מה כל-כך מיוחד בהצמדת שם התואר “מיוחד” לאייטם חדשותי?

בתוכנית “אור ראשון”, סקירת עיתוני הבוקר ברשת ב’ של תאגיד השידור הישראלי “כאן”, דיווחו לאחרונה על ‘פרוייקט מיוחד‘: ‘סקר מיוחד‘ שערכה עמותת נט”ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי), 40 שנה אחרי מלחמת לבנון הראשון. בידיעה ב- YNET נאמר כי “[…] המשתתפים בסקר קיבלו שאלון מיוחד שמאתר תסמיני פוסט-טראומה”.

אני תוהה שוב ושוב מה כל כך מיוחד בהצמדת התואר ‘מיוחד‘ לכל דבר עד כדי זילות ה’מיוחדות‘? מה יקרה כשיום אחד באמת יופיע זאב אחרי שצעקו לשווא פעמים רבות את הקריאה זאב-זאב?

כלום ייפגע הערך של הסקר והשאלון במסגרתו אם לא יהיה כתוב כל כך הרבה פעמים ‘מיוחד’?

וזה מזכיר לי כי בתוכנית הבוקר של ערוץ 13 יש לעיתים תכופות מאוד ‘ראיון מיוחד‘ עם שר זה או אחר בממשלת ישראל. אני מנסה להיזכר איך בדיוק נראה ראיון סתם, ‘ראיון שאינו מיוחד’, כדי להבין את ההבדלים.

על אותו משקל ניתן לציין כי כמעט כל עיתונאי/כתב מתהדר כיום באמירה כי נמסר לו מידע על-ידי “בכיר במשרד X”. הדברים בלטו במיוחד לגבי קורונה ומשרד התקשורת. וניתן לתהות כמה בדיוק בכירים יש במשרד הבריאות והאם כמעט כולם שם ‘בכירים’ או שיש גם כמה שעושים את העבודה האפורה…

גם יקיר אתר זה, אבי וייס עורך האתר ‘טלקום ניוז’, נזקק לאחרונה לשם התואר ‘מיוחד’. ובמה דברים אמורים? ב- 7 ביוני 2022 בשעות הערב פירסם אבי וייס אייטם שסווג כ’שיחת היום’ וכותרתו: “בחוק לשידורי תוכן אף אחד לא יקבל את מלא תאוותו בידו“. בהמשך שונמך הסיווג של האייטם ל’חדשות הצרכנות’.

למעשה הייתה זו העתקה של תוכן הודעה לעיתונות שפורסמה בידי דוברות וועדת הכלכלה של הכנסת. כן, כן, אבי וייס – שמגנה שוב ושוב אנשי תקשורת על כך שהם עושים ‘העתק-הדבק’ – גם הוא מעתיק-מדביק.

דובר ועדת הכלכלה כתב ‘דיון מיוחד’ וידידנו אבי וייס כתב אף הוא ‘דיון מיוחד’ באייטם שפירסם.

צפיתי בשידור הישיר של הדיון בפורטל הוועדה. היה זה הדיון הראשון, ה’מבוא’ לקראת כמה דיונים בהמשך. לעניות דעתי, ממש לא היה משהו מיוחד בדיון הזה. לעומתו, הדיונים לגבי הרפורמה בדואר ישראל היו יכולים להתקרא דיונים מיוחדים משום שעוררו יצרים רבים.

אבל אבי (‘העתק-הדבק’) וייס החליט שזה דיון מיוחד. ואפשר בהחלט להבין: הוא הרי טוען בשנים האחרונות כי הוא אינו עיתונאי פשוט אלא עורך-של-עיתון (צ’יף).