ניתן פס”ד לגבי התביעות ההדדיות של אריאל חזן ומערך הסייבר + נש”מ

ב- 7.9.2022 דיווחו מספר אתרי חדשות בארץ כי “בית-הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד לשעבר בשירות המדינה נגד מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה בגין הפרת הבטחה” לשיבור במישרת סייבר.

אתרים אחרים, כאלו העוסקים בהיבטים משפטיים, ציינו כי “התובע שסיים קורס צוערים יוקרתי של שירות המדינה במסלול סייבר, שובץ במישרה שהגדרת הסייבר ניטלה ממנה וקיבל שכר רגיל”.

אלא שהדברים הללו נותנים תמונה חלקית לגבי מכלול ההליך המשפטי בנושא זה ומן הראוי לספק את המידע החסר.

= = = = = = = = = = = = = = = =

ב- 11.12.2022 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: מערך הסייבר ונציבות שירות המדינה עירערו על פס”ד של בית-הדין האיזורי לעבודה שקיבל הן את תביעת התובע והן את תביעת-הנגד של הנתבע.

= = = = = = = = = = = = = = = =

ב- 13.2.2023 ניתן פסק דין בבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים [בחתימת שלושה שופטים ושלושה נציגי ציבור] בערעור [ע”ע 31792-0-22, מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה נגד אריאל חזן]:

“בתום הדיון בערעור הודיעו הצדדים כי הם מקבלים את הצעת בית-הדין כדלקמן: “לנוכח העיקרון לפיו תקן מישרה לרבות תנאי השכר צריך להיות מאושר ע”י הנציבות בלבד, מוצע כי פסק דינו של בית-הדין לעבודה האיזורי יבוטל, יחד עם זאת, בשים לב לכשלים שנפלו בהתנהלות אל מול המשיב שפעל בתום לב, מוצע כי המדינה תשלם למשיב פיצוי חד פעמי בסכום של 125,000 ₪, ממנו יקוזז סכום של 24,950 ₪ נכון להיום.

“לפיכך, מניתן בזאת תוקף של פסק דין להצעה כמפורט לעיל”.

= = = = = = = = = = = = = = = =

הידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 11.12.2022

מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה עירערו לבית-הדין הארצי לעבודה על פסק דין של בית-הדין האיזורי לעבודה שקיבל הן את תביעת התובע והן את תביעת-הנגד של הנתבע [נש”מ].

כבוד השופט רועי פוליאק מבית-הדין הארצי לעבודה כתב בין היתר בהחלטתו:

“בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דינו של בית-הדין האיזורי תל אביב (סע”ש 22034-09-18) שבו חוייבה המבקשת לשלם למשיב הפרשי שכר עבודה.

“המשיב הוא בוגר תוכנית ‘צוערים בשירות המדינה’. בהיותו צוער, וכחלק מתוכנית ההכשרה, נקלט המשיב [הוא התובע בתיק הראשון, בבית-הדין האיזורי לעבודה בת”א] ביום 3.4.2016 כמתמחה בלשכת ראש מערך הסייבר הלאומי וביום 1.11.2016, עם סיום שלב ההכשרה ומעבר לשלב ההשמה של התוכנית, נקלט על חשבון תקן התוכנית כיועץ בלשכת מי ששימש כראש מטה  הסייבר.

“המחלוקת בין בעלי הדין נובעת מקידום המשיב לתפקיד ראש מערך החירום במטה הסייבר.

“לטענת המשיב הוא קיבל הבטחה מינהלית להיקלט למישרת סייבר, אך בפועל הופרה ההבטחה ושכרו שולם לפי דירוג המח”ר הנמוך משמעותית מהשכר למישרת סייבר […]

המשיב הגיש תביעה לקיום ההתחייבויות שקיבל וביום 3.7.2019 פרש משירות המדינה תוך שהוא נדרש להשיב מענק השתלמות שקיבל.

“בית-הדין האיזורי ניתח בהרחבה את השתלשלות העניינים העובדתית ופסק כי למשיב ניתנה הבטחה מינהלית להיקלט למישרת סייבר ע”י נציבות שירות המדינה, הגוף המוסמך למתן ההבטחה, וכי לא היה צידוק חוקי לשנות את ההחלטה”.

בית-הדין האיזורי לעבודה קבע כי  המדינה תשלם לתובע פיצוי בגובה הפרשי השכר תוך שהוא דוחה עילות נוספות בתביעה.

בתוך כך, בית-הדין האיזורי גם קיבל את תביעת הנגד של המדינה להשבת סכום מענק ההשתלמות שניתן לתובע.

בנוסף, המדינה חוייבה בהוצאות ההליך בסכום של 25,000 ₪.

בהמשך ההחלטה של בית-הדין הארצי לעבודה נאמר כי “המדינה אינה חולקת בערעורה ובבקשה לעיכוב ביצוע על התשתית העובדתי בפסק הדין, להוציא מספר קביעות עובדתיות חסרות או לא מדוייקות, אלא ממקדת את הערעור במסקנת פסק הדין לפיה ניתנה הבטחה מינהלית.

“לגישת המדינה, ראש הרשות הלאומית למערך הסייבר אינו מוסמך להורות לקליטה לתפקיד הנושא שכר סייבר. משכך, ‘פסק הדין פוגע באופן משמעותי בסמכותה ובמעמדה של הנציבות בהליך קביעת התקן וכמי שמופקדת גם על הצד המקצועי של תיאורי התפקיד’.

בתשובתו, המשיב [שהוא, כאמור, התובע בתביעה המקורית]  “התרעם על המדינה אשר עשתה לטענתו ‘דין עצמי’ עת נמנעה מלבצע את פסק הדין מיום 8.8.2022 חרף חלוף המועד האחרון לביצועו עוד טרם הגשת הערעור ובקשת העיכוב הביצוע שהוגשו ביום 14.9.2022”. עוד טען כי הוא ובת זוגו מועסקים בענף ההיי-טק “ואין כל חשש כי לא ניתן יהיה להיפרע מאדם נורמטיבי, ערכי ומוסרי כמשיב אם יתקבל הערעור”.

בהכרעתו קבע השופט כי “לאחר בחינת הבקשה, התשובה לה והתגובה לתשובה, פסק דינו של בית-הדין האיזורי והודעת הערעור, החלטתי לקבל באופן חלקי את בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין.

“נקודת המוצא היא כי בעל דין זכאי לממש את פרי זכייתו וכי הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין”.

באשר לסיכויי הערעור אומר השופט כי “הקביעה העובדתית של בית-הדין האיזורי לפיה ניתנה למשיב הבטחה, או למצער הוצגו מצגים, על קבלת השכר לפיו חושבו זכויותיו בפסק הדין מבוססת על פני הדברים היטב וערכאת הערעור תתקשה להתערב בה. עם זאת, המחלוקת האם ההבטחות והמצגים ניתנו גם על-ידי הגורמים המוסמכים ונתגבשו כדי הבטחה מינהלית ראוייה לבחינת ערכאת הערעור”.

“[…] אני מוצא לנכון לעכב מחצית מהחיוב שהוטל על המדינה בפסק הדין. בהיבט הפרקטי, המדינה תשלם למשיב מחצית מהחיוב בגין הפרשי שכר ומחצית מהחיוב בגין הוצאות משפט תוך קיזוז מלוא הסכום שנפסק לטובת המדינה בתביעה שכנגד. צו עיכוב הביצוע הארעי שניתן ביום 15.9.2022 ימשיך לעמוד בתוקף עד ליום 30.10.2022. “סוף דבר – בקשת עיכוב הביצוע מתקבלת בחלקה. אין צו להוצאות”.

= = = = = = = = = = = = = = = =