משרד הבריאות מבקש לערוך מחקר בלתי תלוי עבור תהליכי הובלת השינוי המקודמים באמצעות קהילת רפואה מרחוק

משרד הבריאות מבקש לערוך מחקר בלתי תלוי עבור תהליכי הובלת השינוי המקודמים באמצעות קהילת רפואה-מרחוק. זאת באמצעות  Cambridge Digital Innovation, CDI, Hughes Hall and Cambridge Judge Business School, University of Cambridge.

אסתי שלי מנהלת אגף בכיר רפואה דיגיטלית במשרד הבריאות כותבת בין היתר בבקשת ההתקשרות כי “מגיפת קורונה והמציאות החדשה בה ראינו גידול דרמטי בשימוש בשירותי רפואה-מרחוק, חייבה תפיסה אחרת להתמודדות עם השינוי – הדרך שנבחרה היא הקמת קהילת רפואה-מרחוק. קהילת רפואה-מרחוק הוקמה על ידי אגף רפואה דיגיטלית במשרד הבריאות יחד עם ארגון מעוז ורשת ענבר.

“הקהילה הוקמה בקיץ 2020 במטרה לקדם ולהטמיע שימוש נרחב, מושכל ובטוח של רפואה-מרחוק בכל מקצועות הבריאות כדי להגביר יעילות ולקדם את הנגישות של שירותי הבריאות בישראל באמצעות יצירת סביבת למידה, שיתוף ידע, ועשייה משותפת. הקהילה מונה כיום כ- 800 חברים, רובם ככולם מטפלים בתפקידים שונים במערכת הבריאות.

“בימים אלה אגף בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות מבקש לבחון באמצעות מחקר בלתי תלוי את צורת הפעילות הייחודית של קהילת רפואה-מרחוק ואת גודל ההשפעה של הקהילה על מערכת הבריאות, ובפרט שירותי בריאות מרחוק.

“אגף רפואה דיגיטלית מעוניין לבחון את תהליכי הובלת השינוי המקודמים באמצעות קהילת רפואה-מרחוק וכיצד הקהילה פועלת על מנת לקדם את מטרותיה: קידום ושיתוף ידע בין חברי קהילה החברים באירגוני בריאות שונים; יצירת מעורבות בין בעלי עניין שונים בעיצוב פרקטיקות ותהליכים של שירותי רפואה-מרחוק וקידום שיתופי פעולה יעילים בין אירגוני בריאות. המחקר מתוכנן להתמקד באופן שבו פיתוח ואספקת שירותי בריאות עשויים להשתנות בעתיד, במיוחד באמצעות שירותי רפואה-מרחוק ואפשרויות טיפול מרחוק אחרות, ומהו תפקיד הקהילה כפלטפורמה לשינוי זה ולפיתוח ואספקת שירותי בריאות חדשניים.

“על-מנת להתמודד בצורה מיטבית עם שאלות ומטרות המחקר דרושה קבוצת מחקר בעלת סט יכולות מולטידיסציפלינריות הכוללות שילוב ההתמחויות בטרנספורמציה דיגיטלית, חדשנות בשירותי בריאות, קהילות מקוונות, מערכות בריאות וניהול.

“כמו כן, מלבד כלל היכולות המנויות לעיל ישנה חשיבות שקבוצת המחקר תעמוד בלוח הזמנים הנדרש, תהיה בעלת קשרים בינלאומיים אשר יתרמו לקידום המודעות והלגיטימציה בתחום ותהיה בעלת מעטפת תמיכה ויכולות האקדמיות, מחקריות וניהוליות באיכות מיטבית.

“במטרה למצוא קבוצת מחקר מולטידיסציפלינרית אשר תוכל לענות על מטרות ושאלות המחקר של אגף בריאות דיגיטלית בצורה המתאימה ביותר נבחנו מוסדות אקדמיים שונים בארץ ונסקרו תחומי ההתמחות של פקולטות וחוקרים בתחומים הנדרשים לביצוע המחקר- בטרנספורמציה דיגיטלית, חדשנות בשירותי בריאות, קהילות מקוונות, מערכות בריאות וניהול.

“האמצעים בהם נערכו הבדיקות והכנת חוות הדעת: הבדיקה כללה חיפוש יסודי באינטרנט תוך סקירות עשרות מאמרים, ספרות ומחקרים בנושא. נעשו סקירות דפי מידע באתרי האוניברסיטאות הישראליות על קבוצות מחקר וחוקרים. כמו כן, קיימת הכרות מקצועית במסגרת הקהילה ומועדון המחקר עם עשרות חוקרים בתחום, במסגרתה גם פורסם קול קורא למחקר שירותי רפואה-מרחוק וסקירת ההצעות אשר הוגשו.

“ממצאי הבדיקה: למיטב ידיעתנו אין בישראל קבוצת מחקר אקדמית בעלת כלל היכולות המולטידיסציפלינריות הנדרשות כמפורט לעיל, אשר תוכל לתת את המענה הדרוש למטרות המחקר ולבחינת פעילות קהילת רפואה-מרחוק וההשפעה שלה על מערכת הבריאות בישראל.

“במהלך הבדיקה אמנם נמצאו מכוני מחקר במוסדות אקדמיים המתמחים בניהול ובמערכות בריאות, או מכוני מחקר המתמחים בבריאות דיגיטלית,  אך אין באמתחתם של מכונים אלו את מכלול היכולות, הידע והניסיון הנדרשים בכל ההיבטים הדרושים לביצוע המחקר, ובכלל זה טרנספורמציה דיגיטלית והובלת שינוי באמצעות קהילות בפן הניהולי-מערכתי של טכנולוגיות בריאות דיגיטלית ומערכות בריאות.

“להלן פירוט היכולות של המוסדות האקדמיים אשר נסקרו:

האוניברסיטה העברית בירושלים – מחקרי התערבות על יעילות טיפולים מרחוק (פקולטה לרפואה), ניהול מערכות בריאות.

אוניברסיטת תל אביב – חוקרים בתחום כלכלת בריאות, ניהול מערכות בריאות, טרנספורמציה דיגיטלית (פקולטה לניהול), השפעות השימוש ברפואה-מרחוק על תוצאי בריאות (מדעי החברה),

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות- מחקרים על מטפלים ושיטות טיפול מרחוק.

הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – הפקולטה להנדסה ביו-רפואית- בריאות דיגיטלית.

אוניברסיטת בר-אילן – מחקרים בתחום מדעי החברה- חסמים והטיות בשימוש ברפואה-מרחוק.

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – מחקרים בתחום מנהל מערכות בריאות.

אוניברסיטת אריאל בשומרון – חקר השימוש ברפואה-מרחוק באוכלוסיות שונות (המחלקה להנדסת תעשייה וניהול).

מכון ברוקדייל- מחקרי מדיניות בריאות, חסמים בשימוש ברפואה-מרחוק באוכלוסייה הערבית, התנהגויות בריאות.

“מאחר ולא נמצאה קבוצת חוקרים מתאימה המתמחה במחקרים המשלבים את כל התחומים השונים או חוקרים המשלבים את תחומי ההתמחות הדרושים למחקר מסוג זה, בחנו מוסדות מקבילים בעולם אשר יוכלו לתת מענה לצרכי המחקר של הקהילה.

בחינת ההתאמה של מרכז החדשנות הדיגיטלית Cambridge Digital Innovation (CDI) מאוניברסיטת קיימברידג’ (Hughes Hall) ומבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קיימברידג’ (Cambridge Judge Business School (CJBS:

המרכז בקיימברידג’ הוא אחד המרכזים המובילים בעולם בחקר חדשנות וטרנספורמציה דיגיטלית בכלל, וטרנספורמציה בתחום הבריאות בפרט. היותו מבוסס באוניברסיטת קיימברידג’ ובביה”ס למנהל עסקים CJBS מאפשר לו לפתח פרספקטיבה בינתחומית ייחודית על ידי חיבור ידע ניהולי על בריאות דיגיטלית עם דיסציפלינות אחרות, כולל רפואה. במרכז העוסק בחדשנות בבריאות דיגיטלית עם שותפים בינלאומיים וביניהם ישראל, קיימים עמיתים שהם חוקרים מובילים בנושא חדשנות דיגיטלית וקהילות מקוונות. עמיתי CDI מבוססים באוניברסיטאות ברחבי צפון אמריקה ואירופה כולל: MIT, McGill, WBS, Aachen וביה”ס לכלכלה של שטוקהולם. המרכז מוביל כיום תכנית מחקר על עתיד הבריאות הדיגיטלית עם שותפיו מתוך מטרה להגשים את החזון ל”שיפור חיים באמצעות חדשנות דיגיטלית”.

צוות המחקר מקיימברידג’ מורכב משלושה חוקרים מובילים בתחומם, כולם בעלי פרסומים בכתבי עת מובילים בתחומי מערכות המידע, חדשנות בבריאות וניהול שינויים ארגוניים ותכנון שירותי בריאות.

צוות המחקר מנוסה, בעל יכולות מחקר מולטידיסציפלינריות ומומחיות בנושא קהילות מקוונות, טרנספורמציה דיגיטלית, מערכות בריאות , חדשנות דיגיטלית וניהול. הצוות היה שותף למספר רב של מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של קהילות מקוונות בתחומים נרחבים, ביניהם גם קהילות בריאות דיגיטלית (מאמרים מצורפים בנספח).

המרכז מתמחה בקידום שוויון בשירותי בריאות באמצעות פיתוח טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בדגש על עיצוב שירותי רפואה-מרחוק, לרבות תוכנית מחקר בתחום בית החולים של העתיד. התמחויות אלו של המרכז עולות בקנה אחד עם מטרותיהם של משרד הבריאות וקהילת רפואה.

מרכז המחקר CDI וקבוצת המחקר הספציפית הינה בעלת קשרים בינלאומיים ייחודיים, ומעוניינת להמשיך להוביל את המחקר ופעילות הקהילה באופן נרחב על מנת לקדם את המודעות בתחום ולרכוש לגיטימציה לתפקיד הקהילה בעיצוב שירותי רפואה-מרחוק בשותפות ישראל-בריטניה (דרך השגרירות) ובשותפויות בינלאומיות אחרות (קנדה, גרמניה, שבדיה ונורבגיה).

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].