עתירה מינהלית נגד נתיבי ישראל: נדחתה עת”מ נגד תוצאות מכרז כשאחת העילות לבקשת הפסילה הייתה אישור רכיב שמשרד התקשורת לא אישר

בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה עתירה מינהלית בענייני מכרזים וחייב את העותרות בתשלום הוצאות למשיבים. אחת העילות לבקשת פסילת תוצאות המכרז של נת”י הייתה אישור שניתן במסגרתו לרכיב שמשרד התקשורת לא אישר.

העתירה המינהלית הוגשה במשותף ע”י חברת אלמור חשמל התקנות ושירותים (1986) וחברת בינת תקשורת מחשבים בע”מ.

העת”מ הוגש נגד חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, חברת אלקטרה תשתיות בע”מ [שהוכרזה כזוכה במכרז] וחברת שיכון ובינוי [שהוכרזה ככשיר שני].

סגן הנשיאה כבוד השופט אורן שוורץ כתב בין היתר בפסק הדין המשתרע על 26 עמודים [עת”מ 59600-02-22]:

“עניינה של העתירה שלפניי בהחלטה של וועדת המכרזים של נתיבי ישראל מיום 9.1.2022. במסגרת ההחלטה הוכרזה הצעתה של אלקטרה תשתיות בע”מ ההצעה הזוכה במכרז פומבי 1/20 שפירסמה נתיבי ישראל.

“אליבא העותרות, הצעתה של אלקטרה תשתיות בע”מ לא עמדה בתנאי המכרז הפומבי, לרבות בתנאי הסף שנקבעו בו. מכאן העתירה שלפניי בה התבקש סעד של ביטול ההחלטה ומסירת מלוא המסמכים נשוא העתירה לעיון העותרות, ללא השמטות והשחרות”.

המכרז המדובר, מס’ 1/20, עסק בהסבת גופי תאורה מנל”ג (נתרן לחץ גבוה) ל- LED, מתו שירותי אחזקה למערכות ומתקני חשמל ותאורה וביצוע עבודות יזומות עבור נת”י. “בהתאם להוראות המכרז, על משתתפי המכרז לעמוד בכל אחד ואחד מתנאי הסף המפורטים בו. אי עמידה בתנאי הסף אינה מאפשרת השתתפות במכרז, לא כל שכן, זכייה בו”.

בהמשך פסק הדין נאמר כי “לאחר בחינת מסמכי המכרז לרבות מסמכי ההצעה הזוכה, התחוור לעותרות כי ההצעה הזוכה של אלקטרה איננה עומדת בכמה וכמה מתנאי המכרז”.

בין השאר נטען ע”י העותרות כי “גלאי התנועה שציינה אלקטרה בהצעתה אינם מאושרים לשימוש על-ידי משרד התקשורת”. השופט מתייחס בהרחבה בפסק הדין לכל אחת מהטענות של העותרות.

לגבי נושא גלאי התנועה כתב השופט בהכרעתו: “העבודות הנדרשות במכרז כוללות בין היתר גם עבודות ‘התקנת גלאי ספירות ומהירת תנועה וחיבורם למערכת שליטה ובקרה’.”

במפרט הטכני נקבע לגבי גלאי התנעה כי ‘כל המכשירים המשתמשים בתדרים אלחוטיים יהיו מאושרים לשימוש על-ידי משרד התקשורת. ככללי, לא יבוצע שימוש בתדרים הדורשים רישוי מיוחד. כל שימוש בתדר הדרוש רישוי מיוחד יבוצע באישןר המזמין כשהאחריות לקבלת הרישוי ממשרד התקשורת הינה של הזכיין’.”.

“לטענת העותרות, אלקטרה ציינה במסגרת הצעתה שלושה גלאי תנועה. מתוך שלושת הגלאים, אושרו ע”י וועדת המכרזים שני גלאים בלבד. אלא שבניגוד למפרט הטכני, גלאי התנועה שאושרו ע”י וועדת המכרזים אינם מאושרים על-ידי משרד התקשורת.

“מנגד, לטענת נת”י ואלקטרה, אישור משרד התקשורת ניתן רק עפ”י הזמנת רכש מאורת וחשבון ספק, קרי – רק לאחר ובכפוף לזכייה במכרז. כפי שהתחייבה אלקטרה בהצעתה, אישור כזה יסופק על-ידה בעתיד. זאת ועוד, אחד מגלאי התנועה שהציגה אלקטרה בהצעתה, קיבל בעבר אישור מיוחד מאת משרד התקשורת ואין סיבה שלא יונפק לו אישור נוסף”.

“לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות, אני מעדיף במחלוקת זו בין הצדדים את עמדתן של נת”י ואלקטרה. לכך שלושה טעמים עיקריים”:

+ השופט אומר כי המפרט הטכני של המכרז “קובע כי שימוש בתדר הדורש רישוי מיוחד יבוצע באישור המזמין תחת אחריות הזכיין לקבלת אישור משרד התקשורת […] הנה כי כן, סעיף זה אינו קובע כי אישור משרד התקשורת חייב להיות בידי הזכיין בעת הגשת ההצעה, אלא מאפשר לו להגישו בעתיד. בנסיבות אלה, היעדר אישור משרד התקשורת בעת הגשת ההצעה איננו עולה לידי פגם בהצעה. לא כל שכן פגם מהותי שמצדיק את פסילתה.

+ “שנית, לספק התקשורת של אלקטרה – א.ג. סקרים בע”מ – כבר ניתן בעבר אישור מיוחד ממשרד התקשורת לאותו גלאי תנועה שהציגה אלקטרה במכרז דנן. מדובר בגלאי RTMS של חברת Image Sensing System. כפי שהסבירה אלקטרה, אישור זה הונפק, בין היתר, בהתאם לסעיף 77 לחלק השני של תקנות הטלגרף האלחוטי (אישור התאמה). נמצא כי הגלאי עומד בכל התנאים המפורטים בתקנות. בנסיבות אלה אין סיבה שלא יונפק אישור לגלאי זה, פעם נוספת”.

+ “שלישית, גלאי תנועה נוסף שהציגה אלקטרה בהצעתה הוא גלאי חברת Wavetronix מדגם Smartsensor HD. גלאי תנועה זה קיבל אישור מאת משרד התקשורת”.

“מטעמים אלה אני קובע כי הצעתה של אלקטרה עומדת בתנאי המכרז באשר לגלאי התנועה ועל כן אין עילה להתערב בהחלטת וועדת המכרזים בגין סוגיית גלאי התנועה“. [הערה: ההדגשה – במקור].

בסיום פסק דינו אומר השופט כי “לא מצאתי ממש ביתר טענות העותרות והן נדחות. סיכומו של דבר – נמצא כי דרך פעולתה של וועדת המכרזים בנת”י בעניין המכרז – תקינה, ופרשנותה באשר לתנאיו – סבירה. לפיכך דין העתירה להידחות”.

השופט חייב את העותרות בתשלום הוצאות בסך 25,000 ₪ לנת”י וסכום נוסף של 25,000 ₪ לזכות חברת אלקטרה.