כי הספקים האמונים על אספקת שירותי המים בישובים אינם ערוכים בצורה טובה למתן מענה לעתות חרום ולמשברים והם גם מתקשים לבסס את אספקת השירותים על תעריפי המים והביוב, בשל ההיקף הקטן יחסית של ההכנסה ממים ומיעוט כוח האדם שעוסק בנושא בשגרה. בהקשר זה יצויין, שפילוח אירועי הסייבר בשנים 2020 – 2021 מלמד על גידול בכמות ההתקפות ובחומרתן.

“עוד ניתן ללמוד, כי עיקר ההתקפות הרלבנטיות למשק המים והביוב התרחשו במרחב הכפרי, ששם הושקעו פחות משאבים להגנה על התשתיות מפני איום זה.

“ההתקפות בשנים הללו היו הן התקפות פליליות והן התקפות מגורמי טרור. בתקיפות שאירעו בשנתיים הללו לא נגרמו עדיין שיבושים מאוד משמעותיים באספקת השירותים לצרכנים.

“יחד עם זאת, האירועים מלמדים על הפוטנציאל הגדול לנזק כתוצאה מאיום זה. בין השאר, היה אירוע של שיבוש בפעולתה של תחנת שאיבה לביוב, שיבוש בתהליכי טיפול בשפכים, נעשו ניסיונות לפגוע במשאבות מים, לפגוע בתשתיות לטיפול באיכות המים ועוד.

“יש לציין, כי ההערכות של גורמי המקצוע במערך הסייבר הלאומי הן, כי האיום הקיברנטי צפוי להתגבר, הן מבחינת מספר ההתקפות והן מבחינת תחכומן. ההתקפות הן מצד גורמי טרור ומצד גורמים פליליים ומטרתן לשבש אספקת שירותים חיוניים ולגרום גם לבהלה בציבור.

“עניין נוסף שהתחדד מן האיומים של השנים האחרונות התעורר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. במסגרת הטיפול בהשלכות של נגיף הקורונה התעורר מעת לעת צורך להעביר הנחיות שוטפות לספקי המים ולא ניתן היה להסתפק בהוראות במסגרת הרישיונות והתיקונים לרישיונות. הפיצול בין כ- 1000 שחקנים שונים במרחב הכפרי לא איפשר ניהול ממשק זה בצורה תקינה.

“מאפיין נוסף של מרחב זה הוא שמרבית האספקה אינה למטרות בית אלא לצורך הפעילות החקלאית. עוד מאפיין רלבנטי הוא הפיצול בין שירותי המים לשירותי הביוב. על פי רוב, שירותי הביוב מנוהלים על ידי המועצה האזורית ולא על ידי ספק המים.

“לסיכום נקודה זו, האיומים על הספקת השירותים הם רבים ונעשים מורכבים יותר ויותר. ריבוי הספקים מקשה הן על היכולת שלהם להיערך לתת מענה והן על היכולת הרגולטורית להבטיח את ההיערכות התקינה של הספקים”.