נדחתה תביעה כפולה נגד הוט מובייל: האם ‘טלקום ניוז’ יפרסם זאת?

בית-המשפט לתביעות קטנות ברמלה דחה תביעה כפולה של סיני ליבל [“מגן הצרכנים”, בפי ידידו אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’] ורעייתו אתי ליבל נגד חברת הוט טלקום. “במקרה שבפניי, התובעים לא עמדו בנטל הבאת הראיות האמור ולכן גם לא הוכיחו את טענתם שהקו מושא שתי התביעות הוקם במירמה וזיוף”.

כבוד השופט הישאם אבו שחאדה כתב בין היתר בפסק דינו [ת”ק 14762-04-20 ו- ת”ק 34220-04-20] שניתן ב- 14 ביולי 2020 והועלה היום לאתר “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה):

“התובעים טוענים שהנתבעת [הוט מובייל] יצרה קו טלפון פיקטיבי על שמם וגם המציאה כתובת מייל פיקטיבית שאליה שלחו את הקבלות בגין החיובים עבור אותו קו. לפיכך, התובעים הגישו שתי תביעות נפרדות נגד הנתבעת ושהוריתי על איחוד הדיון בהן, כדלקמן:

א. התביעה בתיק מספר 14762-04-20 ובה ביקשו לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים עבורם וזאת מעצת כך שהנתבעת ביצעה עבירות פליליות של זיוף וקבלת דבר במימרה תוך שימוש בפרטיהם האישיים וחיובם בגין אותו קו במשך כמעט חמש שנים. התובעים העמידו את סכום הפיצוי בתביעה הראשונה על סך של 34,000 ₪.

ב. התביעה בתיק מספר 34220-04-20 ובה ביקשו השבה מלאה של הכספים שניגבו מהם ע”י הנתבעת מכרטיס האשראי שברשותם בסך כולל של 3,533 ₪, וזאת במשך חמש שנים.

“הנתבעת טוענת שהתובעים רכשו ממנה באותו היום חמישה קווים שונים וביקשו שחמישה מספרי טלפון שהיו ברשותם בעבר, ינויידו לנתבעת, כך שיקבלו שירותי טלפון בגין המספרים שנויידו מהנתבעת. הנתבעת דוחה מכול וכול את הטענה שהקימה קו פיקטיבי או שביצעה מעשים פליליים כלשהם כלפי התובעים. לטענת הנתבעת, מדובר בהתקשרות של התובעים עם הנתבעת לגבי כל חמשת הקווים.

“הנתבעת לא הציגה את חוזה ההתקשרות עם התובעים בטענה שבעת שבוצע חוזה ההתקשרות, לפני חמש שנים, הוא לא נסרק למערכת המיחשוב של הנתבעת ולכן היא לא מצליחה לאתרו ושעל-מנת למצוא אותו יש לנבור בארגזים רבים של מסמכים.

“התובעים טוענים שהם רכשו רק ארבעה קווים מהנתבעת ולא חמישה וביכולתם גם לזהות את המספרים של ארבעת הקווים לפי מספרי הטלפון שנויידו, ובעוד שלגבי הקו החמישי מדובר במספר בלתי מזוהה שאינו מוכר להם.

“הנתבעת  ערכה בדיקה ברישומיה לגבי חמשת הקווים ומצאה שארבעת הקווים לגביהם אין מחלוקת, התובעים הפעילו את אותם קווים ולכן גם משתמשים בשירותי קו טלפון לגביהם ושמסופקים על-ידי הנתבעת. לעומת זאת, לגבי הקו החמישי, מושא שתי התביעות, מדובר בקו שלא הופעל ושהתובעים לא קיבלו, ומעולם לא דרשו, שירותי קו טלפון בגינו. לגבי הקו החמישי, מתבצע חיוב קבוע מידי חודש רק בשל עצם הקמתו של הקו וזאת על אף שאין שירות טלפוני שנלווה אליו.

“בעקבות הבדיקה שערכה הנתבעת לגבי הקו החמישי, היא החליטה להחזיר לתובעים את סך החיובים החודשיים שנגבו מכרטיס האשראי שלהם על פני מלוא התקופה של חמש שנים, קרי 3,533 ₪. לטענת הנתבעת, הדבר נעשה לפני משורת הדין וכחלק ממדיניות של שירות נאות ואיכותי עבור לקוחותיה ואין לראות בהחלטתה זו כקבלת אחריות, מכל מין וסוג, לטענות הקשות והמופרכות שמועלות כלפיה על-ידי התובעים.

“למעשה, בשתי התביעות, הנתבעים מעלים טענה קשה של מירמה וזיוף כלפי הנתבעת. כידוע, טענה מעין זו יש להוכיח בראיות משמעותיות וכבדות משקל והנטל כמובן רובץ לפיתחם של התובעים. בפועל, התובעים לא הביאו ולו בדל ראייה על-מנת להוכיח שהנתבעת פעלה במירמה ותוך זיוף מסמכים בעת הקמת הקו החמישי והסתפקו רק בהעלאת טענה בעלמא שאינם מכירים את הקו החמישי ומכאן מסקנתם שהוא תולדה של עבירות פליליות.

“התובעים נאחזים בעובדה שהנתבעת לא הציגה במשפט את חוזה ההתקשרות עימם בנוגע לקו החמישי ומכאן מסקנתם שהדבר מחזק את טענתם שהקו החמישי יסודו בעוולה. טינה זו אין בה ממש ודינה להידחות.

“[…] ולענייננו, ‘נטל השכנוע’ רובץ לפיתחם של התובעים להוכיח את טענתם שהקו מושא שתי התביעות הוא פיקטיבי ויסודו במעשי מירמה וזיוף. מכוח נטל השיכנוע שרובץ לפיתחם של התובעים, רובץ לפיתחם גם ‘נטל הבאת הראיות הראשוני’ להוכיח את טענתם האמורה. רק לאחר שיביאו מספיק ראיות להוכחת טענתם, רק אז קם לתחייה ‘נטל הבאת הראיות המשני’ שחל על הנתבעת להפריך את הטענה האמורה.

“[…] ודוק, כל עוד התובעים לא עמדו בנטל הבאת הראיות הראשוני, אזי נטל הבאת הראיות המשני נותר רדום, ולכן יש לדחות את התביעה וזאת על אף העובדה שהנתבעת לא הביאה ראיות כלשהן. במילים אחרות, תחילה על התובעים להביא ראיות משמעותיות שהנתבעת הקימה את הקו מושא שתי התביעות במירמה וזיוף ולכן מדובר בקו פיקטיבי ורק לאחר מכן עובר נטל הבאת הראיות המשני לנתבעת להציג את חוזה ההתקשרות שנערך בינה לבין התובעים על-מנת להראות שמדובר בקו שהוקם כדין ולא בקו פיקטיבי.

“במקרה שלפניי, מאחר והתובעים לא הביאו ראיות להוכחת טענת המירמה וזיוף לגבי הקו מושא שתי התביעות שבפניי, לא ניתן לזקוף לחובת הנתבעת את אי הצגת חוזה ההתקשרות שלטענתה נערך עימם לגבי אותו קו ושמכוחו ניתן היה להפריך את טענת המירמה וזיוף שמועלית כלפיה.

“[…] במקרה שבפניי, התובעים לא עמדו בנטל הבאת הראיות האמור ולכן גם לא הוכיחו את טענתם שהקו מושא שתי התביעות הוקם במירמה וזיוף.

“לסיכום, התביעה הראשונה והתביעה השנייה, נדחות. התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 1,600 ₪. התשלום יבוצע עד ליום 1.9.2020 ולאחר מכן הסכום האמור יישא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל”.

הערות עורך Read IT Now:

+ אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ נוהג לכתוב בקביעות על כל הפעילות המשפטית של ידידו סיני ליבל ש”מכה שוב” ו”מכה בשנית” ועוד כל מיני ביטויים מוזרים, ייחודיים לאבי וייס. נותר לראות האם הוא יפרסם ידיעה על פסק הדין הזה ולא יסתפק, במקרה הטוב, בעדכון בן 2-3 שורות בתחתית הידיעה המקורית שפירסם על הגשת התביעות ע”י סיני ליבל.

+ נותר גם לראות האם אבי וייס [קצין המשטרה בדימוס] יואיל לדווח לקוראיו, בבוא העת, מה הייתה תוצאת התלונה נגד חברת הוט שהגיש סיני ליבל למשטרה בדיון באותו נושא מושא פסק הדין.

+ אם איני טועה, סיני ליבל – שבשנים האחרונות מיקד את עיקר פעילותו המשפטית בבית-המשפט בתל אביב – גם החל להגיש תביעות בבית-המשפט ברמלה. זו נגד הוט הייתה השנייה. ב- 2 באוגוסט יהיו לו עוד שני דיונים ברמלה בתביעות שהגיש נגד סלקום ישראל ונגד ידיעות מנויים.

+ אגב, בית המשפט ברמלה: אבי וייס – האם תוכל לעדכן את קוראיך מה נסגר לגבי התביעה הקטנה של סיני ליבל [ת”ק 24205-09-19] נגד חברת התקשורת טלזר מובייל 019 ורשות שדות התעופה (רש”ת), בעקבות האייטם שפירסמת בשנה שעברה תחת הכותרת: “עוקץ התיירים” (או, “שוד התיירים”) בנתב”ג המבקשים לרכוש כרטיס סים ישראלי”?  לפי מערכת ‘נט המשפט’, התביעה – שהוגשה אף היא בבית-המשפט ברמלה – “נמחקה”, אך לא פורסם פסק הדין.

+ ולא, אין צורך שסיני ליבל יציף אותי ישירות בתגובות, בחומרים ובדרישות לפרסום דבריו. פסק הדין מדבר בעד עצמו וכל המוסיף – גורע. אין צורך לפנות אליי כלל. אם תוגש בקשת רת”ק (ועד רגע זה טרם הוגשה, נכון להיום) – אפרסם את פסק הדין שינתן שם, ככל שיתפרסם.

* כל ההדגשות המופיעות בטקסט הידיעה מופיעות כך בפסק הדין.