עובדת משרד ראש הממשלה הודתה והורשעה ב”פרסומים מעליבים ופוגעים שפירסמה ברשתות החברתיות נגד היועמ”ש וח”כים”

נציבות שירות המדינה פירסמה (7.2.2022) את הכרעת הדין ואת גזר הדין בתיק [בד”מ 79-21] שהתנהל בבית-הדין למשמעת של עובדי המדינה.

מדובר בעובדת משרד ראש הממשלה שהורשעה (עפ”י הודאתה) ב”פרסומים מעליבים ופוגעים שפירסמה בחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלה, נגד היועץ המשפטי לממשלה, חברי כנסת [ובהם ח”כ נפתלי בנט (“ששימש באותה עת יו”ר מפלגת הימין החדש וסיעת ימינה וחבר כנסת מטעמה”)] ועובדי ציבור.

העובדת מועסקת כיום ביחידת פניות הציבור במשרד כשקודם לכן שימשה מנהלת לשכתה של הגב’ שרה נתניהו רעייתו של ראש הממשלה לשעבר. בעברה היא גם שימשה מנהלת לשכה של רוה”מ לשעבר נתניהו, ולפני כן כתבנית במשרד רוה”מ אצל ראשי הממשלה שקדמו לו.

בהכרעת הדין נאמר בין היתר כי “בתקופה הרלבנטית לכתב התובענה החזיקה הנאשמת בחשבונות פייסבוק וטוויטר אישיים אשר היו פתוחים לעיון כלל ציבור משתמשי האינטרנט באשר הם.

“במהלך חודש ספטמבר 2019, או בסמוך לכך, נערכה לנאשמת שיחת בירור בלשכתו של מר רונן פרץ, מ”מ מנכ”ל משרד רוה”מ בעקבות פרסומים פוגעניים ומעליבים שפרסמה הנאשמת נגד חברי כנסת ושרים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, יו”ר ועדת הבחירות, מבקר המדינה ועוד. במסגרת השיחה הובהרו לעובדת האיסורים החלים עליה כעובדת מדינה, והיא נדרשה לחדול מהתנהגות זו.

“במהלך התקופה שבין החודשים יולי 2020 – ספטמבר 2020 פרסמה הנאשמת פרסומים פוגעניים ומעליבים, זאת בניגוד לאיסורים החלים עליה וחרף הוראות הממונה עליה כאמור לעיל”. בהכרעת הדין פורטו כל הפרסומים של הנאשמת.

התביעה טענה בפני בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה כי במעשיה המתוארים לעיל, “פגעה הנאשמת במשמעת שירות המדינה, הפרה את הוראות התקשי”ר, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה והתנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה ושעלולה לפגוע בתדמיתו ושמו הטוב של שירות המדינה”.

לדברי התביעה, “פרסומים שפרסמה הנאשמת ברשתות החברתיות פוגעים בשירות המדינה, שעה שהרשתות החברתיות משמשות מקום מפגש דיגיטלי, והחשיפה להן מרובה. עם זאת, התביעה לקחה בחשבון את הודיית הנאשמת, ואת לקיחת האחריות על מעשיה. בנוסף הנאשמת זכתה להערכה רבה במסגרת שנות עבודתה הארוכות בשירות המדינה (מאז שנת 1994)”.

בדיון שהתקיים בפני בית-הדין ביום 3.1.2022 הודתה הנאשמת באישום ובעבירות המשמעת שיוחסו לה בתובענה, והורשעה על יסוד הודאתה. בדבריה בפני בית-הדין היא הביעה צערה על מעשיה (“חטאתי, עוויתי, פשעתי”) וציינה כי היא מתביישת בהם. עוד הוסיפה כי מ”מ מנכ”ל משרד ראש הממשלה לא העמידה באופן תקיף על הפסול שבהתנהגותה וכי היא לא הייתה מספיק חכמה להבין את המשמעות של מעשיה (נסחפה אחר הכתוב ברשתות החברתיות). היא ביקשה שבית-הדין ישקול את שנות העבודה הארוכות שהשקיעה במסירות בשירות המדינה.

בית-הדין אמר בגזר דינו כי “הנאשמת עובדת ציבור המועסקת שנים ארוכות במשרד ראש הממשלה, לא השכילה להבין מושכלות יסוד, לפיהן הרשתות החברתיות אינן מרחב וירטואלי סטרילי, ופרסומים פומביים בחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלה רק העצימו הפגיעה בנבחרי הציבור אליהם שולחו דברי הבלע השליליים שכתבה. אין צורך להדגיש שהרשת החברתית אינה שטח הפקר שהכל מותר בה. לבד הפגיעה בזכויותיהם של אותם גורמים אליהם הופנו הדברים המכפישים שכתבה, עלולה הייתה להיפגע גם הלגיטימציה של השירות הציבורי ותפקודו התקין. חומרת מעשיה של הנאשמת מתחדדת נוכח מעמדה כעובדת משרד ראש הממשלה, וכמי שעבדה בכפיפות קרובה לראשי המדינה […] יש יסוד להאמין שמעשיה בוצעו מקלות דעת יתירה, מבלי שהנאשמת הבינה כלל את חומרת מעשיה. הנאשמת חדלה ממעשיה האמורים והתחייבה בפנינו שלא יישנו”.