מחקר חדש באוני’ בן-גוריון: “מעקב הורים דיגיטלי הפך לנורמה בחברות מערביות. ההורות העכשווית נעזרת כיום באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם מצבי סיכון ותחושות פחד, שברוב המקרים אחיזתם במציאות רופפת”

Parental surveillance and parenting styles: Toward a model of familial surveillance climates, מחקר שנערך ע”י ד”ר אבי מרציאנו-גילבורד מהמחלקה לתקשורת/הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בחן מעקב של הורים אחר ילדיהם באמצעות אפליקציות מבוססות מיקום. בעזרת ניתוח דפוסי הורות עולה כי התופעה כיום הולכת ומתרחבת גם לסגנונות הורות המוגדרים ‘בריאים’. המאמר פורסם בכתב העת Mobile Media and Communication .

בהודעה שפירסמה האוניברסיטה נאמר כי מגוון אפליקציות מעקב של הורים אחר ילדיהם קיים כיום במכשירי הסמרטפון, פשוטות להורדה, רובן אף חינמיות.

במחקר שנערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב נבחנה השאלה האם השימוש בהן מעיד עלינו כהורים השוללים עצמאות מילדיהם או להיפך?

עשרות ראיונות עומק נערכו במשך שנה עם אימהות לבני נוער בגילים 15-12. המחקר בחן שאלות אודות השימוש באפליקציות מעקב הורי בהקשר תרבותי וחברתי.

כך, למשל, תארו את יחסיהם עם ילדיהם, הגדרת הבעלות על הטלפון, דפוסי תקשורת משפחתיים, הגישה המשפחתית לכלל השימוש במדיה וכיוצא בזה.

בספרות המקצועית ישנם ארבעה סגנונות הורות מרכזיים: סמכותי (נחשב לסגנון אידיאלי), רודני, מתירני ומזניח. בשנים האחרונות נטבעו מושגים נוספים המתארים דפוסים של הורות-יתר, המפורסם בהם הוא “הורות הליקופטר” (מעורבות מוגזמת ולא בריאה בחיי הילדים על ידי הורים ש”מרחפים” מעל ילדיהם באופן תמידי). לטענת חוקרים, דפוסים של הורות-יתר התפתחו בתגובה לסיכונים וחששות הוריים, שמופצים בעיקר בתקשורת.

ממצאי המחקר מצביעים על נורמליזציה של מעקב הורי בכלל דפוסי ההורות וקוראים תיגר על הקשר המשוער בין מעקב הורים לסגנונות הורות קפדניים כגון דפוס הורות רודני.

“מסתבר שהשימוש בטכנולוגיית מעקב אינו משקף אידיאולוגיה הורית מסוימת, אלא מבטא את המציאות העכשווית ואופן השימוש הנרחב בטכנולוגיות חדשות. ואולם, ממצאי המחקר מראים שהורים בעלי סגנון בריא (סמכותי) נבדלים מהורים בעלי סגנונות נוקשים יותר (רודני) באופן בו הם מנהלים את שגרת המעקב אחר הילדים. במילים אחרות, כולם עוקבים, ללא תלות בסגנון ההורות, והשאלה היא כיצד ועד כמה הילדים מעורבים בתהליך”.

“מעקב הורים דיגיטלי הפך לנורמה בחברות מערביות. ההורות העכשווית נעזרת כיום באמצעים טכנולוגיים כדי להתמודד עם מצבי סיכון ותחושות פחד, שברוב המקרים אחיזתם במציאות רופפת”, הסביר ד”ר אבי מרציאנו-גילבורד ​שערך את המחקר.

“יחד עם זאת, הורים יכולים להפוך את רגע התקנת האפליקציה כאירוע המחזק את עצמאות ילדיהם לצד חיזוק הסמכות ההורית. “הבעת אמון של הורים בילדיהם יכולה להיווצר על ידי משא ומתן בו נקבעים במשותף הכללים בהם ייעשה שימוש באפליקציה”, ממליץ ד”ר מרציאנו-גילבורד. “אם האפליקציה מותקנת בהסכמה של ההורים והילדים על תנאי השימוש בה, ייווצר אמון שחשוב כל כך ליחסים”.