משרד החוץ: “לאחרונה הורחבה החטיבה לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ והוספו תקנים ובעלי תפקידים אשר יוכלו להצעיד את משרד החוץ לעידן הבינה המלאכותית”

“לאחרונה הורחבה החטיבה לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ והוספו תקנים ובעלי תפקידים אשר יוכלו להצעיד את משרד החוץ לעידן הבינה המלאכותית. בהקשר זה מונתה הגב’ אנה בן עזרא למנהלת המחלקה העוסקת בטכנולוגיות חדשות”. כך נאמר במסגרת הודעה לעיתונות שפירסם המשרד (14.9.2023) אשר השיק את ה”יצגן” (אווטאר) הרשמי של המשרד, ואשר נוצר באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית.

בהודעה נאמר בין השאר כי “האווטאר יאפשר להפיק תכנים בשמונה שפות תוך זמן שיא, לטובת הפצה וקידום מסרי ישראל ברחבי העולם”.

לדברי המשרד הוא הפך בכך ל”משרד החוץ הראשון בעולם אשר יכול להפיץ מסרים בתחום הדיפלומטיה הציבורית, לקהלים רחבים, בזמן קצר באמצעות סרטוני ווידאו איכותיים.

“האווטאר הישראלי דובר שמונה שפות, ונוצר על ידי טכנולוגיה ישראלית אותה פיתחה חברת Hour One. הטכנולוגיה בה נעשה שימוש מאפשרת בלחיצת כפתור לייצר סרטוני הסברה על פי מסרים וטקסטים אשר מוזנים על ידי הגורמים הדיפלומטים המקצועיים. בסרטונים ניתן לשלב קטעי ווידאו מה שמשווה לתוצר הסופי מראה מקצועי כדובר המשדר מהאולפן. השפות אותן דובר האווטאר הן: אנגלית, צרפתית, גרמנית, ספרדית, הינדית, איטלקית, פולנית ופורטוגזית.

“במשרד החוץ מציינים כי היותו של אווטאר רשמי בדמותו של דיפלומט ישראלי, עם חותם של משרד החוץ, מגביר את אמינות המקור, בעידן בו קיימות טכנולוגיות שונות ליצירת סרטונים באמצעות בינה מלאכותית. האווטאר הראשון נוצר בדמותו של דוד סרנגה ראש החטיבה לדיפלומטיה דיגיטלית, כאשר הכוונה להרחיב בעתיד הקרוב את כמות הדיפלומטים להם ייוצר אווטאר, בין היתר לשגרירות ושגרירים המכהנים במדינות בהן השפה השלטת קשה ללמידה.

לאחרונה הורחבה החטיבה לדיפלומטיה דיגיטלית במשרד החוץ והוספו תקנים ובעלי תפקידים אשר יוכלו להצעיד את משרד החוץ לעידן הבינה המלאכותית. בהקשר זה מונתה הגב’ אנה בן עזרא למנהלת המחלקה העוסקת בטכנולוגיות חדשות.

* בתוך כך, המשרד הודיע כי בשנת תשפ”ג היו יותר מ- 2 מיליארד חשיפות ברשתות החברתיות של משרד החוץ. בשנה העברית שעברה פורסמו בערוצי הדיגיטל של משרד החוץ מעל 19,000 רשומות (פוסטים) וציוצים שזכו ליותר ממיליארד חשיפות. בנוסף זכו תכני המשרד שהופקו במסגרת קמפיינים מקודמים ביותר ממיליארד חשיפות. בסך הכל, אם כן, היו יותר מ- 2 מיליארד חשיפות לכלל התכנים בדיגיטל.

לדברי המשרד, בשנה שחלפה נוספו לערוצים אלו במצטבר 1.2 מיליון עוקבים חדשים. 504,000 עוקבים נוספו לערוץ בפרסית, 292,000 עוקבים נוספו לפלטפורמות באנגלית, 237,000 בספרדית.

החשיפה הפופולרית ביותר, הייתה התגובה מחשבונה הרשמי של מדינת ישראל לחזרתו של קניה ווסט לטוויטר אחרי מספר התבטאויות אנטישמיות. החשבון הרשמי, שצייץ מחדש את ברכת ה”שלום” של קנייה בליווי הערה צינית בסגנון הזמרת האמריקאית טיילור סוויפט, זכה ל- 6.8 מיליון חשיפות והתייחסות בינלאומית חסרת תקדים.

בפרסומים בולטים נוספים ניתן לציין את מחאת החיג’אב באיראן והתהודה הרבה בעקבות הירצחה של מאשה אמיני כשהפוסט המרכזי זכה ליותר מ- 1.8 מיליון חשיפות. פרסום בולט נוסף הייתה ציוץ תמיכה של ישראל בטורקיה לאחר רעידת האדמה שזכה ל- 3.6 מיליון חשיפות.

במהלך מבצע “מגן וחץ”, חטיבת הדיגיטל פעלה בהצלחה על מנת לתווך את המידע ואחד מן הפרסומים המרכזיים בנוגע למתרחש בהר הבית זכה ל- 3.6 מיליון פרסומים.

** התכנים שהועלו לפלטפורמות משרד החוץ בשפה הפרסית זכו ליותר מ- 580 מיליון חשיפות, באנגלית מגוון הפרסומים זכו לקרוב ל-190 מיליון חשיפות ובערבית זכו ל- 170 מיליון חשיפות.

משרד החוץ ממשיך לפעול בערוציו הרשמיים בשש שפות מרכזיות: אנגלית, ערבית, פרסית, ספרדית, רוסית ועברית וחשבונותיו פעילים בפלטפורמות המובילות ובהן X (לשעבר, טוויטר) פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, לינקדאין וטלגרם.

עם כל הכבוד למשרד החוץ על פעילותו, מן הראוי היה להקפיד בהודעה לעיתונות על כיתוב אחיד והן צריכים להחליט האם מדובר באוואטר או באווטר (כפי שהופיע כמה וכמה פעמים באותה הודעה).