מחקר חדש קובע כי מידע המתיישר עם תפיסת העולם שלנו מזוהה אוטומטית על-ידי המוח שלנו כמדוייק

מחקר חדש, פרי שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים, שופך אור על האופן שבו תהליכים מנטליים מהירים ולא רצוניים מתרחשים כאשר אנו נחשפים להצהרות התואמות או נוגדות את תפיסת העולם שלנו.

המחקר, אשר פורסם בכתב-העת Social Psychological and Personality Science, מראה כיצד הנטייה של אנשים להישאר מושרשים בתפיסת עולמם נתמכת באמצעות “רפלקסים” קוגניטיביים אוטומטיים.

צוות המחקר כלל את ד”ר מיכאל גלעד ראש המעבדה לחקר חברה, קוגניציה ומוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב;  מורן סלע דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ’ ענת מריל ממחלקת מדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית בירושלים.

החוקרים מצאו כי הנבדקים אישרו את הדיוק הדקדוקי של הצהרות פוליטיות, טעמים אישיים ונושאים חברתיים מהר יותר כאשר המשפטים תאמו את דעתם האישית וזאת על אף שהדעה של הנבדקים הייתה לא רלבנטית כלל לביצוע המטלה עצמה.

בסדרת ניסויים, החוקרים ביקשו מהנבדקים להגיב למספר הצהרות, כמו “האינטרנט הפך את האנשים לבודדים יותר” או “האינטרנט הפך אנשים לחברותיים יותר”  ולקבוע, מהר ככל האפשר, אם הדקדוק של המשפט היה מדויק או לא. בסוף הניסוי, הנבדקים נשאלו אם הם מסכימים עם כל הצהרה שהופיעה בשלב הקודם. הממצאים הראו כי נבדקים היו מהירים יותר בזיהוי הדיוק הדקדוקי של ההצהרות עמן הסכימו, דבר המראה על תהליכים קוגניטיביים אוטומטיים ומידיים של אישוש העמדות שלנו.

לדברי ד”ר מיכאל גלעד, “על מנת לקבל החלטות מושכלות, אנשים צריכים להיות מסוגלים לשקול את היתרונות והחסרונות של דעות שונות. הנטייה המידית והאוטומטית לקבל הצהרות התואמות את השקפת העולם שלנו עלולה לפגוע ביכולתנו לחשוב על דברים בצורה הגיונית וביקורתית. מחקרים עתידיים יכולים לבחון כיצד גורמים אחרים, כגון מצבי לחץ או השקפות ליברליות או שמרניות משפיעים על נטייה זו לאשש את העמדות שלנו באופן אוטומטי”.