משהת”ק: “לקיומם של מתחרים קטנים ערך רב לפעילות התחרותית ברת הקיימא של שוק התקשורת; הדבר יביא לרמה תחרותית גבוהה, לרמת מחירים טובה יותר, שיפורים טכנולוגים מקיפים ותכופים יותר ושירות טוב יותר לצרכנים”

משרד התקשורת פירסם ב- 27.11.2022 את תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(שימוש ברשת ציבורית של מפ”א). לטיוטה הוקצה “זמן  הפצה מקוצר”, עד ל- 12.12.2022.

בדברי ההסבר נאמר כי “תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ”א), התשע”ה – 2014 מסדירות מתן שירותי תקשורת שונים באופן סיטונאי, והן עוסקות, כיום בשירותים שמספקת בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ והוט טלקום שותפות מוגבלת, לבעלי רישיונות אחרים.

“ביום 17 בנובמבר 2014 פרסם שר התקשורת את החלטתו בעניין ‘אסדרת השירותים הסיטונאיים – מתכונת אספקתם של שירותים סיטונאיים וקביעת תעריף בעדם ברשת בזק’. החלטת השוק הסיטונאי קבעה את חובות אספקת השירותים הסיטונאיים עבור בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ עבור הוט טלקום ש.מ., מתכונת אספקת שירות גישה רחבת פס מנוהלת וטלפוניה מצד בזק והוט ותעריפים מרביים לשירותים הסיטונאיים ברשת בזק. ביום 15 ביוני 2017 פרסם שר התקשורת את החלטתו בעניין קביעת תעריפים מרביים בעד השירותים הסיטונאיים ברשת הוט.

“מדיניות משרד התקשורת בשוק התשתיות הנייחות ממוקדת ביצירת סביבה תחרותית וכללי משחק רגולטוריים שיעודדו פרישת רשתות נייחות מתקדמות, שיהוו מנוע צמיחה לשוק התקשורת ולמשק בכללותו. במסגרת זו, מיישם המשרד את מתווה הסיבים האופטיים [“מתווה הסיבים”] שנועד להבטיח נגישות לתשתית קווית אולטרה רחבת-פס מבוססת סיבים אופטיים עד בית הלקוח בכל רחבי הארץ [“רשת מתקדמת”, “רשת הסיבים”].

“במסגרת מתווה הסיבים חולקה המדינה לכ- 3,000 אזורים סטטיסטיים, ולבזק ניתנה האפשרות לבחור באילו אזורים מתוכם עליה לתת שירות פס-רחב מתקדם על גבי רשת סיבים [“אזורי פרישה”]. חובות הפרישה והשירות על גבי רשת מתקדמת יועדו להיות מוקצים במכרזים שנתיים לפורשים מתחרים לבזק [“אזורי התמרוץ”], והכספים המוקצים במכרזים ימומנו מקרן אוניברסלית במימון חברות התקשורת [“קופת התמרוץ”].

“מלבד חלוקת כספי קופת התמרוץ במכרז נקבעו באזורי התמרוץ הסדרים ייחודיים שמטרתם לסייע להוצאת המתווה אל הפועל. בין ההסדרים הייחודיים שנקבעו לאזורי התמרוץ ניתן למנות את:

+ החלטת התעריף המופחת לשירות גישה לתשתיות פסיביות [ביום 19 ביולי 2022 פרסם שר התקשורת את החלטתו בעניין “קביעת תעריף מרבי לשירות גישה לתשתית פסיבית (שירות גישה לקנה) ושירות סיב אפל באזורי התמרוץ – החלטה” (“החלטת התעריף המופחת”). בהחלטה זו נקבע תעריף מופחת לשירותים אלו הניתנים על ידי בזק באזורי התמרוץ].

+ את הרחבת הגישה לתשתיות הפסיביות באזורים אלו [ביום 6 בפברואר 2022 פרסמה מנכ”לית המשרד את החלטה בעניין “תיקון ההסדר לשימוש הדדי בתשתיות פסיביות – החלטה”, בה נקבע כי יש לאפשר לבעלי רישיון מיוחד פס-רחב גישה לתשתיות פסיביות של בזק ושל הוט בהתאם להוראות תיק שירות “שימוש הדדי בתשתיות פסיביות”],

+ את הגבלת בזק מפרישה באותם אזורים לפרק זמן של 5 שנים מיום זכייתם במכרז.

“האסדרה הייחודית נועדה להשיג שני יעדים – יצירת מערך תמריצים לבזק בכדי שתבחר את היקפי הפרישה הנרחבים ביותר, ועידוד המתחרות בבזק להשלים את הפרישה היכן שזו תבחר שלא לפרוש. הצלחת האסדרה ניכרת בבקשתה של בזק לפרישה ומתן שירות בהיקף נרחב של אזורים שבהם מצויים 82% ממשקי הבית בישראל ובבקשתה האחרונה להרחיב את הפרישה עד ל- 85% ממשקי הבית, במספר המתחרות הפעילות באזורי התמרוץ, ובהיקפי הזכייה המשמעותיים במכרז הראשון שעתידים להביא לפרישה עבור כ-60% ממשקי הבית שבאזורי התמרוץ.

“הגישה לתשתיות הפסיביות הקיימות היא המאפשרת המשמעותית ביותר ליכולת של חברה לפרוש תשתית תקשורת קווית בישראל. עלויות החפירה, הטמנת הקנים ושחזור פני הקרקע מהוות את חלק הארי של עלויות הקמת רשת תקשורת, ואת החסם העיקרי לתחרות בתחום. גם למחירי הגישה לתשתיות הפסיביות השפעה רבה על כדאיות הפרישה, מאחר ותוספת עלויות זו משפיעה על היחס שבין ההשקעה בפרישת הרשת ובין ההחזר שמקבל הפורש. חשיבות מחירי הגישה גבוהה במיוחד באזורים המאופיינים בבניה צמודת קרקע או בביקוש נמוך (או בחוסר ודאות לגבי הביקוש) לשירות שיינתן, זאת מאחר ועלות השימוש בתשתיות, הנקבעת כעלות קבועה לק”מ, מתחלקת על מספר נמוך בהרבה של משקי בית שמהם צפוי להגיע ההחזר. על כן, להפחתת תעריף הגישה באזורי התמרוץ יש השפעה ישירה על כדאיות הפרישה בהם. עדות לכך נמצאה בהשפעה הדרמטית שהייתה לפרסום השימוע להפחתת התעריף הפסיבי על ההשתתפות והזכייה במכרז התמרוץ הראשון, שהביאו להשפעה משמעותית על קצב הפרישה והתחרות בענף.

“שוק התקשורת במגזר הנייח מורכב משחקנית אחת המהווה מונופול בשוק (בזק), וממספר שחקניות קטנות יותר המתחרות בה (פרטנר, סלקום, הוט ו- IBC/Unlimited), המשתייכות לארבע קבוצות התקשורת הגדולות בישראל.

“בעת האחרונה החלו מתחרים חדשים וקטנים לפרוש לראשונה רשתות מתקדמות, לרוב באזורים שהשחקניות הקיימות אינן מעוניינות לפרוש בהם. המתחרים החדשים פורשים עבור היקף קטן יותר של משקי בית, וטרם ביססו עצמם הן בהיבט אספקת השירותים והן מבחינה פיננסית. שוק התקשורת מאופיין בחסמי כניסה שונים הנובעים בין היתר ממבנה עלויות קבועות ועתירות הון הנותנים יתרון משמעותי לגודל. סביר כי היבטים אלו מקשים במיוחד על מתחרים חדשים שטרם ביססו עצמם, ואלו חשופים ביתר לתנודות בשוק.

“ביום 23 במרץ 2022 ביקשה בזק להתיר לה לפרוש ב- 11 אזורי תמרוץ נוספים שטרם הוקצו לגביהם כספים מקופת התמרוץ, וזאת בהתאם לסעיף 14ה(ב)(1) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982. לאחר שנבחן כי בקשתה של בזק עומדת בקריטריונים הקבועים בחוק אישר שר התקשורת את הוספת אותם אזורים לאזורי הפרישה של בזק ביום 22 במאי 2022 [הוספת אזורים סטטיסטיים לאזורי הפרישה של בזק – החלטה מיום 22 במאי 2022].

“ביום 16 באוגוסט 2022 ביקשה בזק להתיר לה לפרוש ב- 151 אזורי תמרוץ נוספים, ולאחר בחינה כאמור אישר שר התקשורת את הוספת האזורים לאזורי הפרישה של בזק ביום 3 באוקטובר 2022 [הוספת אזורים סטטיסטיים לאזורי הפרישה של בזק – החלטה מיום 3 באוקטובר 2022].

“כתוצאה מהחלטות אלה בוטלה, בהתאם למנגנון שנקבע בחוק התקשורת, האסדרה הייחודית של אזורי התמרוץ באזורים הנוספים. להיבט זה יש השפעה מהותית על מתחרות חדשות הפעילות באזורים הנוספים. המתחרות החדשות החלו לבצע השקעות והחלו לפרוש רשתות תקשורת מתקדמות.

“החלת שינוי האסדרה האמור תפגע באופן מידי בפעילות המתחרות החדשות. הגם שהאפשרות כי אזורי תמרוץ מסוימים עשויים להפוך לאזורי פרישה של בזק, בהתאם כאמור למנגנון שקבע המחוקק, עמדה לנגד עיניהן של המתחרות החדשות עוד קודם לתחילת פעילותן באזורי אלה, והגם שפרישת התשתיות מצדן נעשתה על בסיס תחזית מסוימת ולפיה אזורים אלו ימשיכו להיות אזורי תמרוץ, הרי ששינוי מידי ולא מדורג בעלות השימוש בתשתית יביא לפגיעה מהותית במתחרות החדשות ומעורר חשש לפגיעה בתחרות.

“בשל כך, נראה כי ההחלטה ואופן היישום המידי של שינוי האסדרה באזורים הנוספים, ובפרט הגידול בתעריף הגישה לתשתיות הפסיביות, יביא להפחתת הכדאיות הכלכלית לפרישת רשת מתקדמת ועלול להעמיק את הקושי במימון הפעילות השוטפת שלהם, וכתוצאה מכל אלה – לדחוק את המתחרים החדשים מחוץ לשוק התקשורת.

“תוצאה זו עשויה להביא לפגיעה משמעותית וארוכת טווח ברמת התחרות בשוק התשתיות הנייחות. לקיומם של מתחרים קטנים ערך רב לפעילות התחרותית ברת הקיימא של שוק התקשורת. קיומם של מתחרים חדשים שאינם נמנים על אחת מארבע קבוצות התקשורת הגדולות בישראל, יביא לרמה תחרותית גבוהה בשוק התשתית הנייחת, ויתרום לטובת הציבור וצרכני התקשורת. כתוצאה מקיומם יובטחו לצרכנים רמת מחירים טובה יותר, שיפורים טכנולוגים מקיפים ותכופים יותר ושירות טוב יותר לצרכנים.

“כמו כן, בימים אלו שוקד המשרד על פרסום מודל עלויות חדש לצורך קביעה מחדש של התעריפים בשוק הסיטונאי, כך שבשנה הקרובה צפויים שינויים בתעריפים הסיטונאיים, ובכלל זה בתעריף הגישה לתשתיות הפסיביות. בשל כך עשויה להתקיים תנודתיות בתעריף באזורים הנוספים (בשל עליית התעריף המיידית כאמור לעיל ושינוי התעריף בתקופה הקרובה לאחר פרסום מודל עלויות חדש כאמור) שיש לה השפעה ניכרת יותר על המתחרות הקטנות והיא עלולה להפחית עוד יותר את תמריציהן לפרוש ולהתחרות.

“עוד יצוין כי טרם כניסתו של תיקון 76 לחוק התקשורת התאפשר רק לחלק מהגורמים המורשים גישה לתשתיות הפסיבות של בזק בכלל הארץ, ואילו לגורמים אחרים התאפשרה גישה באזורי התמרוץ בלבד, בהתאם לתיקון ההסדר לשימוש הדדי בתשתיות פסיביות. במצב זה שחקניות להן גישה לתשתיות פסיביות באזורי התמרוץ בלבד ייפגעו קשות מהפיכת אזור תמרוץ שהחלו לפרוש בו לאזור פרישה של בזק – שכן על פניו גישתן עלולה להיחסם לחלוטין, ללא קשר לתעריף.

“נוכח האמור ונוכח כניסתו של תיקון 76 לתוקף המשרד פירסם ביום 22 בנובמבר 2022 שימוע לתיקון ההסדר כך שתוסדר ברמת הוראות הבטחון זכות הגישה לספקי השירות לפרישה בתשתית הפסיבית של בזק גם באזורים שאינם אזורי תמרוץ.

“על כן, על מנת לצמצם את הפגיעה הצפויה בתחרות, מוצע להפחית את ההשפעה שיש לשינוי הדרמטי והמידי בגובה התעריפים ולקבע למשך שנה מיום ההחלטה בשימוע זה את התעריפים באזורים הנוספים שלגביהם ניתנה החלטה קודם למועד פרסום התקנות, ולמשך שנה מיום תיקון הרישיון של בזק באזורי תמרוץ שיהפכו לאזורים נוספים, כך שיחול עליהם התשלום שנקבע בתקנות לאזורי התמרוץ. כמו כן מומלץ לקבע למשך שנה את גובה התעריפים גם באזורי המעבר [תעריפים בעד שימוש בתשתית פסיבית של בזק באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפרישה של בזק, אם התשתית הפסיבית משמשת לפרישת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את בזק לפרישת רשת מתקדמת באזורי הפרישה שלה]”.

= = = = = = = = = = = = = = =

כותרת טיוטת התקנות היא: “טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(שימוש ברשת ציבורית של מפ”א)(תיקון מס’), התשפ”ג – 2022”.

אלא שבתחתית אותו העמוד ממש, לצד חתימתו של שר התקשורת ד”ר יועז הנדל, כתוב: “___ בחשוון התשפ”ג (___ בנובמבר 2023)”.

ייתכן שזו בעייה שלי בהבנת הנקרא; ייתכן שלא סגורים שם האם מדובר ב- 2022 ו/או ב- 2023.

בכל מקרה – לתשומת ליבו של העו”ד שחיבר את המסמך.

            = = = = = = = = = = = = = = =