נדחתה עת”מ של התנועה לחופש המידע וכתב ‘כלכליסט’ נגד המשטרה בנושא התקשרויותיה עם 3 חברות (NSO Group ,TA9 וסלברייט)

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה עתירה של התנועה לחופש המידע ושל העיתונאי תומר גנון מהעיתון ‘כלכליסט’ שהוגשה נגד משטרת ישראל. העותרים חוייבו בתשלום הוצאות למ”י בגובה של 9,000 ₪.

כבוד השופט העמית יורם נועם כותב בין היתר בפסק הדין [עת”מ 22801-07-22]:

“לפניי עתירה מינהלית, לפי חוק חופש המידע, המופנית נגד החלטת המשיבה, משטרת ישראל, לסרב ליתן מענה לבקשת מידע אודות התקשרויותיה עם שלוש חברות פרטיות המספקות לה מוצרים ושירותים טכנולוגיית” חברת NSO, חברת TA9 וחברת סלברייט – שלושתן חברות ישראליות, אשר לא צורפו ע”י העותרים כמשיבות בעתירה. הטעם העיקרי לסירוב, שבו התמקד הדיון בעתירה, לאחר צמצום היקף המידע המבוקש ע”י העותרים והתמקדותו רק בשתי החברות הראשונות, עניינו בטענת המשיבה בדבר בהחרגת תחולת החוק, על מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, ועל מיעד שנוצר, שנאסף או שמוחזק בידיהם”.

לדברי פסק הדין, העותרים הגישו למשטרה שלוש בקשות מידע נפרדות “שבגדרן התבקש מידע רב ומפורט, בין השאר, אודות החוזים וההתקשרויות עם שלוש חברות הטכנולוגיה האמורות, מטרותיהם והיקפם הכספי; חוות דעת מקצועיות ומשפטיות  בעניין ההתקשרויות האמורות והצורך בפטור ממכרז; ולגבי אחת מהחברות  – NSO – נתוני היקף

השימוש בתוכנת ‘פגסוס’, רשימת הבקשות לצווים שיפוטיים לשימוש בתוכנה, וכן נהלים והנחיות, כמו גם חוות-דעת משפטיות או מקצועיות, שניתנו בעניים עצם השימוש בה והפעלתה.

“המשיבה  דחתה את שלוש הבקשות לקבלת מידע,  בציינה כי הוראות החוק אינן חלות על מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל, וכן על מידע שנוצר, נאסף או מוחזק ברשותן; וכי המידע המבוקש – שנוצר, נאסף ומוחזק בחטיבת הסייבר – השייכת למערך המודיעין – מוחרג, איפוא, מתחולת החוק.

“בצד הטענה לאי-תחולת החוק על המידע המבוקש, פירטה המשיבה, לחלופין , שני סייגים נוספים למסירת המידע:

+רשות ציבורית פטורה מהחובה למסור מידע אשר גילויו עלול לשבש את תפקודה התקין או את יכולתה לבצע את תפקידיה;

+ רשות העוסקת באכיפת החוק, או שיש לה סמכויות חקירה, רשאית שלא למסור מידע אודות שיטות העבודה ונהלים שלה, אם גילוי המידע עלול לפגוע בפעולות האכיפה”.

“העתירה הוגשה בעניין הסירוב הגורף למסירת המידע המבוקש לגבי שלוש החברות […] בדיון המוקדם בעתירה תוקנה העתירה לבקשת העותרים בכך שצומצמה רק למידע הנוגע להחלטת המשיבה בדבר פטור ממכרז בהתקשרות עם שתי החברות – NSO ו- TN9, וכן לסכומי ההתקשרות השנתיים שלה עם חברות אלו, בדומה למידע שפורסם באתר מינהל הרכש הממשלתי בעניינה של חברת סלברייט.

“הצמצום המשמעותי והניכר של היקף העתירה, אגב זניחת כל יתר פרטי המידע הרב הנוסף המבוקש, נעשה לטענת העותרים בעקבות פרסום דו”ח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי) עו”ד עמית מררי, אשר חשף לשיטתם חלק לא מבוטל מהמידע המבוקש. את המידע שנותר במחלוקת, קרי – לגבי הפטור ממכרז והיקפי ההתקשרויות השנתיות של המשיבה עם שתי החברות, ביקשו העותרים לקבל, בין השאר, מהטעם שהמשיבה פירסמה בפומבי, מיוזמתה, את הנתונים המבוקשים הדומים לגבי חברת סלברייט”.

העותרים טענו עוד כי “[…] הפטור מתחולת החוק חל רק כאשר מדובר במידע לצורכי חקירה או מודיעין. לטענת העותרים, לא ערכה המשיבה בחינה תכליתית של המידע המבוקש, תוך ביצוע איזונים מתאימים בין הרציונל שעמד ביסוד הפטור האמור מתחולת החוק – של מניעת ניצול החוק בידי עבריינים להשיג מידעים מודיעיניים או פרטי חקירות, לבין האינטרסים הציבוריים שבחשיפת המידע, וביניהם – פיקוח אפקטיבי על עבודת המשטרה ועמידתה בעיקרון החוקיות, ובחינת מידתיות הפגיעה בזכויות חוקתיות, ובפרט כשמדובר בכלים שנויים במחלוקת שיש בהם פוטנציאל פגיעה ניכר באזרחים ע”י איסוף מידע בדרך פולשנית”.

“[…] היות שעצם ההתקשרות כבר ‘ידועה לציבור’, הרי שהפרטים הנוגעים להתחייבויות החוזיות, או לתשלומים הכספיים, הם בבחינת פרטים ‘טכניים’ שלא עליהם התכוון המחוקק להגן”.

“[…] לא הוצגו כל אינדיקציות לכך שמידע זה אכן נוצר, נאסף או מוחזק ביחידה שהוחרגה, קרי – יחידת הסייבר שבאח”מ, ולשיטתם – המידע המבוקש לא נוצר ונאסף ע”י גורמי חקירות ומודיעין,  אלא ע”י גורמי מטה של המשטרה ובכללם מחלקת רכישות ומכירות [מרו”מ]”.

“[…] וועדות המכרזים קיבלו את המלצות היחידות המקצועיות באח”מ, שקבעו כי יש בפרסום ההחלטות כדי לפגוע בשיטות חקירה ובאכיפה. בנסיבות אלו, החלטות וועדות המכרזים לא פורסמו באתר מינהל הרכש הממשלתי, והן חסויות גם לפי דיני המכרזים.

המשטרה טענה עוד כי “[…] ההתקשרות עם חברת סלברייט, שפרסום אודותיה נעשה באתר מינהל הרכש הממשלתי בהתאם לדיני המכרזים, הייתה שונה מההתקשרויות עם שתי החברות האחרות, שכן מדובר, כלשונה, ‘בבקשות מעולמות תוכן שונים’. ההתקשרות עם סלברייט נועדה לרכוש עבור המשטרה כלי לשימוש ראייתי גלוי, וניתן היה לפרסם את דבר הכוונה להתקשר בהגבלות מסויימות, זאת בניגוד לעולמות התוכן של המודיעין והסייבר, שהם מתמחות שתי החברות האחרות, ואשר ההתקשרויות עימן סודיות וחסויות”.

“[…] אשר לבקשת המידע בעניין NSO, מציינת המשיבה כי הנושא נתון עדיין תחת בחינתו של צוות הבדיקה הממשלתי, וכי לאחר פרסום דו”ח מררי, עצם ההתקשרות אינה חסוייה עוד. כל מה שניתן היה לפרסם לציבור בעניין זה מפורט בדו”ח מררי; אך אופן השימוש בתוכנה עדיין חסוי. גם צוות הבדיקה סבר שחשיפת פרטים מסויימים תפגע בעבודת המשטרה, והוציא דו”ח גלוי שלא כולל את הפרטים המבוקשים בעתירה, בצד דו”ח חסוי ליועצת המשפטית לממשלה הכולל פרטים אודות שיטות עבודה ואמצעים של המשטרה וסודות מסחריים של החברות”.

בפתח הכרעת השופט נאמר כי הגיע למסקנה שדין העתירה להידחות “מן הטעם שהמידע המבוקש מהמשטרה מוחרג מתחולת חופש המידע”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

ללא קשר לפסק הדין, ב- 22.5.2023 פורסמה הודעה של משרד המשפטים על אישור שהעניקה וועדת הפטור ממכרז המשרדית באמצע חודש מאי להתקשרות בפטור ממכרז עם חברת סלברייט מובייל סינכרוניזיישן בע”מ לצורך מתן שירותי רכישה ותחזוקה עבור מחלקות מח”ש ביחידות השונות במשרד.

יצויין כי המידע המפורט בהחלטת וועדת הפטור הפעם, פורסם בעבר בהתקשרויות אחרות שהיו עם חברת סלברייט.

בין היתר נאמר בו כי “כחלק מתהליך החקירה שמבצעת המחלקה לחקירת שוטרים, נתפסים טלפונים ניידים ומחשבי לוח (טבלטים) למטרות חקירה. תחקור התוכן למכשירים הסלולריים מתבצע באמצעות מערכת UFED 4PC Ultimate מתוצרת חברת CelleBrite Mobile Synchronization Ltd וזו המערכת היחידה המאפשרת למעבדה פורנזית לייצר העתק נאמן למקור של כל המידע הקיים בטלפון הייד, הסים וכרטיס הזיכרון תוך שלילת האפשרות לפגיעה בחומרי המקור.

“במחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) וברשות להגנת הפרטיות (לשעבר, רמו”ט) פועלת בכל אחת מעבדות פורנזיות דיגיטליות. המעבדות תואמות בהיבט מכשורי ומחשובי וזאת במטרה לשמור על יכולתן לתחקר ולנתח  חומרי חקירה באופן זהה וכדי לשמר את היכולת לשתף פעולה ביניהן לבין גופי חקירה ממשלתיים אחרים העושים שימוש באותו מכשור ומחשוב.

“מערכת UFED מותקנת בכל גופי החקירה הממשלתיים ובאמצעותה ניתן לתפעל סביבות עבודה תואמות בין כל גופי החקירה הממשלתיים דוגמת משטרת ישראל, מס הכנסה, מכס, משטרה צבאית חקירות (מצ”ח) ואחרים”.

וועדת הפטור המשרדית מציינת כי עפ”י חוות הדעת של הגורם המקצועי [ששון סופרי, מנהל אגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות], “[…] תוצרי התחקור של המערכת מוכרים כראייה משפטית. המערכת מאפשרת לחוקרים לפרוץ סיסמאות, להעתיק בינארית את המידע בהתאם למערכת ההפעלה והחומרה באמצעי הנבדק ולהנגיש את המידע לחוקר בטלפון ובתוכנות הנלוות”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =