מחוזי דחה שתי עתירות של אותו העותר שהוגשו נגד הממונים על יישום חוק חופש המידע במשרד הפנים ובמערך הסייבר הלאומי וכן נגד ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, דחה שתי עתירות מינהלתיות נפרדות שהוגשו ע”י אותו העותר (צבי דביר).

העתירות הוגשו נגד הממונים על יישום חוק חופש המידע במשרד הפנים ובמערך הסייבר הלאומי וכן נגד ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי.

כבוד השופטת תמר בזק רפפורט כתבה בין היתר בפסק דינה ב- 17 במארס 2021 [שניתן יחדיו לגבי שתי העתירות הנפרדות עת”מ 40304-03-20 ועת”מ 55422-02-20]:

“לפניי שתי עתירות שהדיון בהן אוחד ביום 29.9.2020 בהתאם לבקשה מוסכמת שהגישו הצדדים.

“[…] העתירה הראשונה עוסקת בהחלטת המשיב 1 [הממונה על חופש המידע במשרד הפנים] שדחתה את בקשת העותר לעיין בעמדת המשיב 3, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי,  בנושא תכולת המאגר הביומטרי אשר צורפה כנספח לחוות דעת מקצועית שהגיש ראש מערך הסייבר הלאומי לשר הפנים ביום 28.11.2018

“[…] במסגרת העתירה ביקש העותר לעיין במסמך תוך השחרת החלקים שאין למוסרם בשל החריגים שבסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. כסעד חלופי ביקש העותר לעיין במסמך שלא מכוח חוק חופש המידע, אלא מכוח החובה לבחון בכובד ראש את הבקשה למסירת המסמך בשל העניין הציבורי שבו.

“העתירה השנייה עוסקת בהחלטת המשיב 1 שדחתה באופן חלקי את בקשת העותר לעיין ברשימת עובדי הרשות לניהול המאגר הביומטרי תוך פירוט מידע אודות העובדים. לעותר נמסר חלק מהמידע שהתבקש”.

בהכרעתה קובעת השופטת כי אין בידה לקבל את העתירות ולפיכך הן נדחות.

בין היתר נאמר בפסק הדין של השופטת כי “[…] המידע מושא העתירות נוצר, נאסף או מוחזק ע”י הרשות לניהול המאגר הביומטרי, ולכן מוחרג מחוק חופש המידע. כך לגבי המסמך מושא העתירה הראשונה שנוצר ע”י המשיב 3, ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, וכך גם לגבי המידע מושא העתירה השנייה שהעותר טען שהוא מידע מינהלי שנאסף ונשמר במשרד הפנים.

“אין לקבל טענה זו. מדובר במידע שנוצר ע”י הרשות לניהול המאגר הביומטרי שהיא חלק ממשרד הפנים.

“[…] פניית העותר למערך הסייבר הלאומי בעניין נדחתה ואף עתירה שהגיש בעניין [לבית-המשפט המחוזי בת”א] נדחתה ביום 18.12.2019 (עת”מ 43906-09-19 מפי כבוד השופטת אביגיל כהן)”.

בסיום פסק הדין כותבת השופטת: “נוכח המקובץ, הרי שדינן של העתירות להידחות. בנסיבות העניין יישא העותר בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ₪.”

* בחודש מאי צפוי בית-המשפט העליון לדון בשלוש עתירות נפרדות שהוגשו לגבי המאגר הביומטרי. אחת מהעתירות הללו הוגשה בידי צבי דביר.