מחקר חדש באוניברסיטת בן גוריון: התמודדות קהילתית באזורי מלחמה: הוואטסאפ למען אימהות בעוטף עזה

באזורי מלחמה מתמשכים כמו עוטף עזה, מתגבשות דרכי התמודדות קהילתיות עבור התושבים. מחקר חדש שנערך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא ששימוש בוואטסאפ עבור אימהות צעירות הפך מקור תמיכה משמעותי עבורן, המועדף על פני ערוצי תקשורת פורמליים.

בהודעה שפורסמה ע”י האוניברסיטה נאמר כי בשנים האחרונות יישומי מדיה ניידים הפכו למשאב משמעותי לתקשורת בזמן חירום ולהתמודדות קהילתית במהלך אסונות טבע ומלחמות. שימוש בפייסבוק, טוויטר, וואטסאפ או מסנג’ר הפכו למשאב משמעותי לתקשורת בזמן משבר, תמיכה חברתית ואף התמודדות קהילתית.

המחקר החדש התקבל לכתב העת Mobile Media and Communication והוא מצביע על כך שעבור אימהות המתגוררות באזור עימות מתמשך, כדוגמת עוטף עזה, שיוך לקבוצת וואטסאפ יישובית ממלא תפקיד מרכזי של תמיכה רגשית ומעשית.

מגורים באזור סכסוך מתמשך עלולים לגרום למגוון השלכות בריאותיות נפשיות מזיקות, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית, חרדה ודיכאון. בשל איום מתמשך זה, החיים בקהילות אלה נעים בין שגרה לחירום. תמיכה חברתית יכולה להפחית מצוקה על ידי עזרה לאנשים להתמודד עם הבעיות שלהם, מקום לאוורור רגשות במהלך אירועי חירום, ואף מקור לקבלת מידע לצד פתרון בעיות ודרכי פעולה.

“השיח בקבוצה מפיג ומשחרר מתח באמצעות הומור. ברגעים המתוחים הללו יש הרבה צחוקים ובדיחות בקבוצה. זה משחרר אותך, אתה צריך ללחוץ על הכפתור הימני והמתח הרגשי מתפוגג”, סיפרה אחת המרואיינות ואחרת אחרה כי “בקבוצה יש הרבה נשים שאני סומכת עליהן. אנחנו מתמודדות עם אותם הקשיים. ברגע שאת חברה בקבוצה כזו, את מרגישה באופן אוטומטי מחוברת יותר, ואת יכולה להרגיש בנוח לבקש עזרה ולעזור לאחרים. זה מקום ששום דבר לא בסדר יכול לקרות. זה נותן תחושת שייכות”.

“אימהות היישוב תפסו את הוואטסאפ היישובי ככלי האמין והמדויק ביותר”, אמר הסטודנט יובל רויטמן שערך את המחקר במסגרת עבודת התזה שלו. ״לדוגמה, כשאימהות בקבוצה קיבלו הודעות בתקשורת על חזרה לשיגרה ופתיחת בתי הספר, הן התייעצו בקבוצה אם לשלוח לבית-הספר וסמכו יותר על שיקול הדעת של חברות הקבוצה מאשר על הודעות הממשלה”.

באמצעות ראיונות עומק שנערכו עם 12 חברות קבוצת וואטסאפ הפועלת ביישוב הסמוך לגבול ישראל-רצועת עזה, נחשפו אסטרטגיות התמודדות ייחודיות לאימהות המתגוררות סמוך לגבול, כמו תמיכה רגשית ופתרון בעיות. ממצאי הקבוצה הזו הושוו לקבוצת אימהות ביישוב בערבה בגודל ובעל רקע סוציו-אקונומי זהה שתושביו אינם מתמודדים עם טרור מתמשך.

“המיידיות, הנגישות, הניידות ואפשרויות השימוש בסוגי מדיה שונים, הם שתרמו לתפקיד הוואטסאפ כמשאב התמודדות משותף הנמצא בכל מקום”, אמרה ד”ר דפנה ישועה-כ”ץ מהמחלקה לתקשורת, שהנחתה את המחקר. “קבוצת הוואטסאפ עזרה לחברותיה, הנמצאות ביישוב בו לא תמיד יש אזעקות, להבין האם הפיצוצים ששמעו מהווים איום ישיר והאם הן צריכות לתפוס מחסה או להרדים את הילדים בממ״ד. השימוש בכלי הזה הפך חיוני”.

עוד נאמר בהודעת האוניברסיטה כי מחקר זה מדגיש את הדרכים בהן אנשים החיים באזורי עימות מתמשכים יכולים להשתמש בטכנולוגיות תקשורת בכדי לנקוט פעולות חיוניות ולהיעזר ככלי תמיכה רגשי.

“ממצאי המחקר יכולים לסייע לעוסקים בשירותי הבריאות שעובדים עם אוכלוסיות באזורי סכסוך לרתום טכנולוגיות דיגיטליות לתמיכה בתהליכי התמודדות קהילתיים”, סיכם רויטמן.