פרסום ראשון: נדחתה עתירה של מלם נגד מ. השיכון לגבי מכרז שירותי מיקור-חוץ בתחום המחשוב בו זכתה IBM; יבמ ‘תכסה הוצאות’ מלם [בקשר לפסילת הצעתה במכרז] בכ- 1.5 מיליון ₪

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה עתירה מינהלית של חברת מלם מערכות בע”מ נגד מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון ונגד יבמ ישראל. העתירה המינהלית עסקה במכרז שירותי מיקור-חוץ בתחום המחשוב בו זכתה IBM ונדחתה הצעתה של חברת מלם מערכות.

בהחלטה קצרה (‘פיתקית צהובה’) כתב כבוד השופט אלי אברבנל ב- 4 באפריל 2019 כי “לבקשת העותרת [מלם מערכות] העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות משיבה 1 [מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון] בסך 36,000 ₪. אין צו להוצאות למשיבה 2 [יבמ ישראל]”.

אלא שבבדיקה של Read IT Now בקרב מעורבים בנושא הסתבר כי מאחורי ההחלטה הקצרה יש מספר פרטים שטרם פורסמו עד כה:

■ משרד הבינוי והשיכון פירסם ב- 14 במאי 2018 מכרז מס’ 101/2018 שנושאו מכרז להספקת שירותי מיקור חוץ של תפעול ותחזוקת תשתיות מחשוב מרכזיות וציוד קצה בפריסה ארצית. במכרז נאמר בין השאר כי “המשרד מקבל שירותי מיקור חוץ מלאים מזה כשניים עשר שנים מספק חיצוני, חב’ IBM. בתקופה הקרובה יפוג תוקף ההתקשרות עם הספק הנוכחי ומכיוון שכך נערך המשרד להתקשרות חדשה עם ספק במתכונת דומה להתקשרות הקיימת. יחד עם זאת, ההתקשרות החדשה כוללת שינויים ועדכונים הנובעים מהצרכים העדכניים של המשרד, כמו גם מהפקת לקחים שערך המשרד מההתקשרות הקודמת”.

עוד נאמר כי “מובהר כי למשרד שמורה הזכות לסיים את ההתקשרות אם וכאשר תקים ממשלת ישראל ענן ממשלתי שירכז את תפעול ותחזוקת התשתיות במשרדי הממשלה. בתוך כ- 3 שנים מתכננת הממשלה להקים ענן שישרת את משרדי הממשלה, לכשיוקם הענן הממשלתי עשוי המשרד לבחור ולקבל שירותים במסגרת זו, דבר אשר ישנה את מהות ההתקשרות עם ספק מיקור החוץ. לפיכך, על מנת להקנות גמישות למשרד מחד, ולא לפגוע בספק מאידך, הוחלט כי אופק הזמן של ההתקשרות נשוא מכרז זה, יהיה כאמור לגבי תקופת ההתקשרות הראשונה)”.

■ יומיים לאחר מכן, ב- 16 במאי 2019, דיווחתי על המכרז הזה כאן באתר.

■ חברת יבמ ישראל הוכרזה כזוכה במכרז ואילו הצעתה של חברת מלם מערכות נפסלה. בעקבות כך נחתם הסכם בין משרד הבינוי והשיכון לחברת יבמ.

■ חברת מלם מערכות הגישה ב- 9 בינואר 2019 עתירה מינהלית [עת”מ 2221-01-19] לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. בעתירתה ביקשה החברה מבית-המשפט לבטל את פסילת הצעתה במכרז או לבטל את ההכרזה על חברת יבמ כזוכה ולצאת למכרז חדש. יצויין כי לא פורסם הנוסח המלא של כתב הטענות בעתירה המינהלית של מלם מערכות.

■ על-פי מערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט, בתיק זה נקבעו שלושה דיונים (10.2.2019, 21.2.2019 ו- 24.3.2019) אשר שלושתם נדחו בהסכמת הצדדים עפ”י בקשתם. דיון נוסף, שנקבע ל- 28.3.2019, נדחה “מטעמי בית-המשפט”. נקבע מועד נוסף, 11.4.2019, אולם הוא התייתר, בשל ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

■ מסתבר כי הצדדים (מלם מערכות מזה ויבמ ישראל מזה) הגיעו ביניהם להסכמה ביניהם:

+ העתירה שהוגשה לבית-המשפט – תידחה;

+ חברת מלם תסלק את כל טענותיה/תביעותיה/דרישותיה בקשר למכרז זה, ההליכים שלו והחלטת וועדת המכרזים של משרד הבינוי והשיכון וכן הצעתה של חברת יבמ במסגרת המכרז;

+ חברת יבמ תשלם לחברת מלם מה שכֻּנָּה “תשלום לכיסוי הוצאותיה”. הסכום שהוסכם הוא קרוב ל- 1.5 מיליון ₪ בתוספת מע”מ.

■ ההסכמה בין הצדדים גובשה לכדי הסכם שנערך ונחתם ביום 1 באפריל 2019. למיטב הבנתי, אחד מהסעיפים בהסכם זה הוא התחייבות הדדית של הצדדים לשמירה על סודיותו.

■ מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון [שהייתה מיוצגת בהליך ע”י פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)] לא הביעה התנגדות לדחיית העתירה, בעקבות כוונת מלם מערכות למשוך אותה. בנוסף, היא לא הייתה שותפה למגעים שהתקיימו בין מלם ליבמ, היא אינה מכירה את פרטי המגעים הללו ואינה צד להסכם שנחתם בין שתי החברות.

■ בנוסף, המדינה עמדה על תשלום הוצאות בעתירה עם דחייתה. סכום ההוצאות בו נקבה המדינה הוא הסכום שבסופו של דבר נפסק לזכותה ע”י בית-המשפט (36,000 ₪).

■ יומיים לאחר שנערך ונחתם ההסכם בין יבמ למלם, הוגשה ב- 3.4.2019 לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו שדן בתיק, בקשה בהסכמה של שתי החברות לדחיית העתירה ולמתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.

■ כאמור, החלטת השופט בתיק זה ניתנה ב- 4.4.2019 והתיק נסגר.