פורסמה (30.9.2020) חוות דעת רביעית מאת הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף קורונה

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמת חוות דעת, רביעית במספר, בנושא קורונה. בחוות הדעת נאמר בין היתר כי “חוות דעת זו נכתבת בימים של תחלואה גבוהה ביותר, בהיקפים שטרם נראו כמותם בישראל מאז פרוץ מגפת הקורונה. כמעט מדי יום במרוצת השבועות האחרונים נרשמים שיאים חדשים בכמות החולים המאומתים ליום, והמגמה טרם התהפכה.

“על רקע מציאות קשה זו בהיבט ההתמודדות עם המגפה, מתחייבת מאליה השאלה – האם יעילותו של כלי השב”כ, שאין מחלוקת כי לא מנע את “הגל השני” של המגפה ואף לא סייע בבלימתו, מצדיקה כיום את הפגיעה חסרת התקדים בפרטיותם של כלל תושבי ישראל, בדרך של מעקב רציף ומתמיד אחר תנועתם במרחב על ידי גוף ביטחוני”.

“[…] שישה אחוזים בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב”כ, אובחנו בסופו של יום כחולים בנגיף, ו- 94% לא אובחנו כחולים או שנמצא כי חובת בידודם הייתה מוטעית.  חקירות אפידמיולוגיות הסתברו כמדויקות הרבה יותר. במספרים מוחלטים, הגם שכמות האנשים שנשלחו לבידוד כתוצאה מחקירה אפידמיולוגית עומדת על כמחצית מכמות האנשים שנשלחו לבידוד באמצעות כלי השב”כ, החקירות כשלעצמן איתרו מספר רב יותר של חולים מאומתים […]  מכאן, שיכולתו של כלי החקירה האפידמיולוגית לבודד אך ורק את מי שאכן באו במגע עם חולה, ושקיים סיכוי של ממש כי נדבקו בנגיף, גבוהה לאין שיעור מזו של כלי השב”כ.”

עוד נאמר בחוות הדעת כי “המציאות בשלושת החודשים האחרונים מלמדת בבירור על כך שכלי השב”כ אינו מונע את העלייה בתחלואה, אינו מעכב אותה, ואינו מסייע בבלימתה, ובצד פגיעתו הקשה בפרטיותם של כל תושבי ישראל, הכלי אף גוזר על רבבות ישראלים הגבלה דרסטית על חופש התנועה שלהם, מבלי שבאו במגע עם חולה קורונה. הדבר משפיע גם באופן ניכר על הכלכלה ועל יכולתו של המשק הישראלי לקיים “שגרת קורונה” עם תום הסגר הנוכחי. עובדה אחרונה זו אף תורמת מטבע הדברים לפגיעה באמון הציבור, שיהיה קשה לשקמו”.

“על האפקטיביות הנמוכה של הכלי מלמדת גם העובדה לפיה כ- 62% (!) מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות כלי השב”כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד (כ- 122,000 השגות)”.

“[…]  לפיכך, הרשות להגנת הפרטיות סבורה כי במציאות הנוכחית ובמכלול הנתונים, לרבות דפוסי התפשטותו של הנגיף שלא היו ברורים בתחילת המגיפה, ולנוכח מוקדי ההדבקה המשמעותיים, יעילותו של הכלי הטכנולוגי של השב”כ מוטלת כיום בספק ממשי, באופן המשליך במישרין על מידתיות השימוש בו”.

“[…] בד בבד, הרשות קוראת לממשלה לפעול בכל האמצעים והמישורים להגברת אמון הציבור ביישומון המגן, תוך שימוש בקמפיין שיווק הסברתי ומאסיבי, אליו יתגייסו בכירי מקבלי ההחלטות במדינה וכן מובילי דעת קהל, באופן שיביא להטעמתו בצורה נרחבת יותר בקרב הציבור, ולהתאים את המסרים לאוכלוסיות השונות העושות בו שימוש. כמו כן, יש לבצע ניסיון כן ואמיתי להמשיך ולהטמיע שיפורים טכנולוגיים נוספים ביישומון המגן, על מנת לשפר ביצועיו של היישומון ולהפכו לרלבנטי יותר במאבק במגפה, לרבות חשיבה אסטרטגית מחודשת בכל הנוגע לאופן הטמעתו ומיתוגו. בהקשר זה, בדומה להקשרים אחרים, יש לנקוט בגישה מבוססת סיכון, ולהתמקד באוכלוסיות ואזורים בהם קיימת תחלואה גבוהה במיוחד”.

בסיום חוות דעתה אומרת הרשות להגנת הפרטיות כי “נציין, כי בכוונת הרשות לקיים הליכי פיקוח בקרב הגופים העוסקים בתחום החקירות האפידמיולוגיות, על מנת לוודא כי פרטיותם של המתוחקרים נשמרת כדבעי, וכי רמת האבטחה של המידע הנמסר על ידם הולמת את הוראות הדין”.

[הערה: ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].