משרד החינוך/המדען הראשי פירסם קולות קוראים למחקרים לגבי השפעות שונות של קורונה על מערכת הלימוד

ביום שני (7 בדצמבר 2020) דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: חינוך בעידן קורונה: משרד החינוך/המדען הראשי מפרסם (7.12.2020) שבעה קולות קוראים: קול קורא למחקר בנושא פיתוח לומד עצמאי בלמידה מרחוק; קול קורא למחקר בנושא עולים חדשים בלמידה מקוונת; קול קורא למחקר בנושא התאמה אישית של ההוראה המקוונת; קול קורא למחקר בנושא החינוך החברתי במהלך משבר קורונה; קול קורא למחקר בנושא גמישות בית-ספרית בעידן קורונה ולאחריו; קול קורא למחקר בנושא רווחה נפשית של ילדי גן וגננות בתקופת משבר קורונה; קול קורא למחקר ופיתוח בנושא ההתנסות המעשית במרחב המשולב (ההיברידי).

להלן תקציר לגבי כל אחד מהפרסומים הללו של משרד החינוך:

+ קול קורא למחקר בנושא פיתוח לומד עצמאי בלמידה מרחוק

עפ”י קול קורא זה, מחקר זה מבקש לייצר ידע וכלים עבור מערכת החינוך בשישה שלבי מחקר; תקופת קורונה והמעבר ללמידה מרחוק, עוררה ביתר שאת את הכיוון שמערכת החינוך הישראלית, כמו מערכות חינוך רבות אחרות בעולם, מכוונת אליו מזה שנים רבות: למידה בהכוונה עצמית (Self Regulated Learning) המציבות את אוטונומית הלומד והלומדת במרכז ומדגישות את יכולתם של לומדים ולומדות לזהות ולאפיין מטרות למידה, לתכנן תהליכי למידה ולנטר ולבקר את התהליכים הללו.

+ קול קורא למחקר בנושא עולים חדשים בלמידה מקוונת

עפ”י קול קורא זה, תלמידים עולים ניצבים בשגרה בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מהצורך לרכוש שפה חדשה ובאמצעותה לרכוש ידע ומיומנויות חדשות וליצור קשרים חברתיים בתוך הקשר של תרבות שונה מזו שהכירו בארץ מוצאם. לאתגר זה מתווספת מורכבות הנובעת מהעובדה שלרוב, סביבתם הקרובה אינה דוברת את השפה העברית והיכולת שלה לתמוך בתהליכי הלמידה והתקשורת עם הסביבה מצומצמת. תקופת קורונה הציבה בפני תלמידים עולים ומשפחותיהם אתגר כפול הנובע מתקופות הסגר והמעבר ללמידה מקוונת. מאפיין מרכזי שונה אחד בלמידה מקוונת הוא אופן התקשורת בין מורה לתלמידים ובין עמיתים. התקשורת באמצעי המדיה הדיגיטליים מצמצמת מבעים בלתי-ורבליים כגון הבעת פנים, קשר עין, תנוחות גוף וטון דיבור, המווסתים את תהליכי האינטראקציה. עבור תלמידים עולים, הלמידה המקוונת הנשענת במידה רבה על היכולות השפתיות יוצרת קושי משמעותי. בהינתן שהלמידה המקוונת צפויה להימשך כחלק משגרת הלמידה גם בחלוף קורונה, יש להבין את מאפייני ההוראה והלמידה המקוונת של אוכלוסיות שונות של עולים, את מאפייני הסביבה שלהם והשפעתה על תהליך הלמידה ואת האופן שבו ניתן לייצר תהליכי הוראה, למידה והערכה התומכים ומקדמים אוכלוסייה זו.

+ קול קורא למחקר בנושא התאמה אישית של ההוראה המקוונת

עפ”י קול קורא זה, תקופת קורונה יצרה עבור מערכת החינוך הזדמנות להתמודד בכלים חדשים עם אחד האתגרים המשמעותיים ביותר של השנים האחרונות: התאמת ההוראה והלמידה לשונות בין תלמידים. שונות זו מושפעת מהימצאותם של תלמידים עם תחומי עניין, אישיות, דפוסים רגשיים, דפוסי חשיבה ולמידה שונים ועם יכולות קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות ופיזיות שונות בכיתה אחת. האתגר העומד בפני מערכת החינוך הוא לייצר פרקטיקות לימודיות המותאמות למגוון רחב של לומדים בסביבה דיגיטלית, בכללם תלמידים עם מוגבלויות פיזיות וקוגניטיביות. בבתי הספר העל יסודיים המעבר ללמידה דיגיטלית אינטנסיבית, אשר צפוי להמשך גם בשגרה, מעלה את השאלות הקשורות באתגר זה ביתר שאת.

+ קול קורא למחקר בנושא החינוך החברתי במהלך משבר קורונה

עפ”י קול קורא זה, החינוך החברתי מכוון לטפח את הלמידה החברתית כחלק גלוי מתכנית הלימודים. בבסיס הלמידה החברתית מונח העיקרון של “למידה מתוך התנסות” (דיואי, אריקסון), שהיא מתודה מרכזית להפנמת ערכים. בלמידה חברתית מתקיימת השתתפות פעילה ומושכלת של הלומדים בתהליך הלמידה, באמצעות מגוון רחב של פרקטיקות ומתודות, שנשענות על עקרונות החינוך הבלתי פורמלי.

למידה זו מתרחשת באורח החיים הבית-ספרי תוך יצירת רצף של אחריות חינוכית בין בית הספר למסגרות החוץ-הבית-ספריות. החינוך החברתי-ערכי-קהילתי שואף להשפיע על אורח החיים הבית-ספרי באמצעות קידום דיאלוג ושיתוף פעולה בין התלמידים, המורים וההורים וכל באי בית הספר מתוך כבוד הדדי.

תקופת קורונה יצרה טשטוש בין המסגרות של החינוך החוץ בית-ספרי הבלתי פורמלי לחינוך הפורמלי כאשר רבים מן העקרונות ורבות מן הפרקטיקות המאפיינות את החינוך החברתי (כגון: מעורבות פעילה של הלומדים בתהליכי הלמידה ובבחירת תחומי העניין, התכנים ודרכי הלמידה; קידום דיאלוג בין מורה לתלמיד ובין התלמידים לבין עצמם; שימוש בתכנים מגוונים ורלוונטיים; גמישות מבנית ותכנון מודולרי בהתאמה לאוכלוסיית היעד; שימוש במתודות מגוונות להתנסות ולהפעלת כל החושים וסוגי האינטליגנציות בהתאמה ליכולות ולסגנונות למידה שונים; עידוד יזמות ויצירתיות) אומצו במסגרות החינוך הפורמלי ונמצאו כמענה אפקטיבי לצרכים של תלמידים בתקופה זו. מחקר זה נועד לבחון את תרומת הפרקטיקות של החינוך החברתי והלמידה החברתית ואת היישום של עקרונותיהן בתוך החינוך הפורמלי בתקופת קורונה, ולאתר הזדמנויות ליצירה של שילובים וחיבורים בין השניים בימי שגרה.

+ קול קורא למחקר בנושא גמישות בית-ספרית בעידן קורונה ולאחריו

עפ”י קול קורא זה, הנחת היסוד של הדוגלים באוטונומיה בית-ספרית היא שחופש פעולה העומד לרשותם של מורים ומנהלים הוא גורם קריטי לעיצוב תהליכים פדגוגיים-חינוכיים בבית הספר והתאמתם לצרכי מורים ותלמידים. כלומר, גמישות מרבית בשימוש במכלול המשאבים העומדים לרשותו של הצוות החינוכי, יוביל לקידום הישגיו הפדגוגיים-חינוכיים של בית הספר. ואכן, קיימת מגמה כלל עולמית לקידום האוטונומיה של בתי הספר והצוותים הפועלים בהם. עם זאת, ממצאי מחקר מעידים כי בין אוטונומיה לבין הישגים ישנם משתנים מתווכים רבים, ביניהם עמדותיהם של מורים ביחס להוראה ובניית מיומנויותיהם להוראה ברוח מיומנויות המאה ה- 21. כלומר, אוטונומיה היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקידום הישגים. החופש מעניק את האפשרות לקדם פדגוגיה איכותית אך אינו יוצר בפני עצמו את השינוי. מכאן, בהינתן המגמה הרווחת בישראל להרחיב את מידת האוטונומיה הבית-ספרית, נדרש מחקר אשר יסייע להבין את השינוי שחל בדפוסי ניהול בתי-ספר בתקופת קורונה ואת השפעתם של שינויים אלו על משתני תוצאה חינוכיים. מחקר זה יבקש לבחון את אופן יישומם של דרגות חופש שונות, בבתי-ספר עם מאפיינים שונים, המובלים על ידי מנהלים וצוותים חינוכיים בעלי שונים בתוך הקשרים שונים. מחקר מסוג זה עשוי לסייע ביצירת טיפולוגיה של בתי-ספר, מנהלים ומורים שתאפשר לנווט ולדייק את ההכשרה הדרושה להם על מנת למקסם את הפוטנציאל של אוטונומיה זו הניתנת להם.

+ קול קורא למחקר בנושא רווחה נפשית של ילדי גן וגננות בתקופת משבר קורונה

עפ”י קול קורא זה, משבר קורונה יצר שינוי משמעותי בשגרת יומם של אנשים ברחבי העולם. עבור ילדים ובני נוער, השינויים היו דרמטיים במיוחד בשל סגירת מוסדות החינוך, מעבר ללמידה מקוונת ובידוד מהמעגל החברתי. מעבר להשפעה הישירה של אירועים אלו, ילדים ובני נוער חוו את משבר קורונה גם דרך חוויותיהם ותחושותיהם של המבוגרים המשמעותיים בחייהם אשר חוו מתח, חרדה ועצב בהקשרים של בריאות ופרנסה. בהינתן תמיכה מתמשכת ורגישה של המבוגרים המשמעותיים בחייהם, מרבית הילדים ובני הנוער צפויים לחזור לתפקוד תקין בתום תקופת הסתגלות. לעומת זאת, עבור חלקם, לתקופה זו עלולים להיות ביטויים רגשיים, התנהגותיים ולימודיים הדורשים איתור וטיפול על ידי אנשי המקצוע בשירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך. קול קורא זה נועד לבחון את ילדי הגן והגננות במגזרים השונים אשר חוו מצוקה נפשית בתקופת קורונה, לאפיין את המצוקות הללו ואת גורמי הסיכון והחוסן שהשפיעו את הביטויים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.

+ קול קורא למחקר ופיתוח בנושא ההתנסות המעשית במרחב המשולב (ההיברידי)

עפ”י קול קורא זה, בתי הספר מהווים זירות התנסות בפרקטיקה קלינית עבור סטודנטים להוראה והזדמנות למפגש משותף עם מומחים: מורים בעלי ידע וניסיון פרקטי, כמו גם אנשי מחקר ותיאוריה. ההתנסות הקלינית מחזקת את הלמידה בהכשרה להוראה תוך עיגונה בזירת הפרקטיקה. ההנחה היא שהתנסות קלינית מזמנת פרשנות, חקירה ורפלקציה מעמיקות. כלים אלה נדרשים למורה ולמחנך לא רק בהכשרה, אלא לאורך כל תהליכי הפיתוח המקצועי שלו, ולכן בנייתם בשלב ההכשרה הראשונית חשובה ביותר. ההכשרה הקלינית מאפשרת למתכשרים להוראה להיפגש בזירת ההתנסות בבית-ספר ובצוות מורים, המסוגלים להעביר תהליך של הכשרה מקצועית ראויה ולחשוף את הוויית המורה בסביבה הבית-ספרית כארגון.

מגפת קורונה יצרה שינויים רדיקליים בדפוסי ההוראה והלמידה אשר עברו ברובם למרחב המקוון. עם זאת, המשך ההתנסות המעשית בתוך המרחב המקוון הציב אתגר ממשי למכשירי המורים. בהנחה שהמרחב המקוון ימשיך להוות חלק ממערכת החינוך גם בחזרה לשגרה, ובהנחה שהמרחב המקוון מזמן הזדמנויות חדשות,  נדרשת חשיבה על האופן שבו ההתנסות המעשית יכולה להתבצע במרחב המקוון.

* כל התקצירים כאן הם מתוך הקולות הקוראים של משרד החינוך.