משרד הכלכלה: מכרז להקמה ולהפעלה של קהילות חדשנות בתחומים שונים ו/או הפעלת קהילות חדשנות קיימות

הגוף המפרסם: משרד הכלכלה והתעשייה/מטה קהילות חדשנות

נושא המכרז: מכרז להקמה ולהפעלה של קהילות חדשנות בתחומים שונים ו/או הפעלת קהילות חדשנות קיימות

מס’ המכרז: 23/19

תאריך פרסום: 9 בדצמבר 2019

מועד אחרון: 30.1.2020

הערות: מטה קהילות חדשנות  במשרד הכלכלה והתעשייה מזמין הצעות למתן שירותי הקמה והפעלה של קהילות חדשנות חדשות בתחומים שונים ו/או הפעלת קהילות חדשנות קיימות בתחומים הבאים: תחבורה חכמה, בריאות דיגיטלית, ערים חכמות, בנייה חכמה, חקלאות, מזון, פינטק (ביטוח ופיננסים), תעשיית החלל, אנרגיה, מים, סייבר, כלכלה יצירתית, חדשנות בשירותים ופתרונות לאנשים עם מוגבלות, ו- חינוך למידה ועבודה.

רקע: “בעשור האחרון, וביתר שאת מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008, עלתה חשיבותו של מרכיב החדשנות כמרכיב הכרחי להמשך צמיחה בכלל ענפי המשק, בתעשייה, במסחר ובשירותים. חדשנות – שהיא היכולת להנביט ולפתח רעיונות חדשים ממגוון גישות ומקורות ולעבד אותם לתוצרים מועילים – הפכה לרכיב מרכזי בפיתוח של מדינות, ארגונים ופרטים. כמו כן, גברה ההכרה בכך שחדשנות לרוב לא מתפתחת באופן ספונטני, ולכן יש צורך במתודולוגיה מסודרת, התומכת בקיומה של סביבה מאפשרת ומקדמת חדשנות.

“מדינת ישראל ידועה כאומה המנביטה חדשנות וזוכה לציונים גבוהים במדדי חדשנות עולמיים מידי שנה. אולם, אין להניח כי נתון זה הינו מובן מאליו. היכולת של ישראל למנף את יתרונותיה הרבים בתחום החדשנות לכדי מערכת חברתית-כלכלית צומחת ומתחדשת, המשרתת את כלל אזרחיה, מחייבת פעילות הן בזירה הגלובלית והן בזו המקומית.

“בזירה הגלובלית יש להמשיך ולפעול כדי למצב את ישראל כמרכז חדשנות אטרקטיבי. כך, כששחקני החדשנות הגלובליים (מדינות, חברות, חוקרים ומשקיעים) יחפשו מקום לפתח ולבחון פתרונות חדשניים, ישראל תהיה אפשרות תחרותית. באופן זה תוכל ישראל להוביל את השלבים הבאים של מהפכת הידע ולתרום תרומה ניכרת לרווחת העולם ולרווחתה שלה.

“בזירה המקומית הגשמת החזון תלויה ביכולת לפתח סביבת חדשנות (Innovation Ecosystem) אפקטיבית המנביטה טכנולוגיות פורצות דרך, תוך פיתוח קהילה מבוזרת של גורמי ידע וביצוע ותוך קידום והטמעת החדשנות בקרב גופים וארגונים מקומיים, לרבות הממשלה והשירות הציבורי.

“תחום החדשנות העולמי חווה שינוי דרמטי המתאפיין במגמות של גלובליזציה, ריבוי מקורות ורב-תחומיות של פעילות החדשנות, לצד מעבר מ’חדשנות סגורה’ ל’חדשנות פתוחה’ שינוי זה בא לידי ביטוי במאפיינים ובהתנהגות של המערכת המניבה חדשנות. אם בעבר נבעה החדשנות ממחקר ופיתוח במסגרת דיסציפלינות מוכרות, כיום מקורות החדשנות הולכים וגדלים ומאפייניה הולכים ומתפשטים על פני מעגלים רחבים של מחזיקי עניין בתחומים רבים. השילובים בין הגישות, השאיפות והתובנות של מחזיקי העניין הם הבסיס לתהליך החדשנות.

“מטבע הדברים יש הבדלים בין השאיפות והצרכים של מחזיקי העניין ושל גורמים כמו חברות גדולות, מקומיות ורב-לאומיות, חברות הזנק בעלות יכולות טכנולוגיות שונות והמגזר הציבורי. הבדלים אלו מקטינים את הסיכויים למצוא פתרון פשוט וברור המוסכם על כולם. לפיכך, יש לקדם מודלים של חדשנות התומכים ביצירת סביבה פלורליסטית, כזו שמכירה בהבדלים בין השאיפות והצרכים של השחקנים וממנפת אותם לטובת הפיתוח.

“לפי גישה זו, סביבות חדשנות בנות-קיימא מחייבות מעורבות של משתתפים רבים, בעלי מוטיבציות ואינטרסים מגוונים. יתרה מזו, ריבוי מקורות החדשנות, התלות הגדולה בתרגומם של מקורות אלה לפתרונות בעלי ערך והאפשרות להטמיע פתרונות אלה מותנים בקיומה של זירת חדשנות שמציעה תשתית המגשרת בין מפתחים, חוקרים, צרכנים, קובעי מדיניות וגורמי תמיכה.

“קידום של סביבות חדשנות הינו בעל חשיבות רבה, ומותנה בפיתוח תשתיות, בשינויים ארגוניים, באיתות לשחקנים פוטנציאליים בנוגע לפוטנציאל של התחום, ביצירת קואליציות וביכולת להביא את השחקנים הנדרשים לתוך התהליך. אכן, במשך השנים השכילו ממשלות ישראל לפתח סביבות חדשנות בכמה תחומים.

“אחת מ’סביבות החדשנות’ המוקדמות בישראל פותחה ע”י משרד הכלכלה והתעשייה כתוכנית ‘ישראל ניו-טק’ (Israel NewTech), התוכנית הלאומית לקידום טכנולוגיות מים, אשר אומצה כהחלטת ממשלה כבר בשנת 2006. בהמשך התרחבה התוכנית לתחום האנרגיה. תוכנית זאת הינה התוכנית הראשונה אשר הסתכלה מנקודת מבט מערכתית והוליסטית על מערך החדשנות בתחום מסוים, וחיברה את השחקנים השונים הפועלים בו – משרדי הממשלה השונים, תעשייה, חברות הזנק, אקדמיה ועוד.

“בהתבסס על תפיסה זאת, בשנים האחרונות פיתח משרד הכלכלה והתעשייה אסטרטגיה חדשה לעידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל, הכוללת הקמה וניהול של קהילות חדשנות (Innovation Eco-system Management). קהילות החדשנות נועדו לפעול לפיתוח כלכלי-חברתי באמצעות הטמעה של טכנולוגיות חדשניות בתחום מסוים ופיתוחו, יצירת דיאלוג בין מגזרי קבוע בין השחקנים השונים, ולשם מיצובה של ישראל כמובילה עולמית בתחום.

“תחומי הקהילות במכרז זה נבחרו בקפידה ובשיתוף משרדי ממשלה רבים, בהתאם לעקרונות כגון זיהוי פוטנציאל צמיחה, השפעה משקית וגלובלית, צורך בהגברת ממשק בין הרגולטור לתעשייה או בין מגזרים אחרים, זיהוי פערים בהטמעה מאורגנת של חדשנות, מדיניות ממשלתית ומשרדית ועוד. בשיתוף גורמים משמעותיים בממשלה ובמשק, מבקש משרד הכלכלה לעודד צמיחה בכלל ענפי המשק, בתעשייה, במסחר ובשירותים, באמצעות הקמה והפעלה של  קהילות חדשנות חדשות  בתחומים שונים ו/או הפעלת קהילות חדשנות קיימות, כמוגדר במכרז זה.

* עפ”י הוראת התכ”ם בנוגע להנחיות לביצוע התקציב בשנת 2020, המשרד מבהיר כי ההצעות שיתקבלו למכרז זה יפתחו רק לאחר אישור ועדת החריגים הצפויה לפעול במשרד האוצר בשנת 2020. מעבר לאמור, ההתקשרות עם הזוכה תהא מותנית בקיומו של תקציב מתאים“.

השירותים הנדרשים:

+ נכון להיום מפעיל המשרד 7 קהילות חדשנות בתחומים תעשייתיים שונים, בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים: קהילת תחבורה חכמה; קהילת בריאות דיגיטלית; קהילת ערים חכמות; קהילת בנייה חכמה; קהילת חקלאות; קהילת מזון; קהילת פינטק (ביטוח ופיננסים). בתחומי קהילות אלו, יידרשו הזוכים במכרז לנהל ולהפעיל את פעילות הקהילות הקיימות.

+ בנוסף לכך, בכוונת המשרד להקים ולנהל קהילות חדשנות נוספות: קהילת תעשיית החלל; קהילת אנרגיה; קהילת מים; קהילת  סייבר.

+ קהילות חדשנות בתחומים רוחביים חדשים: כלכלה יצירתית כמפתח להגדלת הפריון בענפי המשק;  חדשנות בשירותים ופתרונות לאנשים עם מוגבלות; חינוך, למידה ועבודה – פיתוח הון אנושי בעולם תעסוקה משתנה. עבור קהילות בתחומים אלו, יידרשו הזוכים במכרז בשלב הראשון  להקים תשתית להפעלת קהילות ולאחר מכן  לנהלן ולתפעלן בכל תחום.

* מציעים יכולים  להגיש הצעה לתחום אחד או יותר, אך לא יכולים להגיש מספר הצעות לאותו התחום. לכל תחום קהילה, הוגדרה מסגרת תקציבית מקסימלית לשירותים הנדרשים במפרט. התשלום לזוכה במכרז יהיה עפ”י ביצוע בפועל. הפעילות לא תחרוג מהמסגרת התקציבית שהוגדרה ע”י המשרד.

מטרות קהילות החדשנות:

“מטרת כלל קהילות החדשנות,  הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש, הינה להביא לפיתוח סביבת חדשנות בענפי המשק השונים בישראל, כאשר בצד ההיצע המטרות הן: חיזוק היזמים ויצירת הון חברתי בין החברים בקהילה שתוצאותיו יבואו לידי ביטוי בתחומי ידע, אמון, שיתופי פעולה והגדלת היקף העוסקים בתחום. בצד הביקוש המטרות הן: קידום הביקוש לחדשנות בקרב ארגונים גדולים, על מנת שזו תניב פירות בהטמעה של פתרונות פורצי דרך בחברות אלו ובמרחב הציבורי.

“לאור מטרות העל המפורטות לעיל נקבעו שמונה מטרות ביניים לפעילות של כל אחת מהקהילות: חיזוק היצע: קידום ההון האנושי; קידום ההון החברתי; גיוס משאבים לקהילה; קידום סביבה תומכת לתעשייה בשלטון המרכזי ובשלטון המקומי; הרחבת היקף העוסקים בתחום; מיתוג, מיצוב ושיווק התחום. תמיכה בביקוש: עידוד הביקוש לחדשנות בארגונים גדולים; סיוע בבניית מנגנוני ניהול לחדשנות בארגונים גדולים; תמיכה בארגונים בתהליכי חדשנות פתוחה.

* משך ההתקשרות עם הזוכה הוא לשנה אחת. למשרד שמורה הזכות הבלעדית להאריך את תקופת ההתקשרות בתקופות נוספות, בנות עד שנה כל אחת. סך כל תקופות ההארכה לא יעלו על ארבע שנים, הכל בכפוף לצרכי המשרד, לאישור התקציב מדי שנה, למגבלות התקציב, להוראות כל דין לרבות הוראות חוק התקציב, חוק חובת המכרזים, התקנות שהותקנו מכוחו (כפי תוקפן מעת לעת), הוראות התכ”ם ותנאי ההסכם שייחתם עם הזוכה. תקופות ההארכה ייחשבו חלק מתקופת ההתקשרות.

* המציע יתחייב כי במועד הגשת ההצעה, אין הוא או מי מאנשי הצוות המוצעים  על ידו מצוי בניגוד עניינים בין בביצוע השירותים, בין במילוי תפקיד או בעיסוק במסגרת אספקת השירותים במכרז זה לבין עניין אחר של מי מהם או של עובדיהם. המציע יתחייב כי  אם יזכה במכרז ימשיך לעמוד בכל הדרישות להימנעות מניגוד עניינים, כמפורט בהסכם ההתקשרות.  יובהר כי גוף אשר מפיק ו\או מספק מוצר בעל זיקה לתחום קהילה ואשר יש בו בכדי להוות תחרות עסקית לגופים אחרים בתחום הקהילה יהא מנוע מלהשתתף בהליך המכרז לגבי אותו תחום קהילה. ועדת המכרזים תפסול הצעות של מציעים אשר עומדים בהגדרה זו. למען הסר ספק יובהר ויודגש כי מוצר שאינו ספציפי לתחום קהילה אלא נוגע לתחום החדשנות בכללותה אינו נכלל תחת סעיף זה.

הערות עורך Read IT Now: בידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 5 ביולי 2019 ציינתי כי “בתשובה לפניית Read IT Now מסרה מורן בוגנים גולד מנהלת קהילות חדשנות ואקוסיסטם במשרד הכלכלה כי “אנו נמצאים בשלבים סופיים של הקמת קהילת חדשנות בתחום הפינטק, ומצפים להשיק את הקהילה רשמית באירוע שיתקיים לקראת סוף חודש ספטמבר. מלבד זאת, המשרד מנהל כיום, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, שבע קהילות חדשנות בתחומים: תחבורה חכמה, בריאות דיגיטלית, מזון (פודטק), ערים חכמות, חקלאות, בנייה חכמה וחינוך. אנו נמצאים בשלבי גיבוש סופיים של מכרז להקמה והפעלה של קהילות חדשנות אשר יגדיל את מספר הקהילות ל-15 (יתווספו שבע קהילות חדשות)”.