עתירה נגד שר המשפטים והיועמ”ש: “התקנות העומדות בלב העתירה עברו בגניבה, באישון ליל ובחקיקת בזק, מתחת לרדאר, בעיצומה של מגפת קורונה, תוך ניצול תקופת חירום לאומית, ובאמצעות הליך רעוע ופגום אשר לא הביא את התיקונים לעמדת הציבור אלא למראית עין בלבד”

לבית-המשפט העליון הוגשה עתירה למתן צווים על תנאי וצו ביניים כנגד שר המשפטים ח”כ בנימין גנץ ונגד היועץ המשפטי לממשלה ד”ר אביחי מנדלבליט.

הצו על תנאי מורה לשניים להסביר  מדוע לא יבוטלו (לכל הפחות)  ההגבלות המאוחרות אשר הוסדר ופורסמו שלא כדין במסגרת סעיף 2 לתקנות תובענות ייצוגיות (תיקון מס’ 3), “במובן זה שהיקף תשובת המבקש יועמד על 30 עמודים כפי שקבע המשיב 1 במסגרת טיוטת התקנות שהוצג לציבור בטרם יושמו ההגבלות המאוחרות אשר העמידו ללא כל דיון את ההיקף על חמישה עמודים בלבד.

“זאת, בין היתר, מתוך הטעמים הבאים,  במצטבר וכל אחד בנפרד:

+ ההגבלות פורסמו בהליך פגום ללא דיון הולם התייעצות עם נציגי ציבור וגופים רלוונטיים;

+ ההגבלות הוצגו טרם הפרסום בצורה נטולת משמעות בהליך בהול של פחות מ- 24  שעות בניגוד לפרק הזמן שנקבע בדין בהתאם להחלטת ממשלה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה והפסיקה המפורשת בנושאים אלה;

+ ההגבלות פורסמו תוך ניגוד קיצוני לנוסח הטיוטות הראשוניות שפורסמו לציבור;

+ ההגבלות המאוחרות קיצוניות ואינן סבירות או מידתיות והן עלולות לפגוע באופן משמעותי בניהול ההליך הייצוגי וביעילותו;

+  ההגבלות עולות לכדי פגיעה בזכות הגישה לערכאות (הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) הרבה מעבר למידה הדרושה לאור התועלת שבהן;

+  ההגבלות התקבלו באופן שרירותי ללא שקיפות הנמקה או התייחסות להשלכותיהן.

כמו כן מתבקש בית משפט נכבד זה להוציא צו ביניים המורה כי עד שתידון ותוכרע העתירה יבוטלו ההגבלות המאוחרות והתקנות יעמדו על הנוסח הראשוני שפורסם בטיוטות”.

העתירה לבג”ץ הוגשה על-ידי עו”ד יוסף חי אביעזיז, “עורך דין המתמחה בתובענות ייצוגיות ותחת ידו מתנהלים כעת עשרות הליכים שונים בתחומים שונים ומגוונים. בהמשך למומחיות זו, העותר אף מכהן כסגן יו”ר וועדת התובענות הייצוגיות בלשכת עורכי הדין –  ואף חבר בוועדת החקיקה של הוועדה – ומשכך הוא נחשף באופן ישיר ובלתי אמצעי להליך הפגום שהוביל להגבלות המאוחרות.

“יתרה מזאת, העותר עמד ועומד בקשר ישיר עם עורכי הדין הפועלים בתחום ועם ‘שחקנים’ רלוונטיים נוספים.

“במובן זה יודגש כי עתירה זו אמנם מוגשת (לשם הנוחות) בשם העותר לבדו אולם היא משקפת תרעומת עזה רוחבית ואותנטית מכל קצות קשת ‘השחקנים’ המקצועיים הקשורים למוסד התובענה הייצוגית.

“במסגרת זו העתירה משקפת הבנה רוחבית של העוסקים בתחום כי התיקון פוגע קשות באינטרס הציבורי, באיכות הדיון ובזכויות הבסיסיות ביותר של בעלי הדין בהליכים ייצוגיים – הליכים בעלי חשיבות יתרה המייצגים פגיעה בזכויות הציבור כולו.

“יובהר כבר עתה כי לשם היעילות העותר ושותפיו ניסו לפעול ככל יכולתם בדרכי הידברות ובאמצעות גורמים בלשכה על מנת לפתור את הפגמים בעבודה מקצועית משותפת. אולם בסופו של יום משעה שהמשיב 1 [שר המשפטים] סירב לבצע כל תיקונים אף לאחר הפנייה הרשמית; מאחר שהמגעים של ראש הלשכה עם שר המשפטים לא הועילו;  וכיוון שבחודש אפריל הקרוב (מקץ 90 יום לתחולת התיקון שהוחל ביום 1.1.2021), ההגבלות המאוחרות ייכנסו לתוקף מעשי וייצרו באופן ודאי נזקים משמעותיים לעותר ולציבור – משכך הגענו לעתירה זו”.

בהמשך כתב העתירה נאמר בין השאר כי “עסקינן בתיקון חקיקת משנה חריג שבחריגים, הן במהותו והן בפרוצדורה הרשלנית והקצרצרה שהביאה אליו.  התקנות העומדות בלב העתירה עברו בגניבה, באישון ליל ובחקיקת בזק (כך ממש!).  הכל, מתחת לרדאר, בעיצומה של מגפת הקורונה, תוך ניצול תקופת חירום לאומית, ובאמצעות הליך רעוע  ופגום אשר לא הביא את התיקונים לעמדת הציבור אלא למראית עין בלבד. ואם לא די בכך, לאחר הצגה פגומה זו בחר המשיב 1 אף להוסיף חטא על פשע בפרסום הסופי תוך הוספת שינויים נוספים ומשמעותיים ביותר ביחס לטיוטות הראשוניות.  הכל בניגוד להלכה הפסוקה,  תוך חריגה קיצונית מהחלטת ממשלה בעניין, סטייה מהנחיית יועץ, ללא הנמקה,  ללא שקיפות,  ללא דיון מעמיק, ללא היוועצות ראויה בגורמי ציבור או בלשכת עורכי הדין ותוך מניעת דיון ציבורי ומקצועי”.

“[…] כפי שצוין לעיל, היקף תשובת המבקש שנקבע בתחילה והועבר להערות הציבור הוא כ- 600%  ביחס להיקף שפורסם בנוסח הסופי – חמישה עמודים במקום שלושים עמודים לחמישה עמודים בלבד […]  במשך תהליך האישור של התקנת התקנות הייצוגיות וקבלת הערות הציבור – הליך קצרצר של פחות מ- 24  שעות אשר סוטה ללא הצדקה מהתקופה המינימלית של 21 יום שנקבעה בדין – לא נזכר אפילו ברמז הכוונה לשנות באופן דרמטי את מכסת העמודים בתשובת המבקש לחמישה עמודים”.

עוד נטען כי “דומה כי לא נפריז אם נציין כי לנוכח הפגיעה הקשה בניהול הליך הייצוגי שתפורט להלן, יש בפנייה זו ובדרישה לתקן את הפגמים שבוצעו חיוניות ממשית בכדי לשמור על יעילות ההליך המשפטי, הגינותו,  תחושת הצדק של המתדיינים וכן להגן על האינטרס הציבורי בכלל ועל תפקוד תקין של עורכי הדין בפרט”. [הערה: ההדגשה – במקור].

* העתירה הוגשה באמצעות עוה”ד משרד מירון בן ציון ופריבס ושות’.