סגן שר הביטחון: “במקרים בהם בקשת יצואן לרישיון ייצוא ביטחוני סותרת את מדיניות הייצוא, בקשתו נדחית; היו מקרים שבקשות החברה לרישיונות סורבו ולא ניתן לפרט לגביהן מטעמי שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה”

ב- 4 באוגוסט 2021 דיווחתי כאן באתר: חבר הכנסת עופר כסיף הגיש ב- 3 באוגוסט 2021 שאלות זהות לשרי החוץ והביטחון.

בשאילתה לשר הביטחון נאמר: “חברת NSO Group מסרה הצהרות סותרות בנוגע לידיעה אודות יכולותיה לדעת מהן מטרות המעקב הנסמכים למערכותיה בקרב המדינות עמן סחרה. פעם טענה כי אין בידיה המידע ופעם טענה כי המידע קיים ברשותה.

“שאילתה דומה בנושא נשלחה גם לשר החוץ. רצוני לשאול: לאור הסתירה כיצד ביכולת מפקח המשרד על שימוש לרעה ברישיונה של NSO?”.

בשאילתה לשר החוץ נאמר: “רצוני לשאול: האם המשרד התנגד למתן רישיון לסחר בנשק לחברת NSO? האם היו פניות ממדינות זרות למשרד בנוגע לפעילות NSO בעולם ובתוך כך בקשות להגביר הפיקוח על החברה? מהי עמדת המשרד אל מול תביעתה של חברת פייסבוק כנגד NSO?”.

בנוסף, ח”כ כסיף הגיש באותו היום גם שאילתה נפרדת לשר הביטחון בה נאמר: “רצוני לשאול: האם אי-פעם הוטלו סנקציות מנהליות כנגד NSO? מהם הצעדים בהם נקט משרד הביטחון אל מול הטענות על מעורבות NSO ברצח ג’מאל חשוקג’י? כמה עובדים במשרד הביטחון אחראים על פיקוח מערכות המעקב של NSO? האם אי-פעם סורבו בקשות חברת NSO לסחר? אם כן, מה מספרן?”.

= = = = = = = = = = =

בשעה טובה, אמש, רביעי, 13.10.2021, הגיעה עת מתן התשובות. סגן שר הביטחון אלון שוסטר עלה להשיב בשם שר הביטחון בנימין (בני) גנץ.

בתשובתו אמר סגן השר כי “כנסת ישראל חוקקה את חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני תשס”ז – 2007, המסדיר את הפיקוח של מדינת ישראל על ייצוא ביטחוני, העברת ידע ביטחוני ומתן שירות ביטחוני, וזאת מטעמי ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות לפי אמנות שונות, וכן אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה. כללי הפיקוח, לרבות הקמת מרשם יצואנים ביטחוניים, הליכי קבלת רישיון וסנקציות בגין הפרתו, קבועות בחוק ובתקנות. במסגרת החוק האמור הוקם במשרד הביטחון אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני [אפ”י].

“נוסיף כי בהליכי הפיקוח לוקחים חלק גורמי משרד הביטחון לצד משרד החוץ, ומשרדי ממשלה נוספים, והכול בשל רגישות הנושא וחשיבותו. מערך הפיקוח בישראל כולל גורמים מקצועיים ממשרדים וגופי ממשל שונים. באגף לפיקוח הייצוא הביטחוני עוסקים בכל היבטי הפיקוח על הייצוא. בקשות לרישיונות עבור מערכת סייבר נבחנות בהתאם למדיניות הייצוא, אשר נבחנת כדבר שבשגרה ולפי הצורך כמדיניות.

“מדינת ישראל מאשרת ייצוא של מערכות סייבר רק לגורמי ממשל לשימוש חוקי ולמטרות של מניעת וחקירת פשיעה וטרור בלבד, בכפוף להתחייבויות והצהרות שימוש ומשתמש סופי מטעם המדינה הרוכשת. מדינת ישראל מעניקה רישיונות ייצוא עבור שימוש בידי משתמש סופי מוגדר. במקרים בהם בקשת יצואן לרישיון ייצוא סותרת את מדיניות הייצוא, בקשתו נדחית. היו מקרים שבקשות החברה לרישיונות סורבו ולא ניתן לפרט לגביהן מטעמי שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה.

“ככל שמתברר שנעשה שימוש בניגוד לתנאי הרישיון או בניגוד להתחייבויות המשתמש הסופי, ננקטים הליכים מתאימים. אנחנו לוקחים ברצינות את הטענות בפרסומים האחרונים אודות NSO והנושא נמצא בבדיקה. עם כניסתו לתפקיד שר הביטחון, ערך השר ישיבה עם כלל הגורמים הרלוונטיים לצורך חידוד נהלים ווידוא שישראל אינה מוכרת למדינות נשק שעלול לשמש להפרת זכויות אדם. מדיניות זו היא הדירקטיבה של מערכת הביטחון, וכאמור, כל בקשה נבחנת לעומק.

“[…] הדירקטיבה היא ברורה. אנחנו לא מוכרים, לא מוכרים למדינות נשק שעלול לשמש להפרת זכויות אדם, ויש אפשרות לקבל ערעורים והערות בכל נושא כזה.

“[…] המערכת תשמח לשמוע, תשמח לקבל הערות. אנחנו נמצאים במהלך של בדיקה משמעותית של הנושא שאתה העלית. וכל נושא נוסף ייבדק בקפידה”.