משרד התקשורת פירסם את טיוטת צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ) (תיקון)

משרד התקשורת פירסם (4.9.2022) את טיוטת צו תקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ) (תיקון).

הצו המוצע מתקן את צו הבזק (קביעת שירות חיוני שנותנת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ), התשנ”ז – 1997.

המועד האחרון להגשת הערות הוא 25 בספטמבר 2022 בדקה לפני חצות. בטיוטת הצו נקבע כי יחתמו עליו ראש הממשלה ושר התקשורת – אלה שייקבעו בעקבות הבחירות.

בדברי ההסבר נאמר בין השאר כי “סעיף 4ד(א)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982 קובע כי ראש הממשלה ושר התקשורת רשאים באישור הממשלה לקבוע בצו כי שירות בזק הוא שירות חיוני.

מכוח סעיף זה הותקן צו התקשורת (בזק ושידורים) (קביעת שירות חיוני שנותנת “בזק” החברה הישראלית לתקשורת בע”מ), התשנ”ז – 1997. צו התקשורת קובע, בין היתר, הוראות שונות בנוגע לשליטה ב”בזק” החברה הישראלית לתקשורת בע”מ ולהחזקה באמצעי שליטה בבזק והעברתם לאחר.

בעלת השליטה בבזק ובעקיפין בחברת די. בי. אס. שירותי לוויין (1998) בע”מ, בי קומיוניקיישנס בע”מ, פנתה למשרד התקשורת בבקשה, בין היתר, לתקן את צו התקשורת באופן שיאפשר לה בעתיד למכור את  החזקותיה בבזק באופן הדרגתי לציבור, כך שבסופו של התהליך לא תהיה עוד בעלת שליטה בבזק.

“בהמשך לכך, מוצע, בין היתר, לתקן את צו התקשורת באופן שיאפשר לבעל שליטה, בכפוף לקבלת אישור ראש הממשלה ושר התקשורת לאחר שהתייעצו עם שר הביטחון, להעביר אמצעי שליטה לאחר אם כתוצאה מההעברה יחדל להיות בעל שליטה.

תיקון זה עולה בקנה אחד עם צווים עדכניים להגנה על אינטרסים חיוניים של המדינה שהותקנו לפי פרק ח’2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה – 1975.

“בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 4 לצו התקשורת, הקובע כי השליטה בחברה תהיה בידי מי שקיבל אישור לשליטה ואשר הוא אזרח ישראל ותושב בה אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד – הוא חברה שהתאגדה בישראל לפי חוק החברות אשר מרכז עסקיה בישראל ואשר גורם ישראלי מחזיק, במישרין, בשיעור מסוים מאמצעי השליטה שבה ובחברה כמפורט בפסקאות משנה (א) או (ב) לאותו סעיף, בדומה לתיקון שפורסם בשנת 2020 להתייחסויות הציבור אשר התקנתו לא הושלמה.

“התיקון מוצע בהמשך לבחינה של הצורך המקצועי העומד בבסיס דרישות הישראליות, בה נמצא כי ניתן, במקרים מתאימים, לקבוע הוראות חליפיות לדרישת הישראליות, אשר יושתו על החברה באמצעות הוראות לפי סעיף 13 לחוק התקשורת ובהליך הקבוע בו.

נציין כי תיקונים דומים נערכו בשנת 2020 ברישיונות הרט”ן, בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש”ע – 2010 ובתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שרותי בזק פנים ארציים נייחים), התש”ס – 2000”.

“[…] כמו כן, מוצע להוסיף הגדרה של “גורם עוין” – הגדרה זו מוסיפה על ההגדרה של “מדינה עויינת” באופן בו שר הביטחון בהתייעצות עם שר החוץ יוכל להודיע לחברה על גורם עוין, גם אם אינו מדינה עוינת. בנוסף ובהתאם לכך, שונתה ההגדרה של “החזקות חורגות” משום שבהתאם לתיקונים המוצעים, ייתכנו מצבים בהם קיים איסור מוחלט על החזקה באמצעי שליטה, ללא אפשרות לקבלת אישור להחזקות אלו.  בנוסף, מוצע לדייק את ההגדרה של “מדינה עוינת” ולקבוע מראש כי כל מדינה שאינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל היא מדינה עוינת וכן להחריג מההגדרה של “משקיעים מוסדיים” את המשקיעים המוסדיים שאינם ישראלים וכך להחיל את ההקלה הניתנת לגורמים אלו בהמשך התיקון המוצע, רק על גורמים ישראלים”.