פורסמו הכרעת הדין וגז”ד לגבי עובד משרד הביטחון שהואשם ב”מעשי מרמה והפרת אמונים שביצע אגב עיסוקו בהתקשרויות משהב”ט עם ספקים בעניין התקנת קווי טלפון צבאיים ותקשורת נתונים”

נציבות שירות המדינה פירסמה את הכרעת הדין ואת גזר הדין בתיק [בד”מ 66-21] שהתנהל בבית-הדין למשמעת של עובדי המדינה. הנאשם “עובד משרד הביטחון, המועסק כראש תחום מפעלים חיוניים ועוזר סגן בכיר ל-מל”ח [הנאשם שימש עוזר לסגן ראש אגף במשרד ברשות חירום לאומית (רח”ל), זאת החל משנת 2012] הועמד לדין משמעתי בעבירות משמעת זאת בגין מעשי מרמה והפרת אמונים שביצע אגב עיסוקו בהתקשרויות של המשרד עם ספקים בעניין התקנת קווי טלפון צבאיים ותקשורת נתונים”.

בהכרעת הדין נאמר בין היתר כי “תקנ”מ (תשתיות תקשורת נתונים) הוא מכרז פומבי המפורסם על ידי מינהל הרכש במשרד הביטחון אחת לשלוש שנים, במטרה לקבוע מי הגורמים שיספקו בתקופה זו שירותי הקמה ואחזקת תשתיות התקשורת, הכוללות קווי טלפון צבאיים ותקשורת נתונים, עבור צה”ל ומשרד הביטחון.

“המכרז כולל נספח טכני מפורט הכולל רשימה סגורה של מוצרים, שניתן לספק במסגרת המכרז, במחיר קבוע, מספקים שזכו ב’מכרז ספקים’ של משרד הביטחון שנערך בסמוך למכרז התקנ”מ. במכרז צויינו ספקים ודגמי ציוד מדויקים שעמדו בדרישות הטכניות, ביכולת לאבטחת המידע וברף מחיר, שנקבעו על ידי גורמי המקצוע.  כמו כן, במסגרת מסמכי המכרז, צויין במפורש כי לא ניתן לספק מוצרים חלופיים אלא אם ניתן לכך אישור מראש על ידי גורם מוסמך מטעם מנהל הרכש במשרד הביטחון.

“נוכח חשיבות אספקת המוצרים כפי שהוגדרו במכרז, קבע משרד הביטחון כי מסגרת ההתקשרות תהיה באמצעות כתבי כמויות בהם יהיה ניתן לעשות שימוש בשדות מוגבלים למוצרים ולעבודות לגביהן נתן משרד הביטחון הרשאה להתקשרות וחיוב בהתאם לתנאים שהוגדרו במכרז. אישור כאמור לא ניתן במקרים שלפנינו.

“חברת גילתק תקשורת פרוייקטים (2002) בע”מ היא חברה פרטית שהתאגדה ביום 29.12.2002, והחלה את פעילותה ביום 1.1.2003. גילתק עסקה בניהול,  ביצוע והוצאה לפועל של פרוייקטים בתחום תשתיות תקשורת.  במכרז תקנ”מ 2011 שהוכרע בתאריך 23.6.2011 זכתה גילתק. מכרז תקנ”מ 2011 עמד בתוקפו מיום 29.6.2011 ועד חודש אפריל 2015.

“במכרז תקנ”מ 2014 שהוכרע בתאריך 13.4.2015 זכתה גילתק. הנאשם היה האחראי מטעם רח”ל על פרוייקטים שבוצעו במסגרת מכרז תקנ”מ. במסגרת פרוייקטים אלו הקימה גילתק, באמצעות קבלן משנה, חמ”לים של פיקוד העורף ברשויות המקומיות.

“במסגרת אחריות זאת התנהל קשר שוטף בין הנאשם לבין נסים, משה כהן, וקבלן המשנה של גילתק, תומר להב, לקבלת הזמנות עבודה בחינתן ואישורן במקרים המתאימים. ניסים מזרחי, משמש כסמנכ”ל טכני בגילתק משנת 2003. במסגרת תפקידו כמנהל בכיר בגילתק, שימש ניסים כמנהלם הישיר של מנהלי ואחראי קבלת האישור מגורמי צה”ל על ביצוע העבודה, והחתמתם על כתבי הכמויות והחשבוניות שיצאו בגינם; משה כהן עבד בגילתק בין השנים 2010-2017 כמנהל פרוייקטים, מטעם גילתק, בפרוייקטים של רח”ל ; תומר להב שימש כבעלים של חברת רילפילד אשר הייתה קבלן משנה של חברת גילתק בכל הנוגע לעבודות שבוצעו עבור רח”ל.

“שיטת העבודה של הנאשם במסגרת תפקידו של הנאשם כללה קבלת דרישה ממפקדיו ב-רח”ל לביצוע פרוייקט, תרגום הדרישה לטובין ועבודות שנדרשו מספקים שזכו במכרזים הנוגעים למוצרים הנדרשים לפרוייקט, הזמנתם מהספק המתאים, פיקוח על ביצוען ואישורן לכשהושלמו על פי דרישות הרשות. לאחר קבלת דרישה ממפקדיו ב-רח”ל, בנוגע לאזורים הדורשים ביצוע פרוייקט שיפוץ, היה הנאשם, כחלק מתפקידו, יוצא לסיור בשטח ומאפיין את דרישת העבודה. בהמשך, ולאחר הסיור והגדרת הצרכים בשטח, הנאשם היה פונה לניסים, משה כהן או ללהב ומציג בפניהם דרישה לביצוע עבודות.  בהמשך, ניסים היה מגיש לאישורו של הנאשם אומדן הכולל הערכת פריטים, כמויות ומחירים.

“הנאשם היה אמון על בחינת האומדן ובאישורו התחיל הפרוייקט.  עם סיום העבודה נדרש הנאשם לבחון את כתב הכמויות ובאישורו הועבר כתב הכמויות לאישור גורמים נוספים ברח”ל וביניהם מפקדו של הנאשם, סגן ראש רח”ל, שאישר כי כתב הכמויות זהה לאומדן שאושר בראשית הפרוייקט, לעבודות ולטובין שבוצעו וסופקו בפועל, בהסתמך על אישור של הנאשם, שתפקידו היה לבחון את ההתאמה בפועל.  לאחר קבלת אישור על הפרוייקט מכלל הגורמים הרלוונטיים ב-רח”ל, נסללה הדרך לתשלום בגין הפרוייקט. בשלב זה שלחה גילתק באמצעות מנהליה את כתב הכמויות המאושר והחשבונית בגינו למשרד הביטחון לאישור ולהעברת התשלום עבור ביצוע הפרוייקט”.

בהמשך הכרעת הדין נאמר כי “[…] במהלך התקופה הרלבנטית למכרז 2011 ומכרז 2014, במועדים מסויימים, במספר הזדמנויות,  פנה הנאשם למשה כהן או ללהב וביקש מהם לספק מוצרים ועבודות החורגים מההתקשרות במכרזים שבהם זכתה גילתק ושלא ניתנה על ידי משרד הביטחון כלל הרשאה לספקם. הנאשם ביקש זאת, תוך שהוא יודע כי התשלום עליהם בהמשך לגילתם, יידרש להתבסס על כתבי כמויות כוזבים, שבהם יוצג התשלום עבור המוצרים החורגים ממכרזי התקנ”מ, כאילו ומדובר בעבודות תקשורת במסגרת מכרז התקנ”מ. במקביל, משה כהן היה מאשר לקבלן המשנה של גילתק לבצע, כחלק מהפרוייקט ב-רח”ל, עבודות בינוי שאינן חלק ממסגרת התקנ”מ, תוך שהוא יודע כי התשלום לגילתק עליהם בהמשך יידרש להתבסס על כתבי כמויות המבוססים על מצגים כוזבים, כאילו מדובר בעבודות תקשורת במסגרת מכרז התקנ”מ. כהן ביצע זאת בשיתוף ובידיעת הנאשם על ביצוע הפרוייקטים, תוך ששניהם מסתירים עובדה זו ממנהל הרכש במשרד הביטחון

“עם סיום העבודה, ניסים או משה כהן, בידיעת הנאשם, רשמו טובין אלו בכתבי כמויות כוזבים, כטובין או שירותים הכלולים במכרז, במקום הטובין שסופקו בפועל. עלות הטובין שסופקו בפועל חויבה בכתבי הכמויות אותם אישר הנאשם, ביודעו כי כתבי הכמויות אינם משקפים את שסופק בפועל, וכאשר במסגרת תפקידו לאשר שכתב הכמויות משקף את המוצרים והעובדות שסופקו בפועל. הנאשם אישר את האומדן ואת כתב הכמויות הכוזב על אף שידע כי הוא אינו משקף את הטובין או העבודות שבוצעו בפועל. בהמשך, בהתבסס על אישור זה, אישר מפקדו של הנאשם, סגן ראש רח”ל, את כתב הכמויות.

“בהמשך, גילתק הגישה את כתבי הכמויות הכוזבים לאישור משרד הביטחון. משרד הביטחון אישר את כתבי הכמויות הכוזבים, רק בשל כך שסבר כי כל מה שפורט בכתב הכמויות בוצע וסופק בפועל ושיקף דיווח אמת. על סמך כתב הכמויות הכוזבים, העביר משרד הביטחון לגילתק תשלום.

“התביעה טענה כי במעשיו האמורים עשה הנאשם במילוי תפקידו כעובד ציבור מעשה מרמה והפרת אמונים הפוגע בציבור בכך שפעל תוך סטייה מן השורה, שיש בה כדי להביא לפגיעה מהותית בתקינות המנהלת הציבורי”.

בדיון שהתקיים בפני בית-הדין ביום 12.12.2021 הודה הנאשם באישום ובעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, והורשע על יסוד הודאתו.

התמיהות לגבי התנהלות משרד הביטחון בפרשה זו

בגזר הדין נאמר בין היתר כי משרד הביטחון “אומנם לא ביקש את השעייתו של הנאשם, אך ביטל סמכויות חתימה שלו בעניין רכש חוזים והתקשרויות […] סיווג העובדים במשרד הביטחון הוא גבוה מאוד, ועובדים המועסקים במערכות הרכש צריכים להיות ללא דופי. אין מקום במשרד הביטחון לעובד שכשל בעבירות דוגמת הנאשם”.

ההגנה טענה בפני בית-הדין כי “הנאשם לא הפיק כל טובת הנאה ממעשיו, או פעל בניגוד אינטרסים. גם אם נפלו פגמים מינהליים בהתנהלות הנאשם, כל הכספים שאישר היו לצורך קידום פרוייקטים עליהם היה אמון; היה עליו עומס לסיים הפרוייקטים […] ב- 2017 נפתחה נגדו חקירה דרקונית, בה יוחסו לו חשדות למעשים חמורים: שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון; הנאשם שיתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, ואף קידם את החקירה. בסופו של ההליך העבירה הצטמצמה להפרת אמונים, ונכרת הסדר מותנה עם הנאשם. הנאשם הסתובב במשך 4 שנים כשעננה מרחפת מעל ראשו, וחיי משפחתו נפגעו. באותה חקירה נחקרו גם גורמים אחרים ובכללם קציני צבא, אולם לא הוגש נגדם כל כתב אישום; נגד הנאשם ננקטה אכיפה בררנית […] הנאשם מכיר כיום באחריות ובחומרה של הדברים”.

בית-הדין קבע כי “בידי הנאשם הופקדה אחריות למערכת גדולה ורגישה שהוקצו לה משאבים כספיים גדולים; הנאשם הפר את המחוייבויות שהוטלו עליו מתוקף תפקידו, ופגע באופן אנוש בחובת האמון שחב כלפי משרד הביטחון, כלפי ספקים שונים וכלפי הציבור בכללותו המצפה כי עובדי ציבור לא יחרגו מתפקידם, יפעלו על פי הדין והנהלים, ידווחו דיווחי אמת, ולא יציגו מצגי כזב מטעים כלפי הממונים עליהם. אף אם לא נטען ולא הוכח כי לנאשם צמחה טובת הנאה חומרית ממעשיו, אין הדבר ממעיט מחומרתם”.

בית-הדין מביע תמיהה על התנהגותו של משרד הביטחון בנושא: “על רקע הדברים האמורים ובכללם המעילה העמוקה שמעל הנאשם באמון שניתן בו, והשימוש לרעה, פעם אחר פעם, בתפקיד ובסמכויותיו שהוקנו לו – היה מקום לפטר הנאשם מעבודתו בשירות המדינה ולפוסלו לצמיתות למערכת הביטחון, אולם לאחר שישבנו על המדוכה החלטנו במקרה שלפנינו, ועל רקע התנהלות משרד הביטחון, להימנע מכך.

“המשרד שידע על פתיחת חקירה נגד הנאשם בשנת 2017, עת הנאשם אף הורחק ממקום עבודתו, לא פתח בהליכי השעיה נגד הנאשם ולמצער אף לא ניסה להעבירו מתפקידו במערכת הרכש הרגישה עליה נמנה. המשרד הסתפק בשלילת חלק מסמכויותיו של הנאשם (ברי שתשובתו של נציג המשרד לשאלת בית הדין בעניין כי “הייתה פה התרגשות, אז יש פה נאיביות, התשובה הייתה מלאה בנאיביות שאף לא הכרנו את ההתמשכות של ההליכים”, אינה מסייעת להבנת התנהלות המשרד בעניין דנן).

“זאת ועוד, מ”מ רח”ל, מר נוחי מנדל, מרעיף שבחים על ראש של הנאשם – במכתבו מיום 15.10.2020, שלוש שנים לאחר תחילת החקירה בעניינו של הנאשם – ובתוך כך מציין כי הוא “מסור מאוד, ולויאלי ויחד עם זאת יודע להיות אסרטיבי כשצריך”.

“מצג זה של מ”מ רח”ל אינו מתיישב עם דברים ששמענו מפי נציג המשרד עו”ד נעמה קוזר כי מנכ”ל המשרד החליט כי אין מקום במשרד הביטחון להתנהלות דוגמת התנהלותו של הנאשם, ולפיכך יש לסיים העסקתו של העובד (בתוך כך יצויין כי עמדת עו”ד קוזר הבהירה שעמדת המנכ”ל גובשה בשנת 2021  לאחר שהנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו).  אין צורך לומר שהתנהלות המשרד בעניינו של הנאשם, אינה מפוגגת ולו בקצת מהעננה הכבדה הרובצת על מעשיו של הנאשם, ולפיכך יש להשית עליו אמצעי משמעת מחמירים שיגנו על תדמיתו של השירות הציבורי וימנעו פגיעה באמון בו, כמו גם ישמשו תמרורי אזהרה לכל העובדים העוסקים במכרזים ורכש לבל ייכשלו במעשים דומים”.