“עלייתו לאוויר ואישורו של מיזם קשת בשיתוף עם Free-TV בעת הנוכחי ימשיכו העמקת הפגיעה ביצירה והתוכן המקומי. כל זמן שהרגולציה לא תתוקן ומיזמים וגופי שידור לא מחויבים להשקיע בהשקעה ביצירה ישראלית בעודם משדרים לציבור בישראל באמצעות האינטרנט, הולכת ומעמיקה הפגיעה הישירה בתרבות הישראלית”

וועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח”כ מיכאל מרדכי ביטון מקיימת ביום שלישי (7.6.2022) דיון בהשתתפות שר התקשורת יועז הנדל בנושא “התפתחות שירות הזרמת מדיה (סטרימינג) והשפעתם על שוק התקשורת הישראלים“.

יו”ר הוועדה אמר בפתח הדיון כי מדובר בתופעה שהשוק קובע עובדות אולם הרגולציה מתעכבת. ‘העגלה נוסעת אין עצור’, כדברי השיר, והרגולציה בוששה”. לדבריו, מטרת-העל היא שחבילת הערוצים הזמינה לאזרח הישראלי תלך ותפחת לכמה עשרות בודדות של שקלים והיא תכלול שפע של ערוצים לרבות אפשרות התחברות/התנתקות פשוטה, בניגוד למצב כיום”.

ח”כ ביטון ציין כי הוועדה תקיים דיון נפרד בכל הקשור לשידורי ספורט לרבות “התייקרות הזכות של ישראלים” לצפות בשידורים הללו.

שר התקשורת יועז הנדל אמר כי יציג בפני יו”ר הוועדה לקראת סוף החודש הצעת חוק חדשה בנושא. “האינטרנט הוא מימד שלא מפקחים עליו. כל הרגולטורים בעולם דנים כיום האם ואיך לפקח על האינטרנט. בכוונה שלנו היא אסדרה על מי שמשדר באינטרנט בעיקר בכל הקשור להפקות מקור”.

הוא ציין כי שיעור פריסת הסיבים כיום במדינת ישראל עומד על 60% ועד סוף השנה שיעור שה צפוי לגדול ל- 70%. “משרד התקשורת הוא משרד קטן, משרד קומנדו, אבל אנחנו פועלים במהירות וביעילות”, אמר עוד.

= = = = = = = = = = = = = = =

לקראת הדיון הגישו איגודי העובדים השחקנים והיוצרים נייר עמדה משותף. בנייר נאמר כי “עלייתו לאוויר ואישורו של מיזם קשת בשיתוף עם Free-TV בעת הנוכחית, ימשיכו העמקת הפגיעה ביצירה והתוכן המקומי.

“כל זמן שהרגולציה לא תתוקן ומיזמים וגופי שידור לא מחויבים להשקיע בהשקעה ביצירה ישראלית בעודם משדרים לציבור בישראל באמצעות האינטרנט, הולכת ומעמיקה הפגיעה הישירה בתרבות הישראלית.

“הנזקים לתעשיית היצירה המקומית עמדו בשנת 2019 [השנה האחרונה בה פורסם דו”ח המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (במשרד התקשורת)] על כ- 35 מיליון ₪ לעומת שנת 2018 ומאז בשנים שחלפו הירידה בהשקעות רק מתעצמת והיום עומדת היא סביב ה- 100 מיליון ₪.

“הירידה בהכנסות מתבטאת בירידה משמעותית במגוון הפקות המקור, פחות דרמות ישראליות, פחות תוכניות דוקומנטריות שעוסקות בחברה הישראלית, מדינת ישראל הולכת ומפסיקה לספר את סיפורה על גבי מסכי הטלווזייה ומחטיאה את האפשרות להנחיל ולשמר תרבות ומורשת ישראלית.

“כך, הולכות ומתמעטות האפשרויות ליצירת תוכן מורכב ואיכותי המביא סוגיות נבחרות בחברה הישראלית לדיון על מסך הטלויזיה וביניהן – סוגיות מגדריות, מעמדיות, מגזריות, מפגש בין לאומים וכמובן השילוב בין כל אלה.

“שוק השידורים חווה בשנים האחרונות שינויים משמעותיים. מגזר הטלביזיה הרב-ערוצית, שנשלט בעבר באופן בלעדי על ידי חברות הכבלים והלוויין, נפתח לתחרות מצד מתחרים נוספים, המעבירים תכנים על גבי רשת האינטרנט, אלא שהשוק הזה איננו שוק תחרותי שוויוני – המתחרים החדשים (משדרי OTT) אינם מצויים תחת אסדרה על כל המשתמע מכך.

“הנתונים לא משקרים – חברות בינלאומיות וישראליות שפועלות בישראל ואינן מצויות תחת אסדרה אינן משקיעות כמעט כלום בתוכן מקומי ו מובילות לפגיעה בתעשייה המקומית בשל תנאי התחרות הלא שווים. פעילותן פוגעת ביציבות שוק הטלביזיה הישראלית ויוצרת תחרות לא שווה בין הגופים ויתרון מובהק דווקא ל גופים שאינם משקיעים בתוכן מקומי.

“הצורך ברפורמה בתחום השידורים ברור היום לכולם – אין עליו ויכוח כלל, וחובתנו היא לוודא את קידומו באופן מיידי ובמידת הצורך לפצל מתוכו את הפרק המתייחס לחובת השקעה בתוכן על מנת לאפשר לתקן א ותו לאלתר על מנת להבטיח יצירה איכותית ומגוונת.

“לאור כל זאת, אנו החתומים מטה, מבקשים מכם לא לאפשר מיזמי תוכן חדשים כל עוד לא תוסדר הרגולציה ביחס לחובתם, להשקיע אחוז מסוים מתקציב הכנסותיהם השנתיות הכוללות, להפקה או רכישה של הפקות מקומיות. כך כולנו נשמור על צביונה של התרבות הישראלית ונוודא שהציבור מקבל תוכן איכותי שמחזק את התרבות, המורשת והחינוך בישראל”.

על המסמך חתומים:

+ איתמר אביטן – מנכ”ל, אקט – איגוד עובדי הקולנוע והטלביזיה

+ עו”ד ליאור תמאם – מנכ”ל, איגוד התסריטאים

+ אבי בן הלל – מנכ”ל, שח”ם – איגוד השחקנים והשחקניות בישראל

+ אופירה לובניצקי – מנכ”לית, תל”י – חברת תמלוגי יוצרים

+ רועי אלבה – מנכ”ל, איגוד הבמאיות והבמאים.

בד בבד, הוגש לוועדה גם מכתב של תומאס מקלופלין, Chair, IAWG Policy and Research Group בפדרציית איגודי התסריטאים והתסריטאיות הבינ”ל [International Affiliation of Writers Guilds (IAWG)].

בתרגום מכתבו לעברית נאמר כי “המעבר להפצת מדיה אודיו-ויזואלית באמצעות פלטפורמות מקוונות שינה באופן משמעותי את הנוף הקולנועי והטלוויזיוני המסורתי .

“בעוד שצרכנים מקבלים גישה טובה יותר לתוכן מכל רחבי העולם, אותו תוכן מציף את השווקים המקומיים, מאיים להטביע קולות מקומיים ועלול להשתיק סיפורים מקומיים. הקולות והסיפורים האלה מקרבים בין אנשים, יוצרים מורשת, ומגבירים ומחזקים את הגיוון, ועל כל מדינה לעשות ככל שביכולתה כדי לשמור על הקולות, הגיוון והמורשת שלה.

“הפדרציה הבינ”ל של איגודי התסריטאים והתסריטאיות מייצגת קהילה גלובלית של יוצרים ומספרי סיפורים המתמודדים עם אותם אתגרים לקולות ולמורשת המקומיים שלנו, מעודדת את ממשלת ישראל להתמודד חזיתית עם שינוי זה בפרדיגמת הפצת התוכן וההשפעות שלה על היצירה המקומית.

“חלק מהממשלות שלנו כבר חוקקו, או הגישו חקיקה להסדרת שירותי OTT, יישמו מכסות תוכן מקומיות ו/או דרישות מימון עבור הסטרימרים הבינלאומיים הגדולים”.

“נשמח לספק סיכום של יוזמות אלה, אם אלו יועילו למאמציה הנוכחיים והחשובים של הממשלה, לפתח פיתרון מקומי תוצרת ישראל”.