פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט מבקש ממשרד התחבורה להאיץ יישום הפתרון כך שמבקשי מקלט יוכלו להנפיק ההיתר הנדרש לרכיבה על אופניים חשמליים וממשרד הבט”פ ומ”י – להורות על הפסקת האכיפה עד ליישום הפתרון

וועדת הכנסת המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח”כ אבתיסאם מראענה תדון (שני, 16.5.2022) בנושא “הכשרה והיתר לשימוש באופניים וקורקינט חשמליים לעובדות ועובדים זרים חסרי מעמד”.

בפורטל הועדה מתפרסם נייר עמדה שהוגש לוועדה ע”י ד”ר שני בר-טוביה, מקדמת מדיניות וקשרי ממשל, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט.

במסמך נאמר בין היתר כי “בישראל חיים כ- 28,000 מבקשי ומבקשות מקלט מאריתריאה ומסודן וכ- 8000 ילדי מבקשי מקלט אשר מרביתם נולדו בישראל. מדינת ישראל מכירה בסכנות שנשקפות להם אם יחזרו לארצות המוצא ולכן נמנעת מלגרשם חזרה. לאור מדיניות רשמית זו, חלק מגופי הממשלה מכנים את מבקשי המקלט “זרים שאינם ברי הרחקה”. רובם מחזיקים באשרה מסוג 2א5 (ומיעוטם באשרה ב1) אותה עליהם לחדש מדי חצי שנה או שנה.

“מדיניות אי ההרחקה מחד, וההימנעות מבחינה הוגנת ויעילה של בקשות המקלט שלהם מאידך, הותירו את מבקשי המקלט במצב של לימבו. כך, הם חיים כבר יותר מעשור במדינה ללא מעמד תושב והזכויות הנלוות לו, עם אשרה זמנית וייחודית, ש”הומצאה” במיוחד בשבילם וללא גישה לרוב שירותי הבריאות והרווחה. מדיניות זו מביאה לכך שהם נתקלים באופן יומיומי לא רק בשלילה מכוונת של זכויותיהם, אלא גם בתקלות בירוקרטיות שמקבלי ומקבלות החלטות לא בהכרח היו רוצים שיווצרו.

“היעדר האפשרות להנפיק היתר לשימוש באופניים וקורקינטים חשמליים הוא דוגמה לבעיה בירוקרטית שכזו. משרד התחבורה מודע לבעיה מראשיתה, כלומר מאז קביעת הדרישה לפיה על מי שעושה שימוש באופניים חשמליים (ולא מחזיק/ה ברישיון נהיגה) להנפיק היתר לשם כך.

“במכתב בנושא מיום 22.10.2019 , לפני יותר משנתיים, הודיעה עו”ד חוה ראובני ממשרד התחבורה שהמשרד “… פועל על מנת להסדיר אפשרות למחזיקי אשרת 2א5 לגשת לבחינה, אך הדבר כרוך בהתאמות מיחשוביות ותיאום עם גופים נוספים…”.

“מאז כניסתה של שרת התחבורה מרב מיכאלי לתפקידה, משרד התחבורה שב והביע בהזדמנויות שונות מודעות לבעיה ולמיטב ידיעתנו מנסה להביא לפתרונה. בעוד שהפתרון המובטח טרם התממש, בחודשים האחרונים החלה משטרת ישראל לבצע אכיפה מוגברת כנגד מבקשי מקלט שרוכבים על אופניים חשמליים ללא ההיתר הנדרש.

“מבקשי מקלט רבים מקבלים קנסות על רכיבה ללא היתר. ניסיונותיהם להסביר לשוטרים/ות שכיום אין באפשרותם להנפיק את ההיתר הנדרש עולים לרוב בתוהו. סכום הקנס על נהיגה ללא היתר הוא אלף שקלים, סכום משמעותי ביותר עבור מי שסובלים מהדרה כלכלית וחברתית שהשלכותיה ניכרות היטב.

“האופניים החשמליים הם כלי חיוני ביותר עבור מבקשי המקלט וחסימת האפשרות לעשות בהם שימוש מהווה גזירה קשה בעבורם. על מנת לשרוד ולקיים את משפחותיהם, רבים ממבקשי המקלט עובדים במספר עבודות. האופניים החשמליים, כלי שהוא גם יחסית זול לרכישה ולתיחזוק וגם מהיר ויעיל, משמשים אותם כדי לנסות ולעמוד בשגרה המאתגרת הזו, ולהתנייד בין מקומות עבודה שונים ובין בתי הספר והגנים של ילדיהם. האופניים החשמליים הם למעשה הכלי הממונע היחיד שזמין למבקשי המקלט, שכן הם מנועים מלהנפיק רישיונות נהיגה רגילים.

“במהלך משבר הקורונה גברה חשיבותם של האופניים החשמליים, שכן מבקשי מקלט רבים שאיבדו את מקומות עבודתם מצאו פרנסה חלופית בפלטפורמות השליחויות השונות כגון וולט. בניגוד לאזרחי ישראל אין למבקשי מקלט שמאבדים את פרנסתם כל רשת ביטחון סוציאלי, סיוע מהמדינה, קצבאות או דמי אבטלה. האפשרות לעסוק בשליחויות על האופניים הייתה חבל הצלה חשוב שנגדע עם תחילת האכיפה.

“פניותינו לשרת התחבורה ולשר לביטחון פנים זכו אמנם לאוזן קשבת ואנחנו מעריכות זאת, אך הפתרונות מבוששים לבוא.

“אנחנו קוראות  למשרד התחבורה להאיץ את יישום הפתרון לבעיה כך שמבקשי מקלט יוכלו להנפיק את ההיתר הנדרש לרכיבה על אופניים חשמליים  ולמשרד לביטחון הפנים ולמשטרה להורות על הפסקת האכיפה עד ליישום הפתרון על-ידי משרד התחבורה”.