פורסם קול קורא להעברת מידע לוועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה [“רוגלות”]

“בהתאם להחלטת הממשלה מיום 27.8.2023, בה הוחלט על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה, מונתה ביום 28.8.2023 ועדת הבדיקה שחבריה הם השופט (בדימוס) משה דרורי, ענבל רובינשטיין ושלום בן חנן.

“בהתאם להחלטה, על הוועדה לבדוק את התנהלות הגורמים המדינתיים הרלוונטיים, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות תוך שימוש ברוגלות. ועדת הבדיקה נדרשת לקבוע ממצאים ומסקנות בכל המישורים הנוגעים לעניין זה, וכן המלצות לעתיד.

“לשם מימוש תפקידה, הוועדה מזמינה את הציבור הרחב, לרבות ארגונים וגופים פרטיים או ציבוריים, להעביר לוועדה מידע רלבנטי והצעות מפורטות בנוגע לנושאים המצויים בסמכותה. זאת, עד ליום כ”ה בתשרי התשפ”ג, 10.10.2023.

“על פונים המבקשים להעיד בפני הוועדה, לציין במפורש בפנייתם שהם מבקשים להעיד בפני הוועדה, ולהעביר בכתב את תמצית עדותם עד למועד האמור. הוועדה אינה מתחייבת לזמן מי מבין הפונים, והיא תפעל על פי שיקול דעתה ביחס להמשך הטיפול בפניה. אין באמור כדי לגרוע מסמכויות הוועדה להזמין עדים, לפי שיקול דעתה.

“פונה שפנה לגורמים המוסמכים או שעניינו נדון בפני בית משפט, פרקליטות המדינה, מבקר המדינה או גורם אכיפה כלשהו, נדרש לצרף לפנייתו את פניותיו ואת התייחסותם המלאה של גורמים אלו (ככל שזו התקבלה). אדם שמבקש שעניינו האישי לא ייחשף בציבור, נדרש לציין זאת במפורש בפנייתו לוועדה ואת הנימוק לכך.

“תיבת הדואר האלקטרוני [של הוועדה] אינה מסווגת, ומשכך, אין לצרף מידע סודי או חסוי לפנייה”.

* ב- 14.9.2023 פורסם הנוסח המלא של כתב המינוי לחברי הוועדה מטעם שר המשפטים יריב לוין.

“[…] הוועדה תבדוק את התנהלות גורמי המשטרה, הפרקליטות, הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים, בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, לרבות מעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO שנטען כי נעשה בה שימוש מבלי שניתנו לכך צווים מבית המשפט (“פרשת פגסוס”). ועדת הבדיקה תקבע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר וכן המלצות לעתיד.

“הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ואופן עבודתה. ככלל, ישיבות הוועדה יהיו פומביות למעט במקרים בהם יהיה צורך להימנע מחשיפה של שיטות חקירה ואמצעי מעקב, ובמטרה לשמור על יכולותיה העתידיות של משטרת ישראל, הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, וכן שמירה על סודות מסחריים לרבות במקרים בהם יעידו נציגי החברות המספקות את הכלים הטכנולוגיים לגופי האכיפה המוזכרים. במקרים כאמור תשמענה העדויות בדלתיים סגורות ופרוטוקול דיונים אלה יופץ לאחר שייבדק על ידי גורמי הביטחון ויחסה בהתאם. במקרה בו תעלה טענה בדבר סודיות המידע, הוועדה תהיה רשאית להתייעץ עם היועצת המשפטית של משרד המשפטים.

“דו”ח הוועדה יפורסם ברבים, למעט חלקים אשר לגביהם תקבע הוועדה כי יש מניעה לפרסמם, מסיבות שינומקו על ידה.

“[…] דו”ח הוועדה יוגש לח”מ בתוך שישה חודשים מיום התכנסות הוועדה, והוא יביאו בפני הממשלה, אלא אם יחליט הח”מ, לבקשת הוועדה מנימוקים שיירשמו, להאריך תקופה זו. הממשלה תהא מוסמכת לפעול בהתאם לשיקול דעתה ביחס ליישום מסקנות הוועדה והמלצותיה”.

אושרה התקשרות של משרד המשפטים בפטור ממכרז בנושא “קבלת שירותי ייעוץ על ידי צוות לסיוע בעבודת ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש ומעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרד שבוצעו על ידי גורמי אכיפה”

מוקדם יותר החודש אישרה וועדת המכרזים המשרדית לענייני יועצים המלצה של וועדת משנה להתקשרות של משרד המשפטים בפטור ממכרז בנושא “קבלת שירותי ייעוץ על ידי צוות לסיוע בעבודת ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין רכש ומעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרד שבוצעו על ידי גורמי אכיפה”.

ההתקשרות היא עם הראל וינברג, אסנת הכהן וגיא קונפורטי. הם נבחרו לאחר פנייה לקבלת הצעות משישה אנשים שונים כשחמישה מתוכם הגישו הצעות.

“[…] בהתאם לקורות החיים שהוגשו עולה כי  לכלל המועמדים יש ניסיון של מעל 10 שנים בתחום הייעוץ ולכולם ותק של יותר מעשר שנים בעריכת דין והם בעלי תואר במשפטים. עם זאת לא מדובר בבעלי משרד המעסיק שלושה עובדים מקצועיים”.

וועדת הפטור המשרדית בראשות מנכ”ל המשרד איתמר דוננפלד אישרה את ההתקשרות.

נדחו בקשות שהגישה העמותה למען איכות השפיטה בישראל במסגרת עתירה של נדב ארגמן (לשעבר ראש השב”כ) ואח’ בנושא ועדת הרוגלות

בית-המשפט העליון דחה (20.9.2023)  בקשות שהגישה העמותה למען איכות השפיטה בישראל במסגרת עתירה של נדב ארגמן (לשעבר ראש השב”כ) ואח’ בנושא ועדת הרוגלות.

כבוד השופט יחיאל מאיר כשר כותב בין היתר בהחלטתו:

“עניינה של העתירה דנן בהחלטת הממשלה להקים “ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה”, ולהעניק לוועדת הבדיקה הנ”ל סמכויות של ועדת חקירה. עניינה של ועדת הבדיקה בשימוש והפעלה של תוכנה המכונה ‘רוגלה’, המאפשרת לחדור למכשירי טלפון נייד, על ידי משטרת ישראל.

לפניי שלוש בקשות מטעם המבקשת – התנועה למען איכות השפיטה בישראל:

הראשונה – בקשה לפסילת השופט יצחק עמית ושופטים אחרים, שכותרתה: ‘בקשה לפסול את השופט עמית וכל שופט אחר שהתלונן במשטרה על פגיעה במוניטין שלו בחקירות שבהן הופעלו רוגלות’.

השנייה – השגה על החלטת המזכיר המשפטי מיום 3.9.2023 לדחות מהמרשם את בקשת הפסלות הנ”ל.

השלישית – בקשה להצטרף להליך.

בקשת הפסלות – ביום 3.9.2023 הגישה המבקשת את בקשת הפסלות, המכוונת נגד השופט י’ עמית “וכל שופט אחר” (בבקשה נזכרת גם השופטת ד’ ברק-ארז), אשר לטענת המבקשת נעשה בעניינם שימוש ברוגלות במסגרת בירור תלונות שהגישו למשטרה. לטענת המבקשת, השופטים הנ”ל מנועים מלדון בעתירה דנן בשל ניגוד עניינים ומשוא פנים, “שכן ענייניהם האישיים (הסיבות בגינן התלוננו במשטרה בתיק שבו הופעלו רוגלות) עשויים להיות חלק אינטגרלי מהראיות שייפרסו בפני הוועדה”.

דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, משני טעמים:

ראשית, הלכה היא כי הזכות להגיש בקשה לפסילת מותב נתונה לבעלי הדין בהליך, למעט במקרים חריגים ונדירים: “שבהם נראה גלוי וברור שלבעלי-הדין יש עניין שלא להעלות טענת פסלות הנסמכת על עילה מוצדקת, והעניין שיש לציבור, שהטענה תועמד לבירור, גובר בבירור על עניינם של הצדדים להליך להימנע מהעמדתה לבירור”. אינני סבור שהנסיבות דנן הן אותן נסיבות חריגות שמצדיקות הידרשות לבקשת הפסלות המוגשת על ידי מי שאינו בעל דין, והמבקשת אף לא הציגה טעם שכזה בנימוקי הבקשה.

שנית, תנאי מוקדם והכרחי לפסילת שופט היושב בדין הוא עובדת ישיבתו בדין. קרי, ניתן להגיש בקשת פסלות רק נגד שופט ששובץ לדון בתיק מסוים. העתירה דנן נמצאת, בשלב זה, בטיפולי (ואין טענה שבקשת הפסילה מתייחסת גם אליי). בשלב הנוכחי התבקשה תגובת המשיבים לעתירה ולבקשה לצו ביניים, וזו צפויה להתקבל ביום 15.10.2023 (בהתאם להחלטתי מיום 30.8.2023). לכן, מטבע הדברים, בשלב זה, טרם הוחלט על העברת העתירה לדיון בפני הרכב ולא נקבע לגביה הרכב בכל הקשר אחר. כך, בין היתר, לא נקבע כי השופטים י’ עמית  ו-ד’ ברק-ארז, הנזכרים בבקשת הפסלות, ידונו בעתירה דנן. בקשת הפסלות הינה תאורטית אפוא, וגם מטעם זה דינה דחיה.

ההשגה על החלטת המזכיר המשפטי – ביום 3.9.2023 נדחתה בקשת הפסלות מהמרשם, בהחלטת המזכיר המשפטי, מהנימוקים שלהלן: ‘כתב בית הדין שהוגש בפקס אינו קריא. בכתב בית הדין מחוקות שורות שלמות ולא ניתן לקר[ו]א אותו בשלמותו. מכל מקום, המבקשת אינה צד להליך בג”ץ 6509/23, ואין לה רשות להגיש בהליך זה כתבי בית דין’.

המבקשת השיגה על החלטת המזכיר המשפטי. אשר לנימוק שלפיו המבקשת אינה צד להליך, טוענת המבקשת כי: ‘אין עותר שהוא נפגע ישיר של וועדת הרוגלות. משכך גם המבקשת היא חלק מהציבור, ויש לה זכות קנויה להגיש מסמכים לתיק’.

עמדת המבקשת לגבי ‘זכות קנויה’ להגשת בקשת הפסלות אינה מבוססת בדין, כפי שהוסבר לעיל. אכן, הפסיקה הותירה פתח צר למקרים חריגים שבהם יתאפשר למי שאינו צד להליך להגיש בקשת פסלות, והחלטה שכזו, למצער במידה מסוימת ומוגבלת, כרוכה בהפעלת שיקול דעת שיפוטי לגופו של עניין. מכל מקום, כפי שהובהר לעיל, המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלו; ומשהנני מתייחס, במסגרת החלטתי זו, לגופה של הבקשה, מתייתר הצורך להכריע בהשגה על החלטת המזכיר המשפטי.

הבקשה להצטרף להליך – ביום 10.9.2023 הגישה המבקשת בקשה להצטרף להליך (בבקשה לא צוין אם הינה מבקשת להצטרף להליך כעותרת או כמשיבה). נימוקי הבקשה דומים לנימוקי בקשת הפסלות באשר לשימוש ברוגלות בעניינם של שופטים. דומה כי שניים הם נימוקיה של בקשת ההצטרפות:

האחד – טענה עקרונית לפיה כאשר מדובר בעתירה ציבורית הרי כל אחד מן הציבור רשאי להגיש לתיק בית המשפט מסמכים ולהצטרף כצד לדיון.  השני – אמונתה של המבקשת כי בידיה מסמכים שיש בהם כדי להשפיע על תוצאת העתירה.

אין בנימוקים דלעיל כדי לבסס את בקשת ההצטרפות: הכלל לעניין קבלת בקשה להצטרפות לעתירה לבג”ץ, לרבות עתירה ציבורית, הוא כי המבקש להצטרף מצביע על זיקה ישירה להליך. הנימוק הראשון שביסוד הבקשה אינו תואם אפוא את הדין.

אשר לנימוק השני – אינני סבור כי טענת המבקשת בדבר יכולתה יכולת לתרום במישור הראייתי מצדיקה את קבלת הבקשה. הדלת פתוחה בפני המבקשת לשתף מי מהצדדים לעתירה בחומרים העובדתיים שבידיה והם ישקלו אם ברצונם להשתמש בהם, בהתאם לכללי ומגבלות הדין.

“אשר על כן, יש לדחות גם את בקשת ההצטרפות. אין צו להוצאות”.