פורסם הדו”ח השנתי של רשות התחרות לשנת 2020 [הכולל גם התייחסויות למיזוג סלקום/גולן, מתווה הסיבים וועדת הרבנים לענייני תקשורת]

רשות התחרות פירסמה (29.6.2021) את הדו”ח השנתי שלה לשנת 2020.

בהקדמה אומרת בין היתר עו”ד מיכל הלפרין הממונה היוצאת של רשות התחרות כי “שנת 2020 הייתה שנה ייחודית ויוצאת דופן גם לרשות התחרות, גם לממשלה בכללותה וגם לכל אחד ואחד מהצרכנים שלטובתם רשות התחרות פועלת.  השנה עמדה בסימן ברור של מגפת הקורונה, אירוע של פעם במאה. המגפה הכתיבה את אורח חיינו, גזרה עלינו הגבלות, שינתה את הרגלי הצריכה שלנו וחוללה שינויים מרחיקי לכת בהרגלי החיים שלנו, שחלקם מן הסתם יישארו איתנו גם בחלוף הסערה […]  אני מאמינה בלב שלם, שגם אם אנו מצויים בעיצומו של משבר כלכלי, רק שמירה על משק תחרותי וקידום תחרות יסייעו לכלכלה הישראלית להיחלץ מהמשבר במהירות ויאפשרו לה חוסן לאורך זמן”.

תת-פרק בהקדמה שלה מוקדש לנושא ‘כלכלה דיגיטלית’ ונאמר בו: “בשנים האחרונות הפכה הכלכלה הדיגיטלית לאתגר לכל רשויות התחרות בעולם, זאת על רקע התחזקותן של הפלטפורמות הדיגיטליות. ב- 2019 הודעתי כי יהיה זה נושא אסטרטגי שיעמוד במרכז העשייה של הרשות. הרשות השקיעה מאמץ ניכר בלימוד הנושא ובהבנת השלכותיו על הכלכלה הישראלית. תוצרים ראשונים של עשייה בתחומי הכלכלה הדיגיטלית החלו להיראות בשנת 2020.

“הרשות בדקה האם מתקיימת תופעת Killer Acquisition ברכישה של חברות הזנק ישראליות על ידי פלטפורמות דיגיטליות. ממצאי הרשות הוגשו לארגון ה- OECD  ונדונו בפורומים בין-לאומיים.

“כמו כן הושגה הסכמה לצו מוסכם עם חברת ‘בוקינג’ לביטול תניית לקוח מועדף בחוזים שלה עם מלונות ומוסדות אירוח אחרים.

“רשות התחרות, הרשות להגנת הפרטיות והרשות להגנת הצרכן פרסמו יחד את עמדתן לעניין אימוץ זכות לניוד מידע בישראל.

“כמו כן הגישה הרשות הצעה למשרד המשפטים, לאמץ דין שיסדיר את מערכת היחסים שבין פלטפורמות מקוונות לעסקים הנסמכים עליהן.

“מתוך כל אלה גם משתקפת מדיניותי: ראשית, רשות התחרות רשאית לפעול ולא תירתע מלפעול מול תאגידים בין-לאומיים, גם אם מקום מושבם אינו בישראל. הם מצופים לציית לדיני התחרות הישראליים כמו חברות ישראליות. שנית, רשות התחרות תעמוד על כך שהצרכן הישראלי ייהנה מאותן ההגנות מפני פלטפורמות דיגיטליות שמהן נהנה גם הצרכן בכלכלות מתקדמות אחרות”.

באשר לעיסקת המיזוג בין חברות התקשורת סלקום ישראל וגולן טלקום אומרת הממונה כי “ביום 10 ביוני 2020 אישרה הממונה מיזוג בין סלקום ישראל בע”מ ובין גולן טלקום בע”מ. בדיקת המיזוג העלתה כי שוק הסלולר הוא אחד השווקים התחרותיים ביותר בישראל. ערב המיזוג פעלו בשוק שישה שחקנים על גבי שלוש רשתות סלולריות, וחמישה שחקנים וירטואליים המציעים חבילות שיחה וגלישה ללקוחות מסוגים שונים.

“בחינת המיזוג העלתה כי שוק הסלולר הוא שוק שבו הוטמעה התחרות והוא מאופיין בחסמי מעבר והתרחבות נמוכים, ומספר המעברים בין החברות השונות גבוה ועומד על כשני מיליון מעברים בשנה. משנת 2017 נמצאת גולן בהסכם שיתוף רשתות עם סלקום, ולכן המיזוג אינו מצמצם את מספר הרשתות הפועלות בישראל.

“בדיקת הרשות התייחסה גם לחשש מפני עליית מחירים לאחר המיזוג, והמסקנה הייתה כי שוק הסלולר הישראלי יישאר תחרותי גם לאחר המיזוג. לצד השינויים המבניים שהגדילו את מספר המפעילים בישראל, חלו גם שינויים רגולטוריים ורפורמות צרכניות. בין אלה: ביטול תקופת ההתחייבות, ניידות המספרים ופישוט המסלולים שהגבירו את כוחו של הצרכן מול חברות הסלולר. בשוק נשארות חמש מפעילות שהן בעלות רשת ועוד כמה מפעילים וירטואליים שמתחרים גם הם על לב הצרכן.

“בחינת המיזוג הנוכחי העלתה כי משנת 2016 (אז התנגדה הממונה למיזוג) חלו שינויים בשוק, והבולט שבהם הוא כאמור כניסתה של אקספון לשוק בשנת 2018 והיותה מחוללת תחרות. שילוב של כניסת מתחרה חדש ושל הטמעת המצב התחרותי בשוק גרם לירידת שיעור ההכנסות של חברות הסלולר למנוי; ריבוי המעברים בין חברות סלולר והתחזקות המפעילים הווירטואליים מלמדים על תחרות איתנה והובילו הפעם להחלטה לאשר את המיזוג”.

באשר לנושא מיזוג החברות טבולה ואאוטבריין אומרת הממונה כי “במהלך שנת 2020 נערכה ברשות בדיקה בנוגע למיזוג החברות טאבולה ואאוטבריין. החברות עוסקות בהמלצות תוכן בפרסום דיגיטלי וברשותן פלטפורמות דיגיטליות המספקות המלצות תוכן לגולשים באתרי התוכן. מדובר היה במיזוג בין-לאומי שנבדק בכמה מדינות בעולם, ובבדיקת המיזוג הרשות שיתפה פעולה עם חטיבת ההגבלים העסקיים במשרד המשפטים האמריקני (DOJ ) וכן עם רשות התחרות הבריטית (CMA). הבדיקה נמשכה חודשים אחדים ובמהלכה הודיעו הצדדים כי הם מושכים את הודעות המיזוג”.

באשר לנושא מתווה הסיבים אומרת הממונה על רשות התחרות: “בחודש יולי 2020 הגיש צוות בין-משרדי את הדוח הסופי בעניין מדיניות פרישת תשתיות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות במדינת ישראל. בצוות שהקים מנכ”ל משרד התקשורת בשנת 2019 היו נציגים מרשות התחרות, משרד התקשורת ואגף תקציבים ממשרד האוצר. הצוות הוקם כדי לקדם את פרישת תשתיות התקשורת המתקדמות ברחבי מדינת ישראל.

“פרישת תשתיות התקשורת ברחבי המדינה היא קפיצה טכנולוגית שתציב את ישראל בקבוצת המדינות המתקדמות ביותר מבחינת רשתות תקשורת נייחות. בטווח הארוך מטרת האסדרה המוצעת היא לפרוש רשתות תקשורת רחבות פס מתקדמות בכל הארץ וליצור תשתית לשוק תחרותי.

“הצוות בחן את חובת הפרישה האוניברסלית החלה על חברת בזק, ומצא כי במצב השוק הנוכחי אין כדאיות כלכלית בפרישה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. בהיעדר לחץ תחרותי משמעותי ובהינתן חובת הפרישה האוניברסליות, בזק מעדיפה להימנע מהצעת שירות למשקי הבית בישראל על גבי סיב אופטי.

“על כן הצוות ממליץ כי חלף חובת הפרישה האוניברסלית הנהוגה כיום, תוכל בזק לבחור את היקף חובת הפרישה שתחול עליה,  בהתאם לשיקולים הכלכליים והעסקיים שלה, על פי כללי אסדרה שיוגדרו מראש. בד בבד תבנה המדינה מנגנון לתמרוץ השלמת הפרישה באזורים שבהם בזק בחרה להימנע מלפרוש.  המנגנון יוקם באמצעות קרן ייעודית לפרישה שיממנו בעלי הרישיונות בשוק התקשורת, שלפעילותם זיקה לתשתית נייחת. כספי הקרן הייעודית ישמשו לעידוד פרישה באזורי התמרוץ ויחולקו במנגנון מכרזי מבוסס שיקולי כדאיות כלכלית, המבטיח קצב פרישה וכיסוי מרבי של כלל משקי הבית בישראל.  בזק לא תורשה להשתתף במנגנון מכרזי זה. הן בזק והן הזוכות במכרזים יחויבו להציע שירות סיטונאי על גבי הסיב שייפרש. מנגנון התמרוץ יימשך עד לפרישה כלל ארצית של תשתיות סיבים אופטיים.

“האסדרה המוצעת מאפשרת לחברות השונות לפעול על פי שיקולי כדאיות כלכלית מצד אחד, ומצד אחר מעודדת פרישה רחבה וכלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות, שיאפשרו מגוון מוצרים לצרכן ויתרמו למשק ולכלכלה הישראלית.

“שר התקשורת אימץ את המלצות הצוות למעט שינויים מסוימים. במהלך חודש דצמבר 2020 קיבלה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת תיקון חוק התקשורת למימוש מתווה פרישת הסיבים האופטיים במדינת ישראל”.

באשר לוועדת הרבנים לענייני תקשורת אומרת הממונה כי “רשות התחרות בחנה את פעילותה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת (ע”ר). במהלך השנה ערכה רשות התחרות בדיקה בעקבות פניות שהתקבלו בנושא פעילותה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת.

“בחינת הרשות התמקדה בתניות שונות בהסכמי ועדת הרבנים עם חברות הסלולר ובהשפעתן על התחרות במתן אישור כשרות למנויים סלולריים, וכן בהשפעתן על התחרות בשיווק מכשירי קצה ללקוחות. אחד ממוקדי הבדיקה נוגע לתניות בלעדיות מפורשות או משתמעות בהסכמי ועדת הרבנים עם חברות הסלולר

“אגב בדיקת הרשות הבהירה ועדת הרבנים לכל חברות הסלולר כי בהסכמיה אין כל מגבלה המונעת מחברת הסלולר מלהתקשר עם צדדים שלישיים, המשווקים מוצרי תקשורת או שירותי תקשורת בהשגחה דתית או מסורתית אחרת.

“עוד הודיעה ועדת הרבנים על ביטול סעיפים הנמצאים בחלק מההסכמים עם חברות הסלולר וכוללים איסור הפצת מכשירים, אביזרים או שירותי בזק בהגדרתם ככשרים על ידי ועדת רבנים אחרת”.