לפני עשרים שנה החל האמן גונטר דמינג להניח במדרכות ברלין אבני נגף/מעידה [Stolpersteine] שכל אחת מהן מנציחה קורבן של הנאציזם

לפני עשרים שנה – ב- 3 במאי שנת 1996 – הניח האמן הגרמני גונטר דמינג במדרכות רובע קרויצברג בברלין אבני הנגף/המעידה [Stolpersteine] שכל אחת מהן מנציחה קורבן של השואה. נהוג לקשר אותן לקרובנות היהודים של השואה אך למעשה הן מיועדות להנציח את כל קורבנות הנאציזם: יהודים, צוענים, שחורים, הומסקסואלים, קומוניסטים וסוציאליסטים, מתנגדי המשטר הנאצי ואחרים.

“אדם נשכח אך ורק כאשר שמו נשכח“, אמר דמניג בהסבירו את הרעיון לפרוייקט שלו “אבני הנגף/המעידה”: הנצחת אלפי קורבנות של המשטר הנאצי, תוך שיבוץ לוחות פליז מוזהבות עם שמותיהם במדרכות הסמוכות לבתים שבהם הם חיו, הכתובת האחרונה היועה קודם להירצחם

הלוחות הקטנים הללו כוללים את שמו של הקורבן, תאריך לידה, תאריך המוות ומשפט לגבי נסיבות המוות, ככל שהן ידועות.

הדבר, שבתחילה נעשה ללא אישור רשמי כלשהו של הרשויות בעיר הולדתו קלן שנה קודם לכן, כבר הפך כיום לתופעה ברחבי אירופה במדינות שונות ובהן אוסטריה, הונגרחה, הולנד, בלגיה, צ’כיה, נורבגיה ואוקראינה. בגרמניה הפרוייקט מקיף כיום כאלף רשויות מקומיות שונות. בסך הכל יש כ- 56,000 אבני זיכרון כאלה ברחבי היבשת אולם הן מייצגות רק אחוז זעיר מקרב שישה מיליון הקורבנות.

יצויין כי בעיר מינכן לא ניתן לראות את אבני ההנצחה הללו למרות שלפחות 4,500 מיהודי העיר נרצחו ע”י הנאצים. הסיבה היא התנגדות של ראש הקהילה היהודית Jewish Community of Munich and Upper Bavaria, IKG הטוענת כי האפשרות שאנשים ידרכו על אבני הזיכרון מחללת את זיכרון הנרצחים. במקום זאת, ההנצחה היא בדמות אבנים ניצבות.

בסוף חודש מארס 2016 הניח דמינג את אבן הזיכרון ה- 5,000 שהוא מניח בעצמו: הייתה זו אבן הנצחה לזכרה של Bela Feldheim ב- Valentinskamp, Hamburg שנרצחה בהיותה תינוקת יהודיה.