מסע אחורה במנהרת הזמן: פורסמו פס”ד וגז”ד לגבי הגורם האחרון בפרשה בה היו מעורבים שני בכירים במשרד האוצר לשעבר ומנמ”ר משרד הבריאות לשעבר

נציבות שירות המדינה (נש”מ) מפרסמת מפעם לפעם הכרעות דין וגזרי דין של בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה. מדובר בהליך משמעתי המגיע לאחר שמוצה הליך פלילי בערכאות הרגילות. בעבר פירסמתי בכמה מקרים לגבי הכרעות בית-הדין למשמעת.

ב- 17 באוגוסט 2020 פורסמו הכרעת הדין וגזר הדין לגבי עובדת של משרד הבריאות, הגורם האחרון בפרשה בה היו מעורבים שני בכירים במשרד האוצר ומנמ”ר משרד הבריאות לשעבר. שמה של אותה נאשמת לא פורסם בהכרעת הדין ובגזר הדין ובמקום זאת פורסמו רק ראשי התיבות של שמה (ס.ז.) למרות שאת השם המלא שלה ניתן למצוא במהירות בגוגל.

ותיקים בתחומי ההיי-טק בישראל ייזכרו בשמותיהן של שלוש הדמויות הראשיות בפרשייה זו. כשקראתי לראשונה את הכרעת הדין וגז”ד במקרה של ס. ז. התעניינתי כיצד הסתיימה הפרשה בהיבט המשפטי של כל המעורבים בה. בעזרת דובר נש”מ אריה גרינבלט שסיפק באדיבותו את כל החומר המשפטי, נכתבים הדברים הבאים.

= = = = = = = = = = = = =

בפתח הכרעת הדין נאמר כי הנאשמת ז.ס. עובדת משרד הבריאות, שהועסקה כמנהלת ענף רכש באגף מידע ומיחשוב (הועברה מתפקידה ביום 20 ביוני 2013 וכיום מועסקת ביחידה לאפידימיולוגיה)  הועמדה לדין משמעתי בגין הרשעתה בבית משפט השלום בירושלים בעבירות של ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים (3 עבירות) וזיוף מסמך על ידי עובד ציבור בכוונה לקבל דבר”.

= = = = = = = = = = = = =

מתוך עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש בהליך הפלילי נגד ז.ס.:

איציק כהן – עבד במשרד האוצר החל משנת 1973 ועד לחודש אוקטובר 2007 . במהלך תקופת עבודתו באוצר עסק כהן בתחום המחשוב ומערכות מידע. החל משנת 1996 שימש כהן כסגן בכיר לחשב הכללי באוצר לנושאי טכנולוגיה.

בין תפקידיו באוצר היה כהן אחראי על התקשרויות הממשלה בתחום המחשוב, ובהן התקשרויות עם חברות כוח אדם, שבאמצעותן הועסקו מאות עובדים במשרדי הממשלה. כהן היה אמון על הקשר עם אגף התקציבים באוצר ושלט, במישרין ובעקיפין, על תקציב שנתי של מאות מיליוני ₪.

כמו כן, כהן שימש כראש ועדת עיבוד נתונים אוטומטי עליונה (ענ”א) שעסקה בקביעת מדיניות בענייני מחשוב למשרדי הממשלה, ובמתן המלצות בנוגע לאישור פרוייקטי מחשוב, אשר עלותם מעל ל- 700,000 ₪.

תפקידיו של כהן באוצר הקנו לו מעמד רם. כהן עמד בראש פורום מנהלי מערכות המידע של הממשלה, ונחשב לבכיר שבהם. כהן גם שימש כיושב ראש הוועדה הלאומית למדע וידע במינוי ראש הממשלה.

בשנת 1999 יזם אגף החשב הכללי באוצר פרוייקט רחב היקף ועתיר תקציב של הקמת מערכת מחשוב רוחבית כוללת במשרדי הממשלה (פרוייקט מרכב”ה).  פרוייקט מרכב”ה נועד ליצור מערכת מידע אחודה למשרדי הממשלה בתחום הכספים, הלוגיסטיקה, כוח האדם וניהול נכסי המדינה. הוחלט ליישם את המערכת באמצעות תוכנה לניהול משאבי הארגון ERP.  כהן שימש, מכוח מינוי של החשב הכללי באוצר, כמנהל פרויקט מרכב”ה, עד לפרישתו בשנת 2007. כמנהל פרויקט מרכב”ה רוכזו בידיו של כהן סמכויות רבות ובהן אישור התקשרויות עם ספקים, קביעת תעריפי תשלום לספקים ואישור תשלומים.

רביב רז – הנאשם הנוסף ביחד עם הנאשמת ז.ס. בכתב האישום בהליך הפלילי. רביב הוא מומחה לתחום מערכות המידע בכלל ולתחום ה- ERP  בפרט. בתקופה הרלבנטית לכתב אישום זה הועסק רביב בחברת E121 Business Solutions ,שהייתה בבעלות חמו, מוני יניב ז”ל. יניב שימש כיועץ לפרויקט מרכב”ה, היה המאפיין המרכזי של הפרויקט והיה חבר בוועדת ההיגוי העליונה של הפרוייקט. לצד זאת, שימש יניב כמרכז הוועדה הלאומית למדע וידע (בראשות כהן) וכיועץ אסטרטגי לכהן.  יניב הועסק באוצר בחוזה קבלני לפי שעות עבודה באמצעות חברת E121 Business Solutions . בחודש ספטמבר 2001 הציע יניב לכהן להקים גוף מייעץ שיעסוק בתכנון ובקרה של פרויקט מרכב”ה. עוד הציע יניב לכהן, כי האדם המתאים ביותר למשימה זו הוא רביב. בשנת 2001 ,בעקבות הצעתו של יניב לכהן, החל רביב להיות מועסק באוצר בחוזה קבלני לפי שעות עבודה באמצעות חברת E121 Business Solutions. רביב שימש כיועץ בפרויקט מרכב”ה והיה אמון, בין היתר, על פיתוח תוכניות העבודה של הפרויקט ועל הטמעתו במשרדי הממשלה. יניב נפטר ביוני 2004 וימים ספורים לאחר מותו של יניב, עדכן רביב את כהן כי הוא (רביב) ינהל את חברת E121 במקומו של יניב, על פי דרכו של יניב. רביב החל לייעץ לכהן בעניינים שונים, לסייע לו במשימות מגוונות וללוות אותו לפגישות מקצועיות, כפי שעשה יניב טרם מותו. רביב הועסק באוצר עד לשנת 2006.

אהרון אהרונוב – בשנים 2002-2006 שימש אהרונוב כחשב משרד האוצר. בין יתר תפקידיו היה אמון אהרונוב על טיפול בנושאים כספיים ותקציביים הקשורים לפרוייקטי מחשוב של האוצר.

איתן מלמד – מלמד הוא בעל ניסיון בתחום ניהול מערכות מידע. החל משנת 2003, ולאורך כל התקופה הרלבנטית לכתב אישום זה, שימש מלמד כראש אגף מחשוב ומנהל מערכות מידע במשרד הבריאות. מלמד עמד בראש ועדת מכרזים לענ”א במשרד הבריאות.

בשנים 2003-2004 התקבלה על ידי החשב הכללי באוצר החלטה לפיה נוכח מאפייניו הייחודיים של משרד הבריאות, לא ייעשה שימוש בפרוייקט מרכב”ה לטובת משרד זה. הוחלט על הקמת פרוייקט ייחודי שכונה “מזור”, אשר אמור היה להוות מעין פרוייקט מרכב”ה עבור בתי החולים של משרד הבריאות. בתאריך 27 בנובמבר 2005 מינה מנכ”ל משרד הבריאות דאז, אבי ישראלי, את מלמד ואת רביב, כמנהלים משותפים לפרוייקט מזור. לימים עוכב פרוייקט מזור, ובסופו של דבר לא יצא אל הפועל.

= = = = = = = = = = = = =

ביום 27 בנובמבר 2018 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את הנאשמת במיוחס לה בכתב האישום. ביום 13 ביוני 2019  גזר בית המשפט על הנאשמת את העונשים הבאים: מאסר על תנאי של 4  חודשים למשך 3 שנים, שלא תעבור עבירה שיש בה יסוד של זיוף או מרמה, או ניסיון לעבור עבירה כזו; צו מבחן למשך שנה; שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250  שעות.

בהכרעת הדין של בית-משפט השלום בירושלים נאמר בין היתר כי “לנוכח ניסיונה רב השנים בעיסוק במכרזים, אין ספק כי הנאשמת הייתה מודעת לפסול שבמעשיה […]  טענת הנאשמת כי ביצעה את המעשים על פי הוראותיו של מלמד אינה שוללת את אחריותה הפלילית, בהתחשב בכך שהייתה עובדת ותיקה ומנוסה, והבינה את המשמעות ואת האיסור שבמעשיה”.

“[…] הנאשמת היא עובדת ציבור החבה בחובות נאמנות כלפי הציבור, הערכים החברתיים שנפגעו ממעשי הנאשמת הם טוהר השירות הציבורי ואמון הציבור בו, שמירה על נכסיו ורכושו של הציבור על ידי שמירה על כללי ההתקשרות בחוזים, תקינות חיי המסחר ומעשי המינהל השוויוניות ההליכים, הן לטובת הציבור והן לטובת מתן הזדמנות שווה לספקים”.

= = = = = = = = = = = = =

בדיון שנערך בבית-הדין למשמעת ב- 15.7.2020, “בית-הדין המליץ לנאשמת שוב ושוב להיות מיוצגת על ידי סניגור, אולם היא סירבה (“כל העולם יאמר שאני אשמה, ואני אומרת שאני לא אשמה … כל העולם יגיד לי להביא עו”ד, ואני לא אביא עו”ד, ה-קב”ה הוא העו”ד שלי”).”

= = = = = = = = = = = = =

שופטי בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה מציינים בגזר הדין כי התלבטו מאוד לגבי העונש הראוי במקרה זה: ” מחד, עמדה לנגד עינינו חומרת העבירות שביצעה הנאשמת ופגיעתן הקשה בטוהר המידות של השירות הציבורי ואמון הציבור בו. מאידך, יש לתת משקל לנסיבותיה האישיות הקשות […]בסופו של עיון הגענו לכלל מסקנה שאין מנוס מפיטוריה של הנאשמת משירות המדינה, נוכח הצורך להעביר מסר נורמטיבי ברור באשר לחומרת מעשיה”.

= = = = = = = = = = = = =

הכרעת הדין המלאה לגבי הנאשמת מתפרסמת כאן וגזר הדין מתפרסם כאן.

= = = = = = = = = = = = =

להלן סיכום של ההליכים המשפטיים שהתנהלו בשעתו כלפי המעורבים בפרשה:

יצחק (איציק כהן) אהרונוב – הועמד לדין משמעתי לאחר שהועמד לדין פלילי בבית-המשפט בירושלים. לא אכנס כאן לפרטים כיוון שמדובר בהיבטים אישיים לרבות רפואיים שלו ושל שתי בנות משפחה. רק אצטט את הדברים הבאים: “התביעה הביאה בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם ובפרט העובדה, שבסופו של יום לא צמחה לו טובה כספית מוחשית. ועוד, כי הנאשם התחייב לא לשמש בכל תפקיד בשירות הציבורי”. בין טיעוני ההגנה בדין המשמעתי: “שמו של הנאשם הוכפש כמי, שקיבל שוחד כאשר בסופו של יום נמחקה עבירת השוחד ולנאשם נגרם נזק אדיר […]כמו כן, אין טענה שהנאשם קיבל איזו שהיא טובת הנאה כלכלית. הנאשם מודה שהוא פעל בניגוד עניינים אם כי, לא נגרם נזק לאינטרס הציבורי”.

בין היתר נאמר בהכרעת בית-הדין למשמעת: ” הנאשם יליד 1951, הועסק בשירות המדינה במשך 36 שנים, בתפקידים בכירים ועל תרומתו הרבה לשירות יעידו מכתבי ההערכה וההוקרה, שהוגשו לבית הדין ופרסי ההצטיינות להם זכה הנאשם על פועלו לפיתוח מערכות מידע בישראל. מאז האירוע הושעה הנאשם מעבודתו, פוטר ונגדע מפעל חייו והקריירה המקצועית שלו”.

= = = = = = = = = = = = =

אהרון אהרונוב – הועמד לדין משמעתי לאחר שהועמד לדין פלילי בבית-המשפט  בירושלים. לא אכנס כאן לפרטים כיוון שמדובר בהיבטים אישיים לרבות רפואיים.

= = = = = = = = = = = = =

איתן מלמד – נוהל נגדו תיק פלילי בבית-משפט השלום בירושלים [20793-06-12]. מנציבות שירות המדינה נמסר כי “הנ”ל פרש פרישת גיל ביום 31.5.2011, עוד טרם הוגש כתב האישום כנגדו בהליך הפלילי. בנסיבות אלו הוחלט אז כי אין מקום להגשת תובענה משמעתית כנגדו”.

= = = = = = = = = = = = =