לאחר שעתירה מינהלית שלה נגד החשכ”ל בנושא מכרזים נדחתה במחוזי, א.מ.ן מחשבים עירערה לעליון

חברת א.מ.ן. מחשבים עירערה לבית-המשפט העליון על בעקבות דחיית עתירתה בבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים. העת”מ הוגש במחוזי נגד משרד האוצר/החשכ”ל/מינהל הרכש הממשלתי.

ב- 24.11.2022 ניתן פסק הדין של כבוד השופטת ענת זינגר בבית-המשפט המחוזי בירושלים בו נאמר בין השאר [עת”מ 16033-11-22]:

“העותרת, א.מ.ן. מחשבים בע”מ מבקשת להתערב בהחלטת וועדת מכרזים מרכזיים למחשוב וטכנולוגיה במדינת ישראל – משרד האוצר  – אגף החשב הכללי – מינהל הרכש הממשלתי, החלטה אשר מכוחה היא נפסלה מלהשתתף במכרז מרכזי מספר 7-2022, לאספקת שירותים ומערכות בתחומי תשתיות טכנולוגיות.

“אין מחלוקת כי הצעת העותרת במכרז לא הוגשה לתיבת המכרזים הדיגיטלית מחמת קושי טכני והיא הוגשה תחת זאת לדוא”ל של מר דורון רותם עורך המכרז. עוד אין חולק כי גם באותו דוא”ל לא התקבלה ההצעה עד המועד האחרון להגשת הצעות במכרז, אלא כארבע דקות לאחר מכן.

“וועדת המכרזים דחתה את בקשת העותרת לקבל את הצעתה חרף האיחור. העותרת סבורה שבהחלטה זו נפלה אי סבירות המצדיקה את התערבות בית-המשפט.

“כפי שיובהר להלן, אף שייתכן וועדת המכרזים הייתה יכולה להגיע למסקנה אחרת, איני סבורה שהחלטתה בלתי סבירה ברמה המצדיקה התערבות”.

בהמשך פסק הדין מפרטת השופטת את עיקרי העובדות ומציינת כי “יוטען כי לא מדובר במכרז בו מתקיימת תחרות בין המציעים על מחיר העיסקה אלא רק דרישה לעמוד בתנאי סף כדי להיכלל ברשימת ספקים. רק בשלב עתידי יתקיים הליך תיחור בין המציעים”.

היא עוסקת בהרחבה ובפירוט בתקלות שבהן נתקבלה העותרת בבואה להגיש את המכרז באמצעות הדואר האלקטרוני.

“[…] הוועדה אימצה את העמדה כי מועד אחרון הוא עניין מהותי מובהק ולא טכני. עמדת הוועדה הייתה כי אף שמדובר במכרז בו לא מוגשת בשלב זה הצעה כספית, אלא נדרשת רק בדיקה אם המציעים עמדו בתנאי המכרז (זאת לצורך השתתפות בהמשך בתיחור שיבוצע ביניהם), אין מקום לדין שונה. העמידה הנחרצת על המועד האחרון יש בה למנוע הענקת יתרון למציע אחד על פני האחרים. בכלל זה גם מציעים פוטנציאליים שנמנעו מלהגיש הצעה מאחר וידעו שלא יעמדו במועד.

“[…]לו הייתה נערכת העותרת מבעוד מועד, היה ניתן לתת מענה לתקלה הנקודתית שמנעה ממנה להגיש את הצעתה לתיבת המכרזים הדיגיטלית, באופן שההצעה הייתה מוגשת במועד.

“[…] עוד נאמר כי הפסילה מלהשתתף בהמשך המכרז לא פוגעת באינטרנט הציבורי, אלא מגשימה את התכלית הציבורית של שמירה על עירון השיוויון. מאחר והתקבלו בתיבה מספר לא מבוטל של הצעות, הרי שפגיעה בתחרות, אם קיימת, הינה מזערית.

“[…] המשיבה מדגישה עוד כי בית-המשפט אינו יושב כוועדת מכרזים עליונה […] המשיבה מדגישה בהקשר זה את העובדה שכעת עוברים מכרזים רבים למסלול בו ההצעות מוגשות באופן דיגיטלי (כתחליף לתיבת הצעות פיזית שנהגה בעבר). קיימת חשיבות לכך שבית-המשפט ייתן גיבוי לאותה הוראה הקובעת כי במקרה של איחור, ולו מחמת תקלה טכנית, לא יוכל המציע לבוא בטענות למזמין.

“בהקשר זה המשיבה עורכת גם שיקול רוחבי באשר למכרזים עתידיים נוספים צפויים.

“[…] אף שלא נשמע מעיניי ההיגיון אשר בחלק מטענות העותרת (בכלל זה העובדה שמדובר באיחור של דקות ספורות; העובדה שאין חולק כי גם האינטרס של עורך המכרז הינו כי מציע נוסף יעבור לשלב הבא בו יבוצע תיחור; כי אין טענה שפרק הזמן אשר התקבלה בו ההצעה באיחור נוצל לשיפור ההצעה של העותרת) – לנוכח השילוב של הוראות המכרז במקרה זה, הוראות תקנות המכרזים וההלכה התקפה, הרי שגם אם ייתכן והיה ניתן לקבל החלטה אחרת, איני סבורה כי ניתן לומר שהחלטת וועדת המכרזים חורגת ממתחם הסבירות.

“[…] יוער בשולי הדברים, כי ככל שהיה נמצא מקום לקבל את העתירה, ייתכן והיה מקום לקיים דיון נוסף, עוד  בטרם מתן פסק הדין – על-מנת שתינתן הזדמנות למציעים נוספים, אשר זהותם טרם פורסמה, להגיב לטענות העותרת. משזהות אלה טרם נחשפה  והם לא השתתפו בהליך, מהווה הדבר שיקול נוסף לדחיית העתירה”.

“בטרם חתימה אעיר כי ייתכן וראוי לשוב ולבחון את הלכת חכרוש. אף שלא ניתן להקל ראש ביתרונות של קביעת כלל נחרץ המונע מדרון חלקלק העלול לאפשר קבלת הצעות לאחר המועד – יש לזכור מנגד כי הליכה בדרך זו, מובילה לעיתים לכך שהצעות ראויות, בהן מעוניין גם עורך המכרז, לא תיבחנה. במקרים מעין אלה הרי שהעבודה, מושא המכרז, אינה נמסרת למציע ראוי ביותר. כאמור, מדובר בהרהור שבלב, שכן שינוי אותה הלכה  שרירה וקיימת, אינו נתון לערכאה זו”.

השופטת הטילה על העותרת תשלום שכ”ט והוצאות בסך 7,500 ₪.

* ריכוז ידיעות שפירסמתי בעבר לגבי חברת א.מ.ן מחשבים ניתן למצוא כאן.

הארכיון אינו שוכח: גם לפני קצת יותר משנתיים הגישה א.מ.ן מחשבים עתירה מינהלית נגד החשכ”ל בנושא בעייה בהגשת הצעה למכרז ממשלתי

בנפרד אני מפרסם היום ידיעה שכותרתה: לאחר שעתירה מינהלית שלה נגד החשכ”ל בנושא מכרזים נדחתה במחוזי, א.מ.ן מחשבים עירערה לעליון. הידיעה החדשה מזכירה לי מספר ידיעות (באותו הקשר) שפירסמתי באתר זה לפני קצת יותר משנתיים.

= + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = + = +

בידיעה (הראשונה מבין שתיים) שפירסמתי כאן באתר ב- 23.12.2020 [תחת הכותרת: שוב (ולא בפעם הראשונה) אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ מקבל ‘השראה’ מ- Read IT Now: יומיים לאחר שמידע התפרסם כאן, הוא פירסם באתר שלו מידע ‘מאוד’ דומה תחת הסיווגים ‘בלעדי’ ו’ראשונים לדווח’ וניכס לעצמו את הדברים] כתבתי בין היתר:

ביום רביעי 2 בדצמבר 2020 פירסמתי שני מבזקים נפרדים כאן באתר:

+ בלי שום בושה מהמקפצה ולאור היום: אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ מפרסם היום (2.12.2020) לפני הצהריים אייטם שסיווגו ‘ראשונים לדווח’; באותו אייטם שלו הוא מעיד על עצמו (בארבעה משפטים נפרדים) שמדובר ב’חשיפה’ שלו; אלא שכל המידע שבו פורסם כבר ב- Read IT Now  ביום שני (30.11.2020) אחה”צ. איזו עליבות של ‘מומחה הטלקום’ מראשון לצון.

+ בלי שום בושה מהמקפצה ולאור היום [פעם שנייה באותו היום]: אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ פירסם היום (2.12.2020) לפני הצהריים אייטם שסיווגו ‘ראשונים לדווח’; באותו אייטם שלו הוא מעיד על עצמו (ב- 4 משפטים נפרדים) שמדובר ב’חשיפה’ שלו; אלא שכל המידע שבו פורסם כבר ב- Read IT Now ביום שני (30.11.2020) אחה”צ; בשעות אחה”צ (של 2.12.2020) הוא שידרג את האייטם שלו מ’ראשונים לדווח’ ל’בלעדי’; איזו עליבות של כזבלן מראשון לצון.

כנראה שמדירה 68 ברח’ גולדה מאיר 13, המקפצה אפילו גבוהה עוד יותר.

= = = = = = = = =

אי-שם במדור ‘פטורים ממכרזים ICT’, במעמקי האתר ‘טלקום ניוז’, נכון להיום [לאחר שהאייטם שלו התחיל בסיווג ‘ראשונים לדווח’ ולאחר מכן שודרג ל’בלעדי’] נמצא האייטם המדובר, תחת הכותרת: גיליתם “פטור ממכרז” שלא נתנו לכם אפשרות לגשת ולהתמודד בו? תערערו!

להלן כמה ציטוטים מאותו אייטם (לא נגעתי):

■ בכותרת המשנה נכתב: חשיפת מקרה אחד בתחום התקשורת, מרגיז במיוחד, שבו הערעור על “פטור ממכרז”, הוביל לביטול הפטור הזה.

■ כאן אחשוף מקרה אחד, במשרד הרווחה, פטור ממכרז, שנראה הזוי לחלוטין על פניו, סיפור המדגים היטב, כיצד אפשר לעצור את תופעת “הפטורים ממכרזים”, אם מערערים […] הסיפור, שנחשף כאן, הוא ב”פטור ממכרז”, בנושא המצוי בעולם התקשורת: “פטור לספק יחיד למערכת VOIP וערוצים חברתיים בענן” (“שירותי VoIP  מבוססי ממשקים חברתיים”, כמוגדר בכותרת המכרז). אמנם, מדובר ב”פטור ממכרז” בסכום יחסית לא גדול, 132 אלף ש”ח, אבל הפטור הזה מרגיז. ממש מרגיז.

■ במכרז זה, שנחשף כאן, בשלב הראשון שלו, משרד הרווחה התעלם לחלוטין מכך, שיש בארץ יצרנים מובילים (ולא מעט), עם ניסיון מוכח ועם אישורים ורשיונות ממשרד התקשורת לשירותי נס”ר (ר”ת: נקודת סיום רשת, זה סוג שירות התקשורת, שמשרד הרווחה חיפש לרכוש), או רישיון תקשורת מקביל. זה היה בלתי מתקבל על הדעת, שמשרד ממשלתי דוגמת משרד הרווחה, מאשר בהיחבא (היה בהתחלה קשה מאוד למצוא זאת באתר המכרזים של הממשלה), אישור ב”פטור ממכרז” לחברה אחת, ל”א.מ.ן מחשבים”, להפעיל מערכת, שמקורה בחברה זרה בשם טוויליו, ולהפעיל את המערכת הזרה הזו בישראל, עבור שירותי משרד הרווחה. מדובר במערכת הכוללת יכולות מתקדמות, לרבות יכולות של הקלטת שיחות וניתוחן, מה שדורש רמת אבטחה ברמה גבוהה ביותר, ושמירה על חוקי הפרטיות בצורה מאוד הדוקה, על פי חוקי ותקנות מדינת ישראל, כשלא בטוח, שבכלל הנושאים הללו נבדקו לעומק או בכלל, בפטור ממכרז הזה.

■ לפונה אלי בנושא “הפטור” ממכרז הזה, שביקש את התערבותי, הצעתי לו להגיש ערר, לפני שאני מתערב בנושא זה. וזה בדיוק מה שהוא עשה. תוצאות הערר הזה היו מדהימות והן מפורטות במלואן במסמך שיש כאן. [הערה: כל ההדגשות מופיעות במקור באתר ‘טלקום ניוז’].

= = = = = = = = =

העוּבְדּוֹת: 

ועכשיו, אחרי שהתרשמתם עמוקות מהחשיפה האדירה של אבי וייס באייטם שלו מה- 2 בדצמבר 2020, הגיע הזמן לדעת מהי האמת, האחת והיחידה:

■ על הפטור ממכרז של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – זרוע עבודה פירסמתי לא ידיעה אחת אלא שלוש ידיעות באתר זה:

+ הידיעה הראשונה פורסמה כאן ב- 23.10.2020

+ הידיעה השנייה פורסמה כאן ב- 6.11.2020

+ הידיעה השלישית והאחרונה (נשוא ה’חשיפה’ כביכול של אבי וייס) פורסמה כאן ב- 30.11.2020. כלומר, הידיעה השלישית והאחרונה שלי בנושא זה הופיעה יומיים לפני החשיפה האדירה של אבי וייס.

עיניכם הרואות (וניתן לבדוק זאת בקלות גם בגוגל), כל הסיפור הזה פורסם כאן באתר לפני שמר וייס “חשף” אותו באתר שלו.

■ אבי וייס כתב כי “זה היה בלתי מתקבל על הדעת, שמשרד ממשלתי דוגמת משרד הרווחה, מאשר בהיחבא (היה בהתחלה קשה מאוד למצוא זאת באתר המכרזים של הממשלה), אישור ב’פטור ממכרז’ לחברה אחת, ל’א.מ.ן מחשבים'”.

מעניין שאני – בניגוד לאבי וייס – כלל לא התקשיתי למצוא את כל המידע לגבי הפטור לא.מ.ן מחשבים באתר מינהל הרכש הממשלתי, ומצאתיו לא פעם אחת אלא שלוש פעמים.

■ אולי זה בשל עברו המשטרתי של הקצין בדימוס וייס, אבל אין כל בסיס בטענה שלו שבמקרה הנוכחי משרד הרווחה פעל “בהיחבא” והוא לא מביא כל ביסוס לטענה הזו שלו. הדברים היו ועודם כתובים כחול על גבי לבן באתר מינהל הרכש.

■ כמי שקורא הרבה כתבי מכרזים ופטורים ממכרז ממשלתיים, לדעתי אבי וייס שגה כשכתב שמדובר ב’ערעור’ ובמקום זאת היה צריך לציין כי מדובר ב’השגה’.

■ יתרה מכך, כקורא ותיק של אבי וייס בשבע ויותר שנות קיום האתר שלו, אני מרשה לעצמי לפקפק בכך שמישהו פנה אליו בשאלה מה לעשות והוא יעץ לו לערער על החלטת משרד הרווחה [אוי ואבוי אם ספק בפועל או בכוח צריך לפנות אל אבי וייס ולא יודע בעצמו כיצד להתנהל בנושאי מכרזים מול משרד ממשלתי].

לא מדובר בסוד מבחינת המשרד מי היו הגורמים שפנו אליהם (לגבי קביעת א.מ.ן מחשבים כ’ספק יחיד’). יתכבד אבי וייס ויפרסם באתר שלו את צילום הפנייה של אותו גורם אליו כדי שנדע שהוא, וייס, אכן דובר אמת ומישהו אכן פנה אליו בנושא זה. אם הוא מתעקש על כך, הוא יכול בצילום להשחיר את שם הפונה אבל לפרסם צילום מלא הן של הפנייה אליו והן את תשובתו לפונה.

= = = = = = = = =

■ וכאן אני מגיע לדבר נוסף שכתב אבי וייס בחשיפה האדירה שלו ב’טלקום ניוז’ (כאמור, יומיים לאחר שאני פירסמתי את הדברים): בהערת אגב נציין שחברת “א.מ.ן מחשבים” הגישה עתירה מנהלית כנגד ההחלטה הזו לבית המשפט המחוזי בי-ם. לא ברורים סיכויי העתירה להתקבל, לאור מה שפורסם כאן.

כהרגלו, אבי וייס – שחתום על האייטם כולו – משנה את נוסח הדברים מלשון יחיד בגוף ראשון ללשון רבים [“נציין”]. פתאום אתה זה אתם?

■ יש הסבר מאוד פשוט למשפט הזה של אבי וייס שמעיד אף הוא על ‘ההשראה’ ש’העורך הראשי’ מקבל מדברים שהוא קורא לכן באתר שלי: ב- 30 בנובמבר 2020 — במסגרת הידיעה השלישית שעסקה בפטור ממכרז שניתן לחברת א.מ.ן מחשבים דיווחתי כי חברת א.מ.ן מחשבים הגישה עתירה מינהלית נגד המדינה בנושא מכרזים.

בפיסקה הראשונה של אותה הידיעה כתבתי: “חברת א.מ.ן מחשבים הגישה (29.11.2020) עתירה מינהלית בנושא מכרזים נגד מדינת ישראל. לא פורסם הטקסט המלא של העתירה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים”.

הדבר נבע מכך שפנייה במייל אל ב”כ חברת א.מ.ן מחשבים בבקשה לקבלת הנוסח המלא של כתב העתירה – לא נענתה, משום-מה.

אבי וייס כה הושפע ממה שכתבתי שהוא ‘שיקף’ אותם ברוח מה שכתבתי. כנראה שהוא לא טרח לנסות לבדוק מה עומד מאחורי העתירה של א.מ.ן מחשבים. הדברים כתובים אצלו גם עתה. ויודגש כי יהיה זה מיותר למחוק אותם מהאייטם כיוון שדאגתי לצילום מסך למקרה שיעשה זאת בעקבות מה שכתבתי כאן היום.

ומה שעומד מאחורי אותה עתירה מינהלית של א.מ.ן מחשבים ניתן לקרוא בידיעה הנפרדת שאני מפרסם היום.

= = = = = = = = = = = = = =

בידיעה (השנייה מבין שתיים) שפירסמתי כאן באתר ב- 23.12.2020 [שפורסמה תחת הכותרת: עת”מ של א.מ.ן מחשבים: מכרז האבט”מ הממשלתי, תיבת המכרזים, השליח (שכנראה טעה בתיבה המיועדת להגשת ההצעות) ובקשה לצפייה בצילומי מערכת האבטחה (סביב תיבת המכרזים)] כתבתי בין היתר:

ב- 30 בנובמבר 2020 — במסגרת ידיעה שעסקה בפטור ממכרז שניתן לחברת א.מ.ן מחשבים — דיווחתי כי חברת א.מ.ן מחשבים הגישה עתירה מינהלית נגד המדינה בנושא מכרזים.

בפיסקה הראשונה של אותה הידיעה כתבתי: “חברת א.מ.ן מחשבים הגישה (29.11.2020) עתירה מינהלית בנושא מכרזים נגד מדינת ישראל. לא פורסם הטקסט המלא של העתירה שהוגשה לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים”.

הדבר נבע מכך שפנייה במייל אל ב”כ חברת א.מ.ן מחשבים בבקשה לקבלת הנוסח המלא של כתב העתירה – לא נענתה, משום-מה.

אלא שיש לי סבלנות בעניינים המשפטיים והמידע הנחוץ התברר לי עתה, כעבור כשבועיים. מסתבר כי טעיתי ואין קשר בין העתירה המשפטית לבין אותו פטור ממכרז [ואדגיש, להגנתי, כי כתבתי את הדברים בהסתייגות באשר לקיומו של הקשר בין שני הדברים]. בינתיים התפרסמו מספר החלטות בתיק זה ולהלן אני מביא את עיקריהן:

כבוד השופט עודד שחם כתב בין השאר בהחלטתו האחרונה עד כה (מה- 14 בדצמבר 2020) שניתנה בתיק זה (בהיעדר הצדדים):

“בפניי בקשה לצו ביניים. העותרת נבחרה כספק רשום בשלב ראשון במכרז מרכזי מממ    2015-11 לאספקת מערכות ושירותים בתחום אבטחת המידע והסייבר עבור משרדי הממשלה. עתירתה היא נגד פסילתה מהשתתפות בשלב השני במכרז (תיחור מס’ 8) וכנגד ההחלטה לא לאפשר לה לצפות במצלמות אבטחה המתעדות את ההתרחשות שבבסיס העתירה. הסעדים המבוקשים בעתירה הם לבטל את החלטת הפסילה, ולחילופין, להורות למדינה לאפשר לאמן לצפות במצלמות האבטחה, או לצפות בהן בעצמה.

“הסעדים המבוקשים בצו הביניים הם להורות למדינה לאפשר לעותרת לצפות בתיעוד המצולם, או לצפות בו בעצמה; ולעכב את שלה התיחור הדינמי עד להכרעה בעתירה, לרבות כל התקשרות עם מי מהספקים האחרים שניגשו לתיחור. כן מבוקש צו שיורה על שמירת צילומי האבטחה.

“במישור העובדתי, אין חולק כי המועד האחרון להגשת הצעה במסגרת התיחור היה ביום 12.8.2020 בשעה 13:00. מן החומר עולה, לכאורה, כי סמוך לאותה שעה לא נמצאה ההצעה בתיבת המכרזים הרלבנטית. היא נמצאה בשעה 14:00 בתיבה סמוכה.

“במישור הראייתי, בפי שהעותרת טענות ראויות לבירור, כי שליח מטעמה הניח את ההצעה בתיבה הלא נכונה, עוד בסביבות השעה 10:00 במועד הרלבנטי. טענות אלה נשענות, בין היתר, על סרטונים המתעדים לפי הטענה את הגעת השליח למשרדים בהם מצויות התיבות ביום ובשעה האמורים; תצהיר; ומפות מסלול שנטען שהן מזמן אמת.

“מן המתואר בחומר שבפניי (הסרטונים עצמם לא צורפו, בשלב זה) יש יסוד לכאורי לעמדת המדינה כי לא מדובר בראיות אובייקטיביות וחיצוניות המלמדות על מועד הגעתו של השליח. חרף זאת, קיימת בפי העותרת טענה ראוייה לבירור כי הראיות שהציגה עומדות ברף של ראייה מינהלית”.

השופט ממשיך ואומר בהחלטתו כי “[…] אוסיף, בלא לקבוע מסמרות, כי עוצמתן הלכאורית של טענות העותרת, כי הטעות בהנחת ההצעה נבעה מתקלה של וועדת המכרזים, אינה גבוהה. אוסיף, כי בשלב זה, לא נסתרה טענת המדינה, כי על תיבת המכרזים הנכונה היה שילוט ברור ומפורט, המפרט ברחל בתך הקטנה, את המכרז הרלבנטי אליו מתייחסת התיבה. על פניה, עובדה זו נוטה להקרין על סבירות הטעות שבהנחת ההצעה בתיבה הלא נכונה ועל שיקול הדעת שניתן להפעיל”.

“אשר לצילומי האבטחה, לא נסתרה בשלב זה טענת המדינה, כי עפ”י נהלי הביטחון לא ניתן לעשות שימוש בצילומים האמורים למטרה המבוקשת. מכל מקום, עולה מתגובת המדינה כי הסרטונים אינם קיימים עוד, ומשכך עניין זה אינו עומד במרכז הדיון כעת”.

“לטענת העותרת, התיחור הוא לא על מחיר אלא על פיתרון טכנולוגי, הידוע מראש. לכן אין חשיבות לשעה המדוייקת בה הונחה ההצעה. ברם, נוכח עיקרון השיוויון החל בכגון דא; הוראות הדין הנוגעות לחובה להגיש הצעות במועד שנקבע, ופסיקתו הנ”ל של בית-המשפט העליון, עוצמתה הלכאורית של טענה זו אינה גבוהה”.

השופט בוחן בהחלטתו את “מאזן הנוחות” ואומר בהקשר זה כי “טוענת העותרת כי החלטת המדינה פוגעת בה פגיעה קשה, שכן היא מותירה אותה מחוץ למכרז בעל שווי כספי רב, המהווה חלק מן התוכנית הרב שנתית שלה”, כי “מדובר בתיחור אליו ניגשים מספר מצומצם של מציעים, ועל כן ייגרם נזק לעורך המכרז מאי קבלת ההצעה” וכי  “עיכוב הליכי המכרז נדרש על-מנת שהעתירה לא תהפוך תיאורטית”.

לעומת זאת, הוצאתו של צו המעכב את הליכי המכרז, עלולה “לגרות לנזק חמור, נוכח הצורך החיוני בקידום ההתקשרות מושא ההליך המרכזי” וכי תיחור דינמי מקוון צפוי להיערך בשבוע הראשון של ינואר 2021.

השופט קבע בהחלטתו כי אין בצדקה בשלב זה להיענות לבקשה לצו ביניים והיא נדחתה. עם זאת הוא הורה למדינה להגיש כתב תשובה לעתירה בתוך שבוע ימים ודיון בעתירה יתקיים שבוע לאחר מכן.

= = = = = = = = = = = = = =

* ריכוז ידיעות שפירסמתי בעבר לגבי חברת א.מ.ן מחשבים ניתן למצוא כאן.

= = = = = = = = = = = = = =