סגן שר הביטחון: “שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות בשירות סדיר עומד כיום, שנת 2021, על 18%; זאת מתוך כ- 32%, שמהווים את ייצוגם באוכלוסייה”

סגן שר הביטחון אלון שוסטר אמר (22.12.2021) כי “שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות בשירות סדיר עומד כיום, שנת 2021, על 18%; זאת מתוך כ- 32%, שמהווים את ייצוגם באוכלוסייה”.

הוא אמר את הדברים בכנסת בתשובה להצעה לסדר היום שהגיש ח”כ יעקב מרגי בנושא הדרה ואפליה בקבלת מלש”בים ובשליחת זימונים ליחידות המודיעין והטכנולוגיה בצה”ל, מס’ 1214.

ח”כ מרגי אמר בדבריו כי “משנת 2019 אני מנסה לקבל נתונים על שילוב מלש”בים ליחידות הטכנולוגיות ביחידת 8200 לפי יישובים. אני לא מצליח לקבל. אני לא מצליח לקבל כי לא רוצים לתת, כי השיטה לא נכונה. אני לא הולך למניעים אחרים. חבריי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, אני לא רוצה לשייך את זה לשיקולים כאלה ואחרים. השיטה לא תקינה, בלשון המעטה. יוצא, בלי שנרצה, שחבר מביא חבר.

“יש איזה שטנץ שעוברים לפיו. לא ייתכן שיישובים שלמים שיש בהם בוגרי תיכון מצויינים עם חמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות פיזיקה, חמש יחידות אנגלית, אפילו לא מוזמנים למיונים. אז נותנים לי לפי חלוקה גיאוגרפית. אזור הדרום – הם מכלילים לי מאשדוד עד אילת. לא. אני רוצה לדעת כמה מאופקים. אני רוצה לדעת כמה מירוחם. אני רוצה לדעת כמה מדימונה. אני רוצה לדעת כמה מצפת. וזה קשור גם להתנגדות הסמויה שהייתה למילייה, להעברת קריית המודיעין לדרום. זה מאותן סיבות. להוציא אותם מאזורי הנוחות. לא ייתכן של- 8200 יהיו בתי ספר מסורתיים, שמשם יגייסו מועמדים ליחידות טכנולוגיות.

“זה משאב לאומי שלא רק מהשפה ולחוץ. הצבא הוא צבא העם לא מהשפה ולחוץ. ולא ייתכן שאני, חבר כנסת, מנסה לקבל – ואני מקבל את אותה תשובה כל פעם, ממוחזרת; בלי מה – כאילו לא הבינו אותי.

“אז זו זעקה. ואני לא הולך להרפות. והגיע הזמן לפתוח את זה ולשנות את השיטה. השיטה מקולקלת. ואני אומר, שוב: לא רוצה לקחת את זה למניעים אחרים. השיטה לא נכונה. ואנחנו מכירים את זה גם במקצועות אחרים בצבא. סגירה של חיל מסוים לכמה בתי ספר במקצועות כאלה ואחרים. מילא כשזה מתפרס על מקצועות, אז הזעקה היא לא בשמיים, אבל כולם יודעים מה הערך המוסף של בוגרי שירות צבאי בתוך יחידה 8200.

“אבל ההתמרמרות הזו יורדת מטה. זה לא נשאר בזה שהוא לא קיבל זימון. זה מחלחל להורים, למשפחה, לסביבה. ואחר כך מתפלאים למה אין מוטיבציה, למה הלוחמים הם דווקא מקבוצות כאלה ואחרות. וזה יורד למטה, עד כדי כך שאני אומר לכם שחיילים מצוינים, תלמידים מצטיינים, לעיתים קרובות משתחררים מצה”ל, לא מתגייסים. ואם כבר התגייסו, משתחרים באמתלות כאלה ואחרות, בגלל ההתמרמרות הפוגעת. זה פוגעני. תזמין למו”פ, תזמין למיונים לפחות. תן ראיונות.

“והגיע הזמן שמשרד הביטחון וצה”ל יהיו אמיצים, וישימו את זה על השולחן. ישימו. רק לאחרונה משרד הביטחון פרסם לפי חלוקה גיאוגרפית, לציבור. זה לא היה. וגם שם, התמונות, המספרים, למרות שזה לפי חלוקה גיאוגרפית, כפי שאמרתי, אשדוד עד אילת – לגבי הדרום, האחוזים נמוכים, שוליים. יש ערים שבכלל לא מוזכרות שם; יישובים שלא נזכרים בדו”חות האלה. ואני חושב שזה זועק כשלעצמו”.

בדברי תשובתו אמר סגן השר שוסטר בין היתר כי “אני רוצה להודות לחבר הכנסת מרגי על השאלה. במובנים רבים, זאת אומרת, אני מניח שהעובדה שלא קיבלת עד עכשיו תשובה מסודרת – יש אולי איזושהי תשובה מינהלית, אבל במובן המהותי, אתם מייד תראו, ואתה תראה שאתה מתפרץ, נקרא לזה, לדלת פתוחה, בצדק, בדין; משום שמערכת הביטחון, ושר הביטחון בראשה, יחד עם הרמטכ”ל ואכ”א, מתכוונים, לא רק מתכוונים לבצע, אלא אתה תראה בנתונים כיצד אנחנו כבר נמצאים במקום הרבה יותר טוב ממה שהיינו עד לפני שנתיים.

“ואני מבקש להגיד ששר הביטחון והרמטכ”ל אכן הציבו יעד לגיוס שליש מהמתגייסים ליחידות הטכנולוגיות מהפריפריה, שזה פחות או יותר החלק היחסי של מה שאנחנו קוראים פריפריה באוכלוסייה הכללית של מדינת ישראל. זה בתוך כמה שנים. ולשם כך, נעשים צעדים קונקרטיים ומגוונים, ואני כבר אומר לכם: מוצלחים.

“במסגרת התוכנית הרב-שנתית – תר”ש תנופה בצה”ל – וכחלק מהצורך ומהרחבת כוח האדם במערך הטכנולוגי, גובשה בשנים האחרונות תוכנית אסטרטגית להנבטת כוח אדם טכנולוגי, החל משלב לימודי החובה במערכת החינוך, וכנגזרת מכך, הסללת האוכלוסייה לשירות בצה”ל. כן, בדרך כלל, המילה הסללה יש לה קונוטציה שלילית – לא; לאן מנותבים בני האדם, והיכולות שלהם, והרצונות, והמאוויים שלהם. ואנחנו אכן רוצים שבני הפריפריה ירצו להגיע גם, אגב גם, למקצועות הטכנולוגיים.

“היום הרמטכ”ל אמר כמה דברים חשובים, נדמה לי, בקורס טיס, על כך שבסדר העדיפות, נקרא לזה, בפתח צה”ל, בבקו”ם, יש חשיבות גדולה ללכת ליחידות הקרביות, המובילות, בין שזה באוויר, ובין שזה בים וביבשה. אבל, כמובן, הצורך שלנו בחיל מודיעין, בחיל התקשוב, במקצועות התקשוב באיכות גבוהה, מובן מאליו.

“מקורות כוח אדם טכנולוגיים הינם בעלי חשיבות אסטרטגית בבניין הכוח בצה”ל. וכיוצא בזאת, ישנו עיסוק מרכזי בטיוב ובהרחבת היקף המקורות המשובצים למסלולים האלה. במסגרת התוכנית, גובשו כיווני פעולה אודות הרחבת היקף המשרתים ביחידות הטכנולוגיות מהפריפריה על ידי יצירת אינטגרציה ושיתוף פעולה הן מול גורמים חיצוניים לצה”ל, כמו משרד החינוך ופרויקט עתידים – כן, השיתוף הזה בין הממשלה לבין יזמים פרטיים ועמותות שואפות טוב – והן בשיתוף גורמים פנים צה”ליים.

“אם כן, שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות בשירות סדיר עומד כיום, שנת 2021, על 18%. זאת מתוך כ- 32%, שמהווים את ייצוגם באוכלוסייה. יש פה עבודה. אבל תכף תראה מה התחלנו, ומה נעשה.

“מכלול פעולות שנעשו בשנים האחרונות, שאותן אפרט מייד, כבר השפיעו בכיוון הרצוי על נתוני המיון בחמ”ן – בחיל מודיעין. בשנים 2021, השגנו עליה משמעותית לעומת נתונים אלו בשנים קודמות. אחוז המלש”בים – המועמדים לשירות ביטחון – מהפריפריה, שעבר; כלומר, החבר’ה שניגשו למיונים, ועברו מיונים, למקצועות המודיעין, בשנת 2021, עמד על 29% מכלל העוברים מיונים לחיל למודיעין. בעיניי, זאת בשורה מדהימה. אומנם כרגע ממוקד לחיל המודיעין, ורק בשנה-שנתיים האחרונות. לעומת זאת, אחוז המלש”בים שעברו מיונים למקצועות התקשוב, לדוגמה – הסייבר למינהו – בשנים 2020–2021 עומד על כ- 15% מכלל העוברים מיונים למקצועות אלה. פה יש לנו דרך.

“אני משוכנע שהפעולות שאמנה מייד, שאותן התחלנו לבצע לאחרונה, גם עבור מקצועות התקשוב, יביאו גם בהם למגמה חיובית דומה בתוך מספר שנים לא גדול. כחלק מהתוכנית האסטרטגית, סוכמו שלושה כיווני פעולה עיקריים:

1. הרחבת מאתרים, מלשון מחפשים את המתאימים, והיקף הלומדים במגמות המדעיות, באמצעות שותפויות בין צה”ל לבין משרד החינוך, תוכניות עתידים, התוכנית הלאומית למצוינות, עתידים להוראה. כן, צריך להכשיר גם את המורים, כמובן, שיהיו במקומות הנכונים, עתודאים מלמדים מדעים, ועוד.
2. תוכניות תוספתיות לחינוך הפורמלי – הרחבת תוכנית מגשימים, ניצנים, מכינות תקשוב ואמ”ן; כלומר, החילות עושים reaching out, מחפשים את החבר’ה המתאימים במקומות שבהם לא השתמשנו במאגר האיכותי, שמסיבות שונות – כפי שציינת, ח”כ מרגי – הם עדיין לא נמצאים באחוז היחסי. ולא צריך להסביר שהגנטיקה והיכולות לא משתנות לפי מקום המגורים, או לפי רמת הפרנסה, או ההשכלה, או מקור התפוצה של ההורים – הסברות, חשיפה ושיווק מטורגט לאוכלוסיות הרלוונטיות, כנסים והסברה.
3. התאמות ועדכונים בתהליך המיון לצה”ל – חשיפה, שיווק, מיון ואיתור. צה”ל מבצע שינויים רבים בתהליך המיון למלש”בים, החל ממעבר לפלטפורמות מיון מקוונות ברשת, מיוני אמ”ן ותלפיות בפריפריה; כלומר, מבצעים את המיונים עצמם במרכזים בדרום ובצפון, כך שהם לא נאלצים לקום מוקדם ולכתת רגליהם בתחבורה ציבורית, אלא במקום מגוריהם או בקרבת מגוריהם – המודל הרשותי, אחריות הרשויות, מכינות טכנולוגיות למקצועות האיתור באמ”ן ובתקשוב וכיוצא באלה.

“ארחיב על חלק מתהליכים הללו: הדבר הראשון, הסללה טכנולוגית – הרחבת היקף המשתייכים לקורסי העשרה וחוגים מעבר לשעות הפעילות, כגון ניצנים ומגשימים, בשיתוף עם פילנתרופיה ועמותות. קורסי ההעשרה מתבצעים בחטיבות הביניים וטרם השירות הצבאי. הנושא השני, ביצוע שינויים והתאמות בתהליכי המיון לצה”ל, כגון מיונים פיזיים – הזכרתי בפריפריה. מיון מקוון – הזכרתי מכינות. איתור מתגייסים בעלי ידע טכנולוגי מוקדם במסגרת לימודיהם בבתי הספר, בשיתוף פעולה ובתוכנית משותפת עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות והסמכויות הטכנולוגיות.

“מודל רשותי – חיזוק הקשר בין צה”ל לרשויות במיקוד, לשם שיפור תהליכי ההכנה לצה”ל; באותן רשויות שאחוז המתגייסים ליחידות הללו הוא קטן. לשם שיפור תהליכי ההכנה לצה”ל, העלאת שיעור הגיוס הכללי והגברת המוטיבציה לשירות משמעותי, ובכלל זה במקצועות הטכנולוגיים.

“מינהלת עתידים תרחיב את הפעולה שלה ביישובים שבהם מתקיימת התוכנית, תוכנית ‘פעמי עתידים’, ‘עתידים להוראה’; הרחבת האוכלוסיות הייחודיות ומיצוי מצטיינים למקצועות איתור טכנולוגיים.

“צעדים אלו, מעריכים בצה”ל, עתידים להוביל לעלייה מדורגת בהיקף החיילים מהפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים, עד לכדי שיעורם באוכלוסייה הכללית בצה”ל, וייתכן שמעבר לכך.

“באשר להערתך לגבי הפירוט המדויק של ערים וכו’, אני מעריך שהדבר הזה אפשרי. אני מוכן לבדוק את הנושא הזה.

“בחיל מודיעין אנחנו כבר בסביבות ה- 30% – זה הישג כביר; נעשה את זה גם במקצועות האחרים”.