משטרת ישראל ומעבדות הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב הקימו מרכז מחקר משותף ליישומי קרימינולוגיה חישובית

הערב (28.2.2018), לאחר סיום צום תענית אסתר, פירסמה דוברות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב את הידיעה הבאה: במעמד מפכ”ל משטרת ישראל, רב-ניצב רוני אלשיך ונשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ רבקה כרמי, הושק היום (רביעי), מרכז מחקר לאומי ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדמים לתמיכה בחוק ואכיפתו בשיתוף משטרת ישראל ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. זהו מרכז ראשון מסוגו שבו יבוצעו מחקרים בשיתוף פעולה מלא בין חוקרים ותלמידי מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון ונציגי מערך הסייבר של משטרת ישראל לטובת פיתוח שיטות חדשניות ליישום קרימינולוגיה חישובית.

בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בפשיעה במרחב המקוון, וארגוני אכיפת החוק בכל רחבי העולם מתמודדים עם תופעות כגון פדופיליה ברשת, גניבת זהות ופעילות סחר בלתי חוקית של יחידים וארגוני פשיעה וטרור בחסות הרשת האנונימית המעניקה לפשיעה חסינות מסוימת מפני גילוי ואכיפה. גם בתיקי חקירה ‘מסורתיים’ נעשה שימוש יותר ויותר בסוגים חדשים של ראיות הנאספות מהעולם הדיגיטלי.

במרכז החדש יושם דגש על שילוב שיטות מתחום הבינה המלאכותית ולמידה חישובית בעבודת המשטרה. “פריצת הדרך המדעית המשמעותית ביותר ששינתה את עולם אכיפת החוק, אירעה במאה הקודמת, עם גילוי דגימת ה- D.N.A”, אומר פרופ’ ליאור רוקח, ראש המחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטה ומנהל המרכז החדש, שנחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום הבינה המלאכותית. “כיום אנו ניצבים בפני פריצת הדרך הבאה אשר תספק לחוקרי המשטרה עולם ומלואו של כלי חקירה והעמדת ראיות, ניתוח כמויות אדירות של מידע פורנזי (Big Data) ומציאת תבניות נסתרות, ואף חיזוי ומניעת פשיעה. מהפכת הבינה המלאכותית של השנים האחרונות תהיה בעלת משמעות מרחיקת לכת אף יותר מגילוי ה- D.N.A. עבור מערכות אכיפת החוק”.

בין הנושאים שייחקרו במרכז: מנגנוני היתוך מידע למניעה וסיכול, פיתוח מודלים לתחקור ומניעה של פשיעה סייבר, שיטות ויזואליזציה לדפוסי פשיעה, ניתוח מגמות פשיעה ועוד.

במסגרת המרכז יקיימו שני הארגונים, בין היתר, פעילות כללית התומכת בהליך המחקרי, כגון סמינרים, כנסים בינלאומיים בשיתוף עם מרכזים דומים בעולם בתחום כריית מידע וטכנולוגיות מידע עכשוויות.

מפכ”ל משטרת ישראל רב ניצב רוני אלשיך אמר כי ״מערך הסייבר של משטרת ישראל, שהוקם במטרה להוביל את המאמץ הלאומי בלחימה בתופעות פשיעת סייבר, חובר לראשונה למומחי הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון מתוך רצון לקיים שיפור מתמיד ביכולות האכיפה והמניעה של המשטרה ולעמוד בחזית הטכנולוגית בתחום. שיתוף הפעולה יאפשר למשטרה לרתום טוב יותר טכנולוגיות מחשוב לטובת עבודת אכיפת החוק והמאבק בפשיעה, בין אם מדובר בפשיעה במרחב הקיברנטי ובין אם מדובר בפשיעה קלאסית המתווכת במרחב הסייבר ועל מנת להפוך איום להזדמנות”.

נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב פרופ’ רבקה כרמי אמרה כי “אוניברסיטת בן-גוריון בנגב זוכה בהכרה עולמית  כמובילת המחקר  בתחום אבטחת הסייבר, IOT ו- BIG DATA. העמדת מוניטין זה לרשות מדינת ישראל היא זכות ראויה ומתבקשת, ומהווה המשך לבחירתה של המדינה להציב באוניברסיטה את ה- CERT הלאומי.  הקמת המרכז תפגיש  מומחיות מחקרית אקדמית  עם עולם אכיפת החוק היישומי בחקירה ובמניעה של פשיעה במרחב הסייבר ובכלל”.

מנהל פעילות הסייבר Cyber@BGU, באוניברסיטת בן גוריון בנגב פרופ’ יובל אלוביץ אמר כי “אין לנו ספק שמשטרת ישראל תוכל להסתייע ולהתברך בניסיון ובידע של חוקרנו בתחום אבטחת הסייבר תוך יישומו המעשי והרלוונטי בליבת עיסוקיה”.

יצויין כי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מובילה בתחום טכנולוגיות אבטחת סייבר והיא מחזיקה בידע נרחב וביכולות בתחומים אבטחת סייבר ואבטחת מידע, שנצברו ב-15 השנים האחרונות. המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטה היא   המחלקה הגדולה בתחום זה בישראל וידועה בשל פריצות הדרך המשמעותיות במחקר בתחום אבטחת הסייבר בכלל והשימוש בבינה מלאכותית לצורך זה בפרט. Cyber@BGU משמשת כפלטפורמה מחקרית משותפת לפרויקטים חדשניים ומתקדמים בעולם, בשיתוף עם חברות גלובליות וארגונים ממשלתיים. המרכז ממוקם במעבדות הסייבר של אב”ג בפארק ההי טק האוניברסיטאי בבאר-שבע, בירת הסייבר של ישראל. היא כוללת בין היתר את מרכז המחקר באבטחת סייבר, בשיתוף מטה הסייבר הלאומי, במטרה לזהות את הסיכונים לתשתיות לאומיות חשובות, את מעבדות דויטשה טלקום, וכעת גם את המרכז לקרימינולוגיה חישובית.

* פורסם לראשונה בחלון המבזקים של אתר זה בשעה 18:31.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

עבור קוראי Read IT Now אין זו הפעם הראשונה שהם קוראים על נושא זה:

■ ב- 23.9.2016 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה מ”י מבקשת להקים בשת”פ עם אוניברסיטת בן-גוריון את “מרכז מחקר לאומי בנגב ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדם לתמיכה בחוק ואכיפתו”.

■ כעבר כשנה, ביקשתי לבדוק האם המרכז הוקם ופועל. ב- 1.9.2017 פירסמתי באתר את הידיעה הבאה המובאת כאן באופן מלא:”

מרכז  מחקר לאומי של המשטרה ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדמים באוני’ בן-גוריון: עדיין מתקיים מו”מ להסכם בין הצדדים

ב- 23 בספטמבר 2016 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה “מ”י מבקשת להקים בשת”פ עם אוני’ בן גוריון את “מרכז מחקר לאומי בנגב ליישומי קרימינולוגיה חישובית וסייבר מתקדם לתמיכה בחוק ואכיפתו“.

ציינתי באותה ידיעה כי ההיקף הכספי המבוקש להתקשרות הוא 20 מיליון ₪, התחלת ההתקשרות היא  22 בספטמבר 2016 וסיום ההתקשרות: 31 בדצמבר 2020.

בין היתר כתבתי כי בבקשת הפטור ממכרז שהוגשה ע”י המטה הארצי (מטא”ר)/האגף לחקירות ולמודיעין נאמר ש”ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שאנו עדים לה בשנים האחרונות מחייבת היערכות מתאימה מצד הרשויות הציבוריות בתחום הביטחון והאכיפה על-מנת לעמוד מחד גיסא בקצב השינויים המאתגרים ומאידך גיסא לפעול ביעילות ובאפקטיביות מירבית לצורך פיתוח ושימור הידע הנדרש.

“צורכי השעה והאיומים של העולם המודרני מחייבים את משטרת ישראל להיערכות מתאימה, לצורך מילוי תפקידה על-פי חוק והתמודדות עם הפשיעה המתוחכמת המנצלת את ההתפתחויות הטכנולוגיות למטרותיה. על-מנת לטייב את המענה האכיפתי נשענת המשטרה על שיתופי פעולה משמעותיים עם גופי ביטחון ואכיפה מקבילים ועם מוסדות אקדמיים בעלי ידע וניסיון קודמים בתחום.

“בשל כך גדל בשנים האחרונות הצורך של משטרת ישראל בפיתוח מומחיות וידע בתחום הסייבר וטכנולוגיות ניתוח וכריית מידע לתמיכה בפעילות המשטרה במגוון תחומים. יתרה מכך, משטרת ישראל שואפת לעמוד בחזית המאמץ הלאומי לפיתוח כלי אכיפה בנושא האכיפה והתמודדות עם הפשיעה המתוחכמת מחייבת תמיכה מחקרית בתהליכי אכיפה ומניעה של פשיעה על גווניה, והישענות משמעותית על כלי מחקר מתקדמים בתחום ה- Big Data.

“כמו כן קיים צורך מתמיד בגיוס כוח אדם משכיל ומיומן בעל רקע אקדמי בנושאים אלה כנגזרת ישירה מהתפתחות העולם הטכנולוגי אשר מהווה אתגר עבור משטרת ישראל בהיבטים של פיתוח כלי אכיפה מתקדמים והן בהיבטים של אכיפה ומניעת פשיעה בעולם המקוון”.

עוד כתבתי בין היתר בידיעה המקורית כי “לאחר בחינה של מועמדים פוטנציאליים לאור מכלול השיקולים שפורטו לעיל, מצאנו כי אוניברסיטת בן גוריון היא המוסד האקדמי המתאים ביותר למילוי המשימה”. [ההדגשה – במקור].

בין הנימוקים לבחירה באוניברסיטת בן גוריון מוזכרות החלטות הממשלה המציבות את העיר באר שבע ואת איזור הדרום בקידמת הפיתוח והמחקר בתחום הסייבר והיות האוניברסיטה חלק מה’אקו-סיסטם’ הזה ועובדת היותה “שחקן מפתח” כגוף המאגד בתוכו את הפעילות המחקרית במערכות מידע, מדעי המחשב, הנדסת מערכות ועוד; המרכז לאבטחת הסייבר שהוקם לאחרונה באוניברסיטה במימון מטה הסייבר הלאומי; הקמת מעבדות הסייבר של האוניברסיטה בקריית הסייבר הלאומית (בפיקוחו של המלמ”ב [הממונה על הביטחון במערכת הביטחון] ועוד.

כעת, כמעט שנה לאחר שהוגשה הבקשה של המשטרה להתקשרות עם אוניברסיטת בן-גוריון, בדיקה של Read IT Now מעלה כי טרם הושג הסכם רשמי בין שני הצדדים בנושא זה וכי עדיין מתנהל משא ומתן להסכם בתחום הקרימינולוגיה החישובית בין האוניברסיטה לבין משטרת ישראל.

עוד עולה מבדיקת “ריד איט נאו” כי לעומת החלטת משטרת ישראל במקור הרי שוועדת הפטור ממכרז המרכזית [משרד האוצר/החשב הכללי] החליטה בישיבה ב- 11 ביוני 2017 לאשר ההתקשרות בין שני הצדדים אולם לתקופה קצרה יותר [11.6.2017 ועד 1.1.2019] ובהיקף כספי מצומצם יותר של 5 מיליון ₪ במקום 20 מיליון ₪ שתוכננו במקור.

עוד ראוי לציין כי לדברי וועדת הפטור המרכזית, “בתאריך 17.5.2017, התקיימה פגישה אצל חשב המשטרה, יחד עם נציגים מקצועיים, לשכה משפטית והרפרנטורה הרלבנטית בחשכ”ל. בפגישה הוסבר הצורך המקצועי המבוקש ונדונה בין היתר שאלת הקניין הרוחני שייווצר במהלך המחקר. נקבע כי ההסכם, לרבות הפרק העוסק בקניין רוחני, יועבר לאישור סגן בכיר לחשב הכללי מחטיבת ביטחון ומינהל, בטרם חתימה על ההסכם”.