מערך הדיגיטל מבקש להתקשר עם 2 חב’ תוכנה שמספקות לרשויות המקומיות שירותי מחשוב הנוגעים לרישוי עסקים: זאת לטובת בניית ממשקים שיאפשרו הקמת מע’ לאומית אחודה להגשה ולניהול תהליכי בקשה לקבלת רישיון עסק

מערך הדיגיטל הלאומי (במשרד הכלכלה) פירסם הודעה ובה כוונת התקשרות עם חברות התוכנה שמספקות לרשויות המקומיות בישראל שירותי מחשוב הנוגעים לרישוי עסקים לצורך בניית ממשקים (API) אשר יאפשרו לממש הקמה של מערכת לאומית אחודה להגשה ולניהול תהליכי בקשה לקבלת רישיון עסק.

מדובר בחברות סיטי מערכות רישוי בע”מ [בהיקף 1,840,000 ₪ לשלוש שנים] ובחברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי [בהיקף 1,580,000 ₪ לשלוש שנים].

הדר שפיר מנהלת תחום טרנספורמציה דיגיטלית במערך הדיגיטל הלאומי כותבת בין היתר בכוונת ההתקשרות כי התקשרות מתוכננת זו  היא “בהתאם להחלטת ממשלה 3214 מיום 3.12.2017 בנושא ‘רישוי עסקים דיפרנציאלי – הקלה לעסקים קטנים ובינוניים’. כל זאת במטרה להפחית בירוקרטיה, לשפר את השירות לציבור ולסייע בהגדלת הפריון והצמיחה במשק, וכחלק ממהלך בין-משרדי כולל לשיפור יכולות ה- Doing Business  בישראל”.

באותה החלטת ממשלה, “הטילה הממשלה על מטה המיזם הלאומי ‘ישראל דיגיטלית’ ורשות התקשוב הממשלתי (כיום שניהם מהווים חלק ממערך הדיגיטל הלאומי) לקדם פיתוח של מערכת רישוי עסקים דיגיטלי, שתאפשר לבעל העסק ולגורמי מקצוע מטעמו לבצע את תהליך רישוי העסק מקצה לקצה בממשק משתמש אחד (לרבות, במידת האפשר, הנגשה של המפרטים האחידים בצורה ידידותית ופשוטה להבנה, הגשה מקוונת של הבקשה, בדיקה אוטומטית של הבקשה, הנגשה של פרטי ההתקשרות עם גורמי הפיקוח המטפלים בבקשה וקבלת סטטוס על הטיפול בה), תוך יצירת ממשקים בין המערכות של רשויות הרישוי (הרשויות המקומיות, ובמקרים מועטים גם מחוזות משרד הפנים) לבין המערכות של הגורמים נותני האישור.

“בהחלטת ממשלה מס’ 1366 מיום 10.4.2022 החליטה הממשלה, בהמשך להחלטה 3214 הנ”ל, להטיל על ראשת מערך הדיגיטל הלאומי להאיץ את השלמת פרויקט ‘רישוי עסקים דיגיטלי’ כמערכת המאפשרת לבעל העסק ולגורמי מקצוע מטעמו לבצע את תהליך רישוי העסק מקצה לקצה בממשק משתמש מקוון אחד שבאזור העסקי הממשלתי.

“יש בישראל כיום 140,000 עסקים טעוני רישוי, מתוכם כ- 30% פועלים ללא רישיון, חלקם מסיבות הקשורות במורכבות תהליך הרישוי, חלקם מסיבות הנוגעות להיעדר שקיפות ונגישות למידע על תהליך הרישוי.

“בנוסף לקבוצה זו של עסקים ללא רישיון, מוגשות בממוצע כ- 17,000 בקשות רישוי חדשות בשנה עבור עסקים חדשים (על פי נתוני משרד הפנים) – בשני המקרים נרצה לתת מענה הוליסטי באמצעות המערכת המרכזית.

“רישיון עסק ניתן על-פי רוב על ידי הרשות המקומית הרלבנטית. לצורך קבלת רישיון העסק נדרש בעל העסק לעמוד בדרישות שונות ולהציג לרשות המקומית אישורים מרגולטורים מוסמכים (רשות הכבאות והצלה לישראל, משרד הבריאות וכיו”ב), וזאת בהתאם למאפייני העסק וסוגו.

“בהתאם להחלטות הממשלה הנ”ל, מפתח מערך הדיגיטל הלאומי מערכת מרכזית שתאפשר הגשה, ריכוז ומעקב אחר תהליך קבלת רישיון העסק דרך האזור העסקי הממשלתי. מאחר וכאמור הליך רישוי העסקים כולל שחקנים שונים, בכלל זה משרדי ממשלה וכמובן הרשויות המקומיות, המערכת אותה מפתח מערך הדיגיטל הלאומי תצטרך להיות מקושרת ומסונכרנת באופן שוטף מול המערכות בהן משתמשים גורמי הרישוי השונים. המשמעות הנגזרת היא צורך בפיתוח ממשקים (API), מבני נתונים ותהליכי עבודה שיאפשרו העברה ושיח בין המערכות השונות.

“על-פי בדיקה שנעשתה על ידי מערך הדיגיטל הלאומי קיימות כיום רק שתי חברות תוכנה המספקות לרשויות המקומיות שירותי מיחשוב בתחום רישוי העסקים.

“כמו כן, עיריית תל-אביב יפו פיתחה באופן עצמאי, באמצעות אגף המחשוב של העירייה, מערכת המשמשת אותה לצורך רישוי עסקים בתחומה בלבד, ואינה משרתת רשויות מקומיות אחרות. לצורך הקמת הממשק בין המערכת המרכזית לבין המערכות הקיימות ברשויות המקומיות נדרש איפוא שכל אחד מהשחקנים האמורים (שתי החברות ועיריית תל אביב) יפתח API שיאפשר קישור בין הרשויות המקומיות שמקבלות שירותי מחשוב מאותו ספק לבין המערכת המרכזית הממשלתית.

“במסגרת פעילות מערך הדיגיטל הלאומי לפיתוח מערכת מרכזית לרישוי עסקים דיגיטלי נסקרו כל 257 הרשויות המקומיות בישראל באמצעות קול קורא שהופץ לכולן והמידע שהתקבל הצטרף למידע שהתקבל ממשרד הפנים ומספקי מיחשוב שונים. סקירה זו העלתה כי במסגרת התהליך להנפקת רישיונות עסק ברשויות המקומיות נעזרות הרשויות המקומיות במערכת תפעולית ייעודית לטובת ניהול תיקי עסק, תיעוד הביקורת בעסק והנפקת הרישיונות עצמם. ב- 211 רשויות מקומיות התהליך נעשה באופן דיגיטלי, ויתר הרשויות המקומיות מנהלות את תהליכי הרישוי בשטחן באמצעים ידניים, בלי מערכת תפעולית ממוחשבת.

“השירותים הכלולים בתחום האחריות של המערכות התפעוליות לרישוי עסקים כוללים ככלל יצירת תיקי עסק, הגדרת פרטי הרישיון, ניהול תהליך הביקורת והבדיקות הפנימיות שמבוצעות במחלקות רישוי עסקים ובמחלקות אחרות ברשות המקומית, העברת פרטי הבקשות לרגולטורים באמצעות דוא”ל, חיבור למערכות חיובים (בילינג) לטובת תשלומי אגרות, הנפקת הרישיונות ופעולות נוספות הנוגעות לתהליך רישוי העסק.

“התקשרות נשוא חוות דעת זו עם ספקיות המחשוב של המערכות התפעוליות לרישוי עסקים ברשויות המקומיות,  נועדה להניח את התשתית המחשובית הדרושה על מנת לאפשר למערך הדיגיטל הלאומי לחבר את הרשויות המקומיות לשירות האחוד לרישוי עסקים. החיבור לשירות האחוד יכלול העברה של בקשות רישוי חדשות אל הרשויות המקומיות, העברת בקשות רישוי מהרשויות המקומיות אל הרגולטורים השונים המחוברים גם הם אל המערכת המרכזית, וכן עדכון כל הגורמים בתהליך (רשויות מקומיות, רגולטורים, בעלי העסקים) בסטטוס הבקשות ובעדכונים שונים לאורך מחזור חיי בקשות הרישוי.

“כל אחת מחברות התוכנה תפתח ממשקים לשדרת המידע הממשלתית לצורך העברת וקבלת מידע על מנת לאפשר לבעלי העסקים ברשויות המקומיות לבצע דרך השירות האחוד, בין השאר, שירותים כדוגמת קבלת פרטי בקשות לרישיון עסק; עדכוני סטטוסים של בקשות רישיון עסק; עדכון מערכות חיוב (בילינג) על תשלומי אגרות בתהליך רישיון עסק. עוד כולל שירות זה הגשת בקשה בצורה מקוונת, העברת נתוני הבקשה בין נותני האישורים השונים )הרשות המקומית וממנה המשרדים נותני-האישור), העברת תשלומי אגרות, הצגת סטטוס הבקשה והרישיון לבעלי העסק וניהול תהליך הבקשה, הכול בממשק משתמש אחד “one stop shop” המבוסס על פלטפורמת האזור האישי הממשלתי ושירות התשלומים הממשלתי. פיתוח הממשקים יאפשר גם להנגיש מידע לבעלי עסקים ולגורמי הרישוי, וגם לנהל בצורה יעילה את תהליך הרישום עצמו באמצעות חיבור מקוון של כל הגורמים בתהליך, על מנת לקצר את משך תהליך הרישוי ולחסוך עלויות לבעלי העסקים וגם לגורמי הרישוי עצמם. עבור כל אחד מהשירותים יפתחו חברות התוכנה את הממשק ואת התהליכים הנלווים הדרושים במערכות המותקנות ברשויות המקומיות, וכן יטמיעו את אותם השירותים במערכות המותקנות ברשויות המקומיות. כל זאת על בסיס הדרישות העסקיות והטכנולוגיות שיציב מערך הדיגיטל הלאומי. בנוסף, לאורך תקופת ההתקשרות, תסופק תחזוקה של הממשקים לשדרת המידע ושל המערכות התפעוליות לצורך מתן השירותים, הן במקרים של תקלות והן במקרים של שינויים והתאמות טכנולוגיות.

“עוד יצוין כי במטרה לאפשר כניסת שחקנים נוספים לענף בעתיד ולמנוע יתרון מובנה לספקיות הקיימות, הממשק אותו מפתח מערך הדיגיטל הלאומי נבנה בפורמט שיאפשר לכל ספק עתידי, ככל שיהיה כזה, להתחבר לממשק הממשלתי ולייצר חיבור למערכת המרכזית”.