“משרד התקשורת פועל לקביעת מדיניות לשירותי ‘אינטרנט של הדברים’, עוקב אחר ההתקדמות בתחומים אלה ויפעל לסיוע בהיערכות השוק לנושא”

וועדת הכנסת למדע וטכנולוגיה תדון ביום שני (7.11.2016) בנושא “ערים חכמות – הטכנולוגיה בשירות האזרח” בהשתתפות מר חיים ביבס יושב ראש מרכז השלטון המקומי וליאורה שכטר יושבת ראש פורום מנהלי מערכות מידע בשלטון המקומי ומנהלת אגף מיחשוב ומערכות מידע בעיריית תל אביב יפו.

מסמך חדש של בכנסת בנושא “ערים חכמות” נכתב ע”י רועי גולדשמידט ממרכז המידע והמחקר (ממ”מ). במסמך מוצג מידע על המושג “ערים חכמות”, התייחסות גופי ממשל שונים לנושא ולהטמעתו בארץ, דוגמאות מן העולם וסוגיות עקרוניות רלבנטיות לו ובהן  פרטיות, הגנת סייבר, פער דיגיטלי, אי-שיוויון ועוד.

במסמך נאמר כי עפ”י אומדני הבנק בעולמי כ- 54% מאוכלוסיית העולם התגוררה בשנת 2015 באזורים עירוניים לעומת שיעור של 33% בלבד בשנת 1960.  בישראל, עפ”י אותו מקור, 92% מן האוכלוסייה התגוררו בשנת 2015 באזורים עירוניים לעומת שיעור של 77% בשנת 1960.

“מושג הערים החכמות אמור לספק נקודת מבט כוללנית (הוליסטית)  לעיסוק בשיפור מרקם החיים העירוני תוך התייחסות לכל היבטי החיים ולאפשר צמיחה ברת קיימא למרות שלל האתגרים שמציבות מגמות העיור. בהקשר הישראלי המתאפיין כאמור ברמת עיור גבוהה, אך גם בתעשייה ויזמות מפותחת בתחומי טכנולוגיית המידע, עשוי תחום הערים החכמות לשמש זירת ניסוי, הטמעה ובהמשך אף מקור לייצוא של מיזמים וטכנולוגיות בתחום”.

“אין כיום הגדרה אחת מקובלת למושג ערים חכמות והוא מוגדר בצורה שונה על ידי גורמים ובעלי עניין שונים. בחלק מן המקרים משמש המושג כאמצעי למיתוג ושיווק של ערים. בין ההגדרות קיימות כאלה הרואות בהטמעתן של טכנולוגיות תקשורת ומידע (ICT)  במרחב הציבורי את מה שמגדיר עיר כ”חכמה”  – הגדרות אלה מדגישות כי באמצעות שימוש בכלים טכנולוגיים דוגמת חיישנים ורשתות תקשורת ואיסוף וניטור המידע המתקבל מהם,  ניתן לייעל תהליכים עירוניים שונים דוגמת פינוי פסולת,  צריכת אנרגיה, ניהול תחבורה, שמירה על הסדר הציבורי ועוד ואף לספק למקבל ההחלטות תמונת מצב עדכנית בזמן אמת. לעומתן הגדרות אחרות מרחיבות את היריעה ומייחסות חשיבות רבה להיבטים שונים נוספים דוגמת קיימות, הגנה על הסביבה,  שיתוף ציבור בתהליכי קבלת החלטות מוניציפאליות ויצירת שקיפות”.

“הפרלמנט האירופי בסקירה נרחבת בנושא מגדיר עיר חכמה כך: עיר חכמה היא כזו הבוחרת לעסוק בנושאים ציבוריים באמצעות פתרונות מבוססי טכנולוגיות מידע, בהתבסס על שלל בעלי העניין ועל שיתוף פעולה כלל עירוני. עפ”י דו”ח הפרלמנט האירופי ניתן לדבר על מאפיינים שונים של עיר חכמה ובהם מימשל וניהול חכם, כלכלה חכמה, תחבורה חכמה, סביבה חכמה ומגורים חכמים. עפ”י הדו”ח, מאפיינים אלה גם יכולים לשמש כאמצעי לפיתוח מדדים לבחינת אסטרטגיות של ערים חכמות והצלחותיהן”.

לדברי כותב הדו”ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, “יצויין  כי על פי המידע המצוי ברשותנו,  למרות שישנן פעילויות שונות במשרדי ממשלה שונים שניתן להגדירן כמיזמים בעלי זיקה ישירה לנושא הערים החכמות,  אין גישה מתכללת לנושא, ואין גורם ממשלתי אחד המוביל אותו בכלל הזירות בהן הוא נוגע.  בעבר פעלה במשרד התשתיות מינהלת ערים חכמות שניסתה לספק פרספקטיבה כוללנית לנושא, ולרכז את כלל משרדי הממשלה והגורמים הרלבנטיים לנושא, אך פעילותה של המינהלת הופסקה בטרם הספיקה לגבש מדיניות ברורה ודרכי פעולה” [ההדגשה – במקור].

מחבר הדו”ח מציג בין היתר את שאלת אי השוויון ובעיית הפער הדיגיטלי ומציין, בין היתר, כי “קיים חשש כי דווקא הטמעתם של מיזמי ערים חכמות לא תשפר את הנגישות של האזרחים לשירותים מתקדמים ולשיפור באיכות חייהם,  אלא מיזמים אלו יהוו זירה נוספת או מועצמת של אי שוויון”.

לדבריו,  “משיחה עם נציג מטה הסייבר הלאומי עולה כי המטה עוקב אחר הנעשה בתחום הערים החכמות בעיקר על רקע התפתחות תחום ‘האינטרנט של הדברים’ (Internet of Things, IoT)  וכי המטה רואה חשיבות רבה בהעלאת מודעות בנושא ובעיצוב המטמיע סוגיות של אבטחת מידע כבר בשלב הפיתוח הראשוני – כך שהמוצרים ייבנו באופן מאובטח ובהתאם לסטנדרטים הולמים”.

עוד מצביע מחבר הדו”ח על חשש נוסף הנובע מהטמעתן של טכנולוגיות חכמות וחדשות עשוי לנבוע מתלות בחברות מחשוב גדולות ומספקי חומרה ותוכנה. “יצויין כי חברות הטכנולוגיה הגדולות פועלות כבר מספר שנים בזירות אלה, תוך שהן מתחרות על הכניסה לשווקים בתחומים אלה ועל הגדלת נתח השוק שלהן במרחב האישי והציבורי. כפי שקרה בעבר בזירות מחשוב אחרות,  קיים חשש מתופעה המכונה  Vendor Lock In , היינו תלות בספק אחד. זו יכולה לנבוע מכך שישנו ספק יחיד של פיתרון מסויים או מדפוס פעולה המאפשר למערכות שונות לתקשר רק עם מערכות של אותו ספק או מספר ספקים”.

“סוגיה נוספת,  היא הצורך בתשתיות אינטרנט ותקשורת מתקדמות, זולות וזמינות. ככלל, אספקת שירותים מתקדמים (כמו מבוססי וידאו, שידור ועוד) דורשת רוחב פס גדול יותר. בנוסף, גידול בכמות המשתמשים והפיכתם של שירותים כאלה למוצר בסיס או לשירות הכרחי צפויה גם היא להגדיל את העומס על תשתיות התקשורת”.

יפעת סיטרואן  מנהלת תחום מדיניות רגולציה במשרד התקשורת כתבה במכתב תשובה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב- 9.10.2016 כי משרד התקשורת “קיים דיונים בנושא וכי הוא גורס כי בעקבות הטמעה ואימוץ נרחב של מיזמי ערים חכמות עלול להתעורר קושי בהעברת היקפי מידע ניכרים על גבי תשתית אינטרנט אלחוטית ולכן יש צורך בהתקנת תשתיות אינטרנט נייחות בסביבת העיר. בשל האמור, המשרד מקדם תהליך רישוי מקוצר להקמת Small Cells   [הכוונה לתשתיות אינטרנט המבוססות על אנטנות המאפשרות שידור וקליטה בטווחים קצרים יחסית (בהשוואה לתאים גדולים שבעטיים נקרא טלפון נייד בלעז “טלפון תאי”)] (…) המשרד פועל לקביעת מדיניות לשירותי ‘אינטרנט של הדברים’, עוקב אחר ההתקדמות בתחומים אלה ויפעל לסיוע בהיערכות השוק לנושא”.