משרד המשפטים מפרסם את תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס 2)(קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראת הבידוד)

משרד המשפטים מפרסם (24.3.2020) את תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס 2)(קבלת נתוני מיקום לצורך פיקוח על קיום הוראת הבידוד). הערות יתקבלו עד 25.3 בשעה 7:00 בבוקר .

מטרת החוק המוצע והצורך בו: כ”כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף Novel Coronavirus nCov-2019, נקבעו על ידי משרד הבריאות, בין היתר, הוראות לעניין חובת בידוד ביתי לחולים, מי שחזרו מחוץ לארץ או מי ששהו בקרבת חולה. נכון למועד פרסום תזכיר זה,  מספר המבודדים בבידוד ביתי הוא מעל 75,000 איש.

“התיקון המוצע לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס”ח – 2007 נועד לעגן סמכות פיקוח ייחודית למשטרה, במסגרתה תהא מוסמכת לקבל נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד באופן מדגמי בלבד, הכולל נתון מיקום יחיד ברגע נתון אחד, וכל זאת לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד. המדובר בסמכות חריגה ביותר ומוגבלת בזמן, לצורך מניעת המשך התפשטות המחלה והצלת חיי אדם דרך כך”.

בין היתר נאמר בדברי ההסבר כי “העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה (כפי שהוגדרה ע”י ארגון הבריאות העולמי) כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה . מדובר בנגיף חדש, שאין באוכלוסייה חסינות נגדו, ואין חיסון באמצעותו אפשר למנוע את התפשטות המחלה. מדובר במחלה העוברת מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה (כגון: עיטוש או שיעול), אין לה טיפול ידוע והיא יכולה לגרום לתחלואה ותמותה המונית משמעותית. בהעדר חיסון או דרכי מניעה אחרות, הדרך היחידה למנוע הדבקה והתפשטות הנגיף היא על ידי איתור מגעים, בידוד חשודים וחולים, הימנעות מהתקהלות, הגבלת תנועה ועוד.

“ביום 27.1.2020 הכריז שר הבריאות, בהתאם לסמכותו לפי ס’ 20 לפקודת העם מס’ 40 לש’ 1940, כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטיה סכנה חמורה לבריאות הציבור. ביום 11.3.2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה כעל מגפה עולמית, צעד חריג בעל משמעויות מרחיקות לכת.

“נתוני משרד הבריאות מעידים על מעל אלף איש שנדבקו בנגיף בישראל, והמספרים הולכים ועולים מדי יום. במשרד בריאות סבורים שהמספר האמיתי של הנדבקים גדול באופן משמעותי ממספר החולים המאומתים, וכי בהמשך יגדל מספר המקרים שבהם יהיה קושי לאתר את מקור ההדבקה, עקב ריבוי חולים המסתובבים בציבור מבלי שהם יודעים שהם חולים ומדביקים את סביבתם.

“כחלק מהמאמץ הלאומי לצמצום התפשטות המחלה, תוקן צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש”ף – 2020 הקובע הוראות לעניין אדם החייב בבידוד ביתי. לפי תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות(הוראת שעה)), התש”ף – 2020, הפרת חובת הבידוד הקבועה בסעיף 2(ד) לצו בידוד בית מהווה עבירה פלילית ודינה מאסר שישה חודשים או קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז – 1977, לעניין זה ניתן אף להטיל קנס מינהלי שסכומו 5,000 ₪. כמו כן, לעניין מקרים חריגים של הפרה מכוונת או חוזרת, או מקרים בהם חולה בנגיף הקורונה הפר את חובת הבידוד, הרי שעשויה להתגבש עבירה לפי סעיף 218 לחוק העונשין שעניינה מעשה העלול להפיץ מחלה.

“בשים לב לעמדת גורמי המקצוע במשרד הבריאות כי האמצעי החשוב ביותר להתמודדות עם התפשטות הנגיף הוא בידוד החולים ואלו שבאו עמם במגע, יש חשיבות במתן כלים לפיקוח אפקטיבי על קיום הוראות הבידוד. בשל האמור לעיל מוצע לעגן את סמכות המשטרה לקבל נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד באופן מדגמי בנקודת זמן אחת, ובאופן שאינו מתמשך או רציף. המדובר בסמכות פיקוח חריגה ביותר, המוצעת בשים לב למצב החירום המתואר לעיל, וזו נועדה לאפשר למשטרה לסייע למשרד הבריאות, ודרך כך לצמצם את התפשטות המחלה ולהבטיח ככל שניתן את בריאות הציבור.

“פיקוח בדרך האמורה, לפיה ראשית יתקבלו נתוני מיקום אשר יהוו אינדיקציה ראשונית לעניין קיום או הפרת תנאי הבידוד, מובן כי אין להקל בה ראש, ואולם זו תאפשר לקיים פיקוח מושכל ואפקטיבי יותר ואף לצמצם את הממשק שאינו נדרש של הציבור המקיים את חובת הבידוד כנדרש עם המשטרה. כמו כן, בשים לב למציאות החריגה, פיקוח כאמור יאפשר אף לצמצם סכנת ההידבקות של השוטרים, רק למקרים בהם חשיפה זו נדרשת והכרחית.

“בשים לב לרגישות הנתונים שיתקבלו מוצע לקבוע הוראות נוקשות לעניין הגבלת השימוש בנתונים לשימוש לצורך פיקוח על קיום חובת הבידוד ובקשר אליו; החובה לקבוע נוהל באישור היועץ המשפטי לממשלה לעניין עיון במידע, מחיקתו ודרכים להבטיח שלא ייעשה שימוש במידע בניגוד להוראות החוק; חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה; וכן הוראות למחיקת הנתונים.

“יצוין כי ביום 16.3.2020 התקינה הממשלה תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש”ף – 2020, בהן עוגנה סמכות המשטרה לקבלת נתוני מיקום באופן מדגמי לצורך פיקוח על קיום חובת הבידוד. עוד עוגנה הסמכות לקבלת נתוני מיקום של חולה לצורך ביצוע חקירה אפדימיולוגית. תקופת תוקפן של התקנות הוא 3 חודשים מיום פרסומן. עיגון הסמכויות בתקנות שעת חירום היה בשל כורך המציאות והדחיפות שבמתן הסמכויות בהקדם נוכח קצב התפשטות המחלה ומספר חבי הבידוד שעלה וממשיך לעלות כל יום, ובהיעדרה של כנסת והאפשרות להמתין לתיקון חקיקה.

“נכון למועד פרום תזכיר זה, לא נעשה כל שימוש בסמכויות האמורות נוכח החלטת בית-המשפט בבג”ץ 2109/20 בן מאיר נ’ ראש הממשלה מיום 19.3.2020, בה נקבע כדלקמן:

“בשלב זה ועד החלטה אחרת, אין לעשות שימוש בסמכויות המוקנות מכוח תקנות המשטרה. בהקשר זה יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים בפנינו הודיעו המשיבים כי בשלב זה טרם הושלמה קביעת הנוהל הנזכר בסעיף 4(א2) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס”ח – 2007 אשר הוסף לחוק זה על פי תקנות המשטרה וכי כתוצאה מכך תקנות אלה ממילא טרם הופעלו.  כמו כן, הוברר כי בשלב זה אין כוונה לעשות שימוש בסמכות המוקנית למשטרה מכוח תקנות אלה בסעיף 4(א1)(1)(א) לחוק נתוני תקשורת”.

“מבלי לגרוע מהכרעת בית-המשפט שלעיל, ביום 23.3.2020 אישר שר המשפטים נוסח לתיקון תקנות נתוני מיקום אשר טרם אושר על ידי הממשלה בשים לב להחלטת בית המשפט שלא להפעיל את הסמכויות הקבועות בתקנות נתוני מיקום. במסגרת התיקון לתקנות מוצע לעגן את ההוראות המפורטות בתזכיר חוק זה, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, אשר נועדו ליתן מענה נוסף למידתיות ההסדר המוצע בתקנות. במסגרת כך מוצע בין השאר למחוק את הסמכות לגבי החקירה האפידמיולוגית וכן להרחיב את סמכות הפיקוח המדגמית גם לחולים החייבים בבידוד בית”.

סעיף 2(א) קובע כי “כחלק ממכלול הצעדים הננקטים על מנת להבטיח את מניעת התפשטות המחלה, מוצע לעגן את סמכות המשטרה לקבל נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד, בלא צו בית משפט לצורך פיקוח על קיום הוראות הבידוד. יודגש כי נתוני המיקום יתקבלו באופן מדגמי בלבד, ויכללו את נתון המיקום האחרון של מנוי שנקלט בידי בעל רישיון בזק. כלומר, אחת ליום, מתוך רשימת חבי הבידוד והחולים החייבים בבידוד ביתי, המשטרה תקבל באופן מדגמי בלבד, נתוני איכון של קבוצת חייבים בבידוד. נתון המיקום של אדם כאמור יהיה נתון מיקום בודד ברגע נתון אחד בעת עריכת הדגימה.

“סמכות זו היא סמכות פיקוחית החלה בהיעדר חשד, לצורך פיקוח על קיום חובת הבידוד. יש לציין כי אין בסמכות האמורה כדי לגרוע מסמכויותיה הכלליות של משטרת ישראל לקבל נתוני תקשורת לפי סעיפים 3 ו- 4 לחוק נתוני תקשורת במקרים בהם יש חשד לעבירה פלילית”.

סעיף 2(ד) קובע כי “סעיף 4 לחוק נתוני תקשורת, שעניינו היתר לקבלת נתוני תקשורת במקרים דחופים ללא צו שיפוטי, קובע בין השאר חובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה אחת לשלושה חודשים על היתרים שניתנו כאמור (סעיף 4(ה) לחוק). היות שמוצע לקבוע סמכות פיקוח חריגה ביותר הניתנת למשטרת ישראל, יש חשיבות בדיווח עתי תכוף בעניין זה לצורך פיקוח ובקרה צמודה של היועץ המשפטי לממשלה לעניין אופן הפעלת הסמכות. בהתאם לכך, מוצע כי אחת לשלושה ימים, ראש אגף חקירות ומודיעין ידווח ליועץ המשפטי לממשלה על מספר חבי הבידוד שנתוני המיקום שלהם נדגמו, וכן מספר המקרים בהם נמצאה אי התאמה למקום הבידוד הרשום”.

סעיף 2(ה) קובע כי “על מנת למנוע שימוש בנתונים לתכלית אחרת, מוצע לקבוע סעיף המורה על מחיקת נתוני המיקום שיתקבלו מכוח חוק זה. בהקשר זה, נתוני מיקום מתאימים, קרי נתון המיקום שהתקבל באותו מועד שהוא נדגם תואם את המקום בו אדם מקיים את חובת הבידוד, יימחקו בהקדם האפשרי לכל היותר 14 ימים לאחר קבלתם בשים לב למגבלות הטכנולוגיות שבמחיקת הנתונים באופן מיידי. ואולם נתוני מיקום בהם לא נמצאה התאמה למקום הבידוד, יימחקו 90 יום לאחר תום תקופת תוקפו של התיקון המוצע לחוק. לעניין נתונים אלה, המעידים על אינדיקציה ראשונית לפיה אדם הפר את חובת הבידוד, נקבע הסדר אחר, על מנת לאפשר המשך בירור ואכיפה במקרים הנדרשים. במקרים בהם לאחר בירור נוסף נמצא כי אדם אכן הפר את חובת הבידוד, נתוני המיקום עשויים לשמש בהליך פלילי, ועל כן יהיו חלק מחומר החקירה ואין מקום למחוק אותם”.

עוד נקבע כי “תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), השת”ף-2020 – בטלות”.

הערות עורך Read IT Now:

משרד המשפטים מפרסם היום (24.3.2020): “בעקבות הודעת ראש הממשלה בדבר שימוש באמצעים טכנולוגיים במסגרת המאבק בהתפשטות נגיף קורונה, התבקש מידע אודות תהליך קבלת ההחלטה”.

בקשת חופש המידע היא התנועה לחופש המידע (כאן), תשובה עו”ד ד”ר גיל לימון עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה (כאן) ותגובת המדינה לבג”ץ של עו”ד שחר בן מאיר (כאן).