משרד המשפטים פירסם את תזכיר חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים

ביום חמישי, 17 בדצמבר 2020, פירסם משרד המשפטים את תזכיר חוק ביצוע פעולות באמצעים דיגיטליים.

מדובר ב’זמן הפצה מקוצר’ ותזכיר החוק פתוח להערות הציבור פתוח עד לשעה 23:59 ביום 31 בדצמבר 2020 [דקה לאחר מכן, בדיוק בחצות, שעון האורלוגין ישמיע שנים עשר צלצולים, ותיכנס השנה האזרחית החדשה].

“החוק המוצע נועד לסייע לגופים ציבוריים במעבר לעולם הדיגיטלי. על-מנת לעצב הסדר דיגיטלי, שירותים או פעולות דיגיטליות, מול הרשות, נדרשת הרשות לעצב את ההסדר במסגרת החוק. על מנת לעשות כן, נדרשת פרשנות של החקיקה הקיימת. מוצע להבהיר את כללי הפרשנות המקובלים בתחום ולקבוע אותם בחקיקה מפורשת והכל כדי להקל על המעבר לדיגיטל ולהעניק ודאות משפטית בנוגע לפרשנות מונחים בדין ולהקל על חששות שהמעבר עשוי להעלות. עוד קובעת הצעת החוק דרכי המצאה דיגיטליות אשר יקנו ודאות לגוף הציבורי השולח ויהיו שקולות במישור הראייתי להמצאות מסמכים שמתבצעות באמצעות דיוור הפיסי”, נאמר בהצעת החוק.

בין היתר נאמר עוד בהצעת החוק כי “[…] בהתאם לכך, מציע החוק לקבוע לגבי גופים ציבוריים כי כשקבועות דרישות בדין, שעושות שימוש בלשון הקשורה לעולם הפיזי, לא יהיה בכך כדי למנוע מקיומן של דרישות אלה גם בעולם הדיגיטלי, ובלבד שהתכליות העומדות בבסיס אותן דרישות מתקיימות ברמת ודאות מספקת. כך, למשל, כשחוק דורש להתייצב באופן פיזי במקום מסוים, לא יהיה בכך כדי למנוע מהגוף הציבורי לאפשר “התייצבות” דיגיטלית, ככל שהדרך הדיגיטלית שתיבחר לקיום ה”התייצבות” תגשים את תכליות ההתייצבות (לדוגמה, במקרה שבו ההתייצבות נועדה לזהות את האדם שמבוקשת התייצבותו, תתבצע הזדהות באופן דיגיטלי מרחוק ברמה מספקת).

“הוראה זו צפויה להקל על גופים ציבוריים לתת שירות דיגיטלי נגיש ונוח לציבור, להקנות ודאות משפטית, ולהפחית את החששות הנלווים לעיתים למעבר לעולם הדיגיטלי.

“יובהר, כי החוק המוצע קובע כי קביעת ביצוע פעולות באופן דיגיטלי על ידי גוף ציבורי כפופה לכך שהגוף הציבורי יספק מענה הולם גם לאוכלוסיות שעלולות להתקשות בשימוש באמצעים דיגיטליים [(…) הגדרת ‘מענה הולם’  קובעת כי יש לתת אפשרות סבירה ומעשית לאוכלוסיות שאין להן כישורים או אמצעים לקחת חלק בהסדר דיגיטלי שנקבע, לבצע את הפעולות שהן נדרשות לבצע, בהתחשב במאפייניהן הייחודיים. קושי לעשות שימוש בהסדר דיגיטלי עשוי לנבוע מסיבות שונות, ובהן אוריינות דיגיטלית נמוכה, מחסור במשאבים הנדרשים לשם שימוש באמצעים דיגיטליים או אי שימוש באמצעים דיגיטליים מטעמים דתיים או תרבותיים.

מענה הולם יכול להינתן במסגרת ההסדר הדיגיטלי – למשל בדרך של ליווי האדם בתהליך צריכת השירות הדיגיטלי והדרכתו, על ידי ביצוע התאמות נגישות בממשק הדיגיטלי או על ידי העמדת חלופה שאינה דיגיטלית. מכל מקום, המענה הנבחר צריך להיות סביר ומותאם למאפייניהם של צרכני השירות.

עוד נקבע בהגדרה כי שירות שבמסגרתו קיים פער משמעותי בנוחות ובפשטות של אופן מתן השירות בין קהל היעד של השירות לבין אותן אוכלוסיות, לא ייחשב כמספק אפשרות סבירה ומעשית כאמור. כך, למשל, בנוגע לשירות שניתן עד כה מרחוק על ידי שליחת מכתב בדואר, אשר מוחלף בשירות דיגיטלי מרחוק – התאמה שמחייבת אדם להגיע לסניף ולהסתייע בפקיד על מנת לצרוך שירות מסוים עשויה להצביע על אי הסבירות של המענה לאוכלוסייה זו].

“[…] יצויין, כי אחד מהתנאים שמוצע לקבוע לשם קיומו של דיוור דיגיטלי עוסק במען הדיגיטלי של הנמען, שאליו יתבצע הדיוור. בעולם הפיסי המצאה נעשית פעם רבות אל הכתובת המופיעה במרשם האוכלוסין לגבי יחידים או במרשם החברות לגבי חברות וכיוצא באלה. מסירת הודעה לאותו המען יש בה כדי לקיים את החובה שבחוקים השונים בדבר משלוח בדואר. בעולם הדיגיטלי הדברים שונים ויש לתת את הדעת על המען הדיגיטלי.

“לפיכך מוצעת הגדרה לגבי התנאים שבהתקיימם מען דיגיטלי ייחשב כמען מתאים לצורך דיוור דיגיטלי בידי גורמים ציבוריים על פי חוק זה. במקביל לקידום ההצעה דנן, מקודמים מהלכי חקיקה מתאימים שיאפשרו איסוף של המען הדיגיטלי במרשמים שבידי המדינה, ביניהם התיקונים העקיפים במסגרת חוק זה לחוק החברות ולחוק העמותות”.

באשר להשפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות, נאמר בהצעה כי  “הצעת החוק תאפשר לגופים ציבוריים לעשות שימוש בדיוור דיגיטלי, חלף דיוור פיסי, תוך אפשרות להסתמך על הדיוור, אם נעשה בהתאם לדרישות החוק. לכן ייתכן צמצום ניכר בהוצאות הגופים הציבוריים על דיוור לאזרחים.  ביחס לתיקונים העקיפים לחוק החברות וחוק העמותות המוצעים, טרם הושלמה בחינת המשאבים או התקנים הנדרשים לרשות התאגידים, לצורך ניהול מרשמי המען הדיגיטלי.

[הערה: ההדגשות אינן מופיעות במקור; בטקסט המקורי נערכו שינויים קלים – לצורכי עריכה בלבד].