לקראת הבחירות לכנסת ה-23, הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת ריענון הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין מגבלות השימוש במידע מפנקס הבוחרים ומגבלות השימוש במידע אישי

לקראת הבחירות לכנסת ה-23, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמת (2.2.2020) ריענון הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין מגבלות השימוש במידע מפנקס הבוחרים ומגבלות השימוש במידע אישי.

“נבקש לחדד את חובות אבטחת המידע החלות על המתמודדים והמפלגות, המגבלות על רכישת מידע, וכן את הוראות חוק הגנת הפרטיות בנושא פניות אל ציבור הבוחרים שהן בגדר דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר”.

בנושא שימוש במידע מפנקס הבוחרים נאמר כי “שימוש במידע פנקס, כגון רשימת הבוחרים למטרות אחרות מאלה שפורטו בחוק, הוא עבירה שדינה מאסר שנתיים, לפי סעיף 118א לחוק הבחירות. בנסיבות מסוימות הדבר יהווה גם עבירה של פגיעה בפרטיות שדינה חמש שנות מאסר, או עבירה של שימוש  במאגר מידע שלא למטרה לשמה הוקם שדינה שנת מאסר”.

לגבי אבטחת מידע נאמר כי “לפי סעיף 17 לחוק הגנת הפרטיות, מוטלת על המפלגות גם האחריות לאבטחת המידע המוחזק אצלן. בחודש מאי 2018 נכנסו לתוקף תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז – 2017 אשר מפרטות את עקרונות אבטחת המידע הקשורים בניהול ובשימוש במידע השמור במאגרי מידע, דוגמת פנקס הבוחרים”.

בנושא מגבלות על רכישת מידע מסוחרי מידע אומרת הרשות להגנת הפרטיות כי “על כל מי ששוקל להתקשר עם גורם המציע לו מידע אישי על אנשים, לוודא שמקורות המידע אותו הוא מציע הינם חוקיים. שימוש לא חוקי במידע חושף את מוכרי המידע ורוכשיו לפעולות אכיפה והטלת סנקציות על ידי הרשות להגנת הפרטיות, ולתביעות אזרחיות מצד אלו שפרטיותם נפגעה”.