“נוצר צורך חיוני ודחוף באפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים הן למשטרה, והן לשב”כ, המוסד ולצה”ל לצורך זיהוי הנרצחים, הנעדרים, האלמונים והשבויים”

משרד הפנים והמשרד לביטחון לאומי פירסמו תזכיר חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (הוראת שעה – חרבות ברזל). לתזכיר החוק זמן הפצה מקוצר עד 4.11.2023 דקה לפני חצות.

“[…] לנוכח מתקפת הטרור על מדינת ישראל והמספר הרב של הנרצחים, הפצועים, הנעדרים והשבויים והצורך הדחוף והקריטי לתת תמונת מצב ברורה ככל הניתן בנוגע לזיהוי הנרצחים, הפצועים והנעדרים, הן למקבלי ההחלטות והן למשפחות הנפגעים, בייחוד לנוכח היעדרו של מענה מלא לצורכי הזיהוי במאגרי המשטרה וצה”ל, נוצר צורך חיוני ודחוף באפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי במשרד הפנים הן למשטרה, והן לשירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ולצה”ל [גופי הביטחון] לצורך זיהוי הנרצחים, הנעדרים, האלמונים והשבויים וכן לאפשר למשטרה לקבל מידע מגורמים נוספים.

“חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש”ע – 2009 קובע בין היתר את סמכויות הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק להעברת מידע למשטרה, למשטרה הצבאית, לשירות הביטחון הכללי ולמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לצורך מימוש יעודן ותפקידיהם, על פי כללים ותקנות שיקבעו, לפי העניין. תקנות וכללים כאמור טרם נקבעו, וממילא הם אינם חלים על הגופים בצה”ל שאמונים על משימות הזיהוי.

“ביום 9.10.2023 התקינה הממשלה, מתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ”ד – 2023, אשר נועדו לאפשר בתקופה קשה זו, לרשות להעביר למשטרת ישראל, לפי בקשתה, תוצאות זיהוי וכן אמצעים או נתונים ביומטריים לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותה אינה ידועה או מוטלת בספק, וכן לצורך איתור נעדרים או שבויים, והכל ככל שהם נדרשים כתוצאה מהאירועים שבעטיים הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי”א – 1951 ביום כ”ב בתשרי התשפ”ד (7 באוקטובר 2023). תקנות אלה הינן בתוקף עד ליום 8.11.23.

“בהמשך לכך, ביום 11.10.23 התקינה הממשלה, מתוקף סמכותה לפי סעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי, אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), תשפ”ד – 2023, ובהן הוראות דומות שעניינן העברה של תוצאות זיהוי וכן אמצעים או נתונים ביומטריים מהרשות לגופי הביטחון לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותה אינה ידועה או מוטלת בספק, וכן לצורך איתור נעדרים או שבויים, כאמור. בנוסף, אפשרו התקנות גם העברה של תמונת תווי פנים מרשות האוכלוסין. תוקפן של תקנות אלה גם כן עד ליום 8.11.23.

“לאור מצב החירום והלחימה המתמשכת שעלולה להתפתח גם לזירות נוספות ובשל הצורך המתמשך בהעברת מידע כאמור לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה אשר עלולה להידרש גם לאחר סיום פעולות הלחימה, מוצע בהצעת חוק זאת להסדיר את הנושא במסגרת הוראת שעה לתקופה שנה מיום תחילתו של חוק זה, עד ליום 7 בנובמבר 2024”.

“[…] יש לציין כי המערכות הטכנולוגיות של משטרת ישראל לזיהוי טביעות אצבע בעלות יכולת טכנולוגית מדויקת ומפותחות הרבה יותר ממערכות משרד הפנים. כמו כן, מומחי טביעות אצבע של משטרת ישראל, אשר עוסקים בזיהוי אדם על פי טביעות אצבע בשגרה, מיומנים ברמה גבוהה ביותר לביצוע האמור. מכאן החשיבות שבהעברת המידע מהמאגר הביומטרי של משרד הפנים לידי משטרת ישראל.

“בנוסף, קיים צורך בקבלת תמונות מהמאגר הביומטרי לצורך זיהוי גופות, שבויים או נעדרים אשר תועדו, והשוואה אל מול מאגרים אחרים או מקורות אחרים שמהם המשטרה רשאית לקבל מידע לא סיפקה זיהוי ברמת הוודאות הנדרשת והדחיפות הנדרשת לנוכח האירועים.

“הליך זיהוי חללים באמצעות נתוני המאגר הביומטרי בוצע ביחס לחללי אירועי 7.10.23 מכוח תקנות שעת החירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים), התשפ”ד – -2023, וכבר הוכח כמשמעותי מאוד.

“[…] יצוין כי משטרת ישראל עסוקה מזה מספר שבועות במלאכת הזיהוי הקשה והמורכבת של אלפי הקורבנות שנרצחו במתקפת הטרור הרצחנית, וכי לפי נתוני המשטרה, עד כה זוהו למעלה מ- 100 גופות רק באמצעות שימוש בטביעות האצבע המצויות במאגר הביומטרי.

“לפי נתוני רשות המאגר הביומטרי, המצב הקיים הביא בשנה האחרונה למחיקה של כמיליון טביעות אצבע מהמאגר. לעמדת המשטרה קיימת השלכה משמעותית לנתונים אלה על אפשרות זיהוי הקורבנות, ולפיכך קיימת חשיבות רבה למנוע מחיקה נוספת של טביעות אצבע בתקופת תוקפה של הוראת השעה המוצעת.

“[…] מפאת רגישות המידע, מוצע לקבוע סעיף סודיות שיחייב את האדם שאליו הגיע המידע לפי הוראות אלה לשמור אותו בסוד ולא לעשות בו שימוש אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי, והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה. יובהר כי הפרה של סעיף הסודיות מהווה עבירה לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א – 1981.

“[…] לצד האפשרות להעברת מידע מהמאגר הביומטרי למשטרת ישראל כמפורט בסעיף 1(3) להצעה זו לצורך זיהוי הקורבנות ואיתור נעדרים או שבויים כאמור, מוצע כי בתקופת הוראת השעה יתווסף לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל”א – 1971 סעיף 4ב אשר יתן למשטרת ישראל סמכות לדרוש כל ידיעה או מסמך, כגון תצלומים ומסמכים רפואיים שונים, דוגמת תצלומי מנשך שיניים, אשר יש בהם כדי לסייע בזיהוי.  מסמכים אלו עשויים להיות גם  מידע ביומטרי ונתונים ביומטריים, מידע גנטי, ודגימה ביולוגית כהגדרתם בסעיף זה. זאת, בתנאי  שאלו נדרשים כדי לספק זיהוי ברמת הוודאות הנדרשת. מידע כאמור סייע ומסייע למשטרת ישראל במלאכת הזיהוי המורכבת, החשובה והקשה והוא מהווה כלי משמעותי בסל הכלים שבידי משטרת ישראל במשימה זו”.

“[…] כאמור לעיל, מוצע לקבוע כי חוק זה יעמוד בתוקפו למשך שנה. עם זאת, על מנת לאפשר את המשך תוקפו של החוק המוצע, בהתאם לצורך ונסיבות עתידיות, מוצע לקבוע, כי שר הפנים באישור ועדה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה או לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, להאריך את תקופת תוקף הוראת השעה לעניין חוק הכללת אמצעי זיהוי בתקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שלושה חודשים.

“בדומה, מוצע לקבוע, כי השר לביטחון לאומי באישור ועדה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, אם מצא שהדבר נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה או לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר או שבוי והכול אם הם נדרשים כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, להאריך את תקופת תוקף הוראת השעה לעניין פקודת המשטרה בתקופות נוספות, שכל אחת לא תעלה על שלושה חודשים. משמעות הדבר, כי השימוש בסמכות להאריך את תוקף הוראות השעה אפשרי רק לתכלית של זיהוי ואיתור כאמור”.