נדחתה עתירה מינהלית של גולן טלקום נגד שר התקשורת ומשרד התקשורת

בית-המשפט המחוזי בירושלים, בשיבתו כבית-משפט מחוזי לעניינים מינהליים, דחה עתירה מינהלית [עת”מ 73936-10-21] שהגישה חברת גולן טלקום נגד שר התקשורת ונגד משרד התקשורת באוקטובר 2021.

בתום דיון שנערך בפניה, כבוד השופטת עינת אבמן-מולר כתבה בפסק דין קצר ב- 2.4.2023 בנוכחות הצדדים כי “מטיעוני הצדדים ומהדיון היום עלה כי הסעד הדומיננטי המבוקש בעתירה הוא הכרזה על בטלות תקנה 1(ה), כאשר הסעד הראשון המבוקש נשען למעשה על טענה זו. משכך, הדבר אינו מסור לסמכותו של בית משפט זה. אשר על כן ובהתאם למוסכם, אני מורה על מחיקת העתירה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות”.

מפרוטוקול הדיון ב- 2.4.2023 שהגיע לידי Read IT Now עולה כי חברת גולן טלקום עשוייה לפנות בהמשך בנושא זה אל בית-המשפט העליון. בא כוח העותרת אמר בין השאר בדיון כי “אני מקבל את הטענה של חברי, ואני גם שומע את המלצת בית המשפט, כך שפרשנות העתירה שלנו היא שהסעד העיקרי זה הכרזה על בטלות התקנות, והיות שבמקרה כזה אוכל לשמור את כל טענותיי לדיון בבג”צ, לפי סעיף 5א לחוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים, אינני עומד על שמיעת העתירה בערכאה כאן. אני מסכים שהעתירה תימחק ונגיש את העתירה לבג”צ.”

הנוסח המלא של כתב העתירה המינהלית לא פורסם. ואולם, לפי “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) העתירה הוגשה ב- 31.10.2022.  ב- 2.11.2022 פורסמה בעיתון ‘כלכליסט’ ידיעה שכותרתה: גולן טלקום עתרה נגד משרד התקשורת: לבטל את ההחלטה שעליה להשיב 60 מיליון שקל”.

בכותרת-המשנה של הידיעה נאמר: “החברה מבקשת מבית המשפט להורות למשרד לבטל את החלטתו מחודש יולי, אז הורה לה להשיב את כל סכומי החזר אגרות התדרים שקיבלה בעבר, בסך 60 מיליון שקל; לטענתה, מדובר בתמריצים שניתנו לה ‘מתוך מטרה לעודד אותה לפעול במהירות לצבור נתח שוק משמעותי במגזר הפרטי’ – וככאלו אין לדרוש ממנה להשיבם”.

בידיעה עצמה נאמר בין השאר כי “עתירה זו עוסקת באחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של מדיניות רגולטורית של מתן תמריצים בישראל, אשר באמצעותה פעל משרד התקשורת לביצוע ‘מהפכת הסלולר’… במסגרת הזו ניתנו בין היתר תמריצים לגולן טלקום, אשר קיבלה לראשונה רישיון לשמש כמפעילת רשת רדיו טלפון נייד בשנת 2012, מתוך מטרה לעודד אותה לפעול במהירות לצבור נתח שוק משמעותי במגזר הפרטי. כך למשל, לפי הוראת השעה שתוקנה בשנת 2014 ועומדת במוקד דיוננו, על כל אחוז של נתח שוק במגזר הפרטי שייצבר בחמש השנים הראשונות לפעילות (עד 7%), יינתנו לגולן טלקום הטבות כספיות ניכרות – ובכלל זאת החזר אגרות תדרים בסך עשרות מיליוני שקלים”.

“למעשה טוענת החברה, באמצעות עו”ד צבי אגמון, משרד התקשורת דורש ממנה כי תחזיר את כל החזרי אגרות התדרים שניתנו לה כל השנים, בסך של כ-60 מיליון שקל. “כל זאת אך ורק בגלל ששנים רבות אחרי שכבר צברה את נתח השוק הנדרש, פרצה בסערה לשוק וגרמה לחיזוק התחרות ולהורדת מחירים דרמטית, נכרתה בשנת 2020 עסקה במסגרתה נרכשו מניות גולן טלקום מבעליהן הקודמים לידי חברת סלקום. עסקה אשר אושרה על ידי משרד התקשורת ועל ידי רשות התחרות תוך שהמשיבים קובעים מפורשות כי אין בה כדי לפגוע בתחרות בשוק הסלולר”, נטען בעתירה. עוד נטען כי “התוצאה האבסורדית היוצאת מדרישה זו היא כי לעמדת משרד התקשורת, התמריצים שניתנו לגולן טלקום מועדים תמיד לדרישת החזרתם, ואם לא כיום גם בעוד 90 שנה יכול משרד התקשורת לפנות לגולן טלקום, בשנת 2110, ולדרוש ממנה השבת כספים שניתנו לה כתמריץ”.

“לסיום, טוענת גולן טלקום כי היא עשתה את שלה ותרמה, “ועכשיו, כאשר התחרות היא בגדר עובדה קיימת, ניתן – כך סבורים למרבה האכזבה במשרד התקשורת – לדרוש חזרה את הכספים שניתנו לה כדת וכדין”.

אגב, בפתח הדיון בבית-המשפט המחוזי בירושלים הודיעה השופטת כי “יש היכרות ביני לבין עו”ד יעל מלם יפה [מהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת] שלא עולה כדי עילת פסילה”. ב”כ העותרת השיב כי “אינני יודע מה טיב ההיכרות ואם בית-המשפט סבור שאין עילה לפסילה – אנו סומכים על בית-המשפט”. בדיון נכח גם יוחנן שליין חשב משרד התקשורת.