יצוגית נגד זכיינים של גלידה גולדה: “סיפקו לעובדות חולצות בגיזרה הצמודה לגופן (בעוד שלגברים סופקו חולצות בגזרה רחבה) למרות בקשות העובדות לחולצות רחבות יותר” עבורן

לבית-המשפט האיזורי לעבודה בתל אביב הוגשה ב- 9.2.2023 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת על גולדה בע”מ [משיבה מס’ 1] ושנים מבעליה/מנהליה [משיבים 2-3], בגין הפרה לכאורה של חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה והחוק למניעת הטרדה מינית. בתביעה נטען כי המשיבים “סיפקו לעובדות חולצות בגיזרה הצמודה לגופן בעוד שלגברים סופקו חולצות בגזרה רחבה למרות בקשות העובדות לחולצות רחבות יותר”.

התובעות בתיק זה הן דביר ו- אביה אזולאי, שתיהן אחיות, שתיהן בנות עשרה בעת קרות המקרים.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “המשיבים 2-3 הינם הבעלים והמנהלים הרשומים של המשיבה 1, זכייני רשת למימכר גלידה הנקראת ‘גולדה’ והחל משנת 2014 הם הפעילו סניף אחד בטיילת ראשון לציון. בשנת 2017 העבירו המשיבים 2-3 את פעילות הזכיינות בסניף הטיילת לידי המשיבה 1. בשנת 2018 לערך החלה המשיבה 1 להפעיל סניף ‘גולדה’ נוסף ברחוב סחרוב ובשנת 2020 לערך החלה המשיבה 1 להפעיל סניף ‘גולדה’ אחר במזרח ראשון לציון”. עוד נטען כי המשיב 2 שימש כמנהל בפועל של המשיבה 1 יחד עם אחיו, שהינו בעלה של המשיבה 3.

“על חברי הקבוצה נמנים בעיקר עובדים צעירים בשנות העשרה או תחילת שנות העשרים לחייהם, והמשיבים היצלו את חולשתם וחוסר בקיאותם בחוקי העבודה, כדי לרמוס ברגל גסה את הזכויות מוקנות להם בחוק.

“לאורך כל תקופת עבודתם של חברי הקבוצה לא שולמו להם תשלומים בעד שעות נוספות, פנסיה, דמי הבראה, דמי חגים וזכויות אחרות. בנוסף, המשיבים הפרו את זכות חברי הקבוצה לפי חוק הזכות עבודה בישיבה ובתנאים הולמים”. כן נטען בכתב התביעה כי היה על “המעסיק לוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו”.

אספקת חולצות במידה קטנה לנשים

עוד נטען בכתב התביעה כי “המשיבים סיפקו לעובדות חולצות בגזרה הצמודה לגופן (גם במידה הגדולה ביותר של החולצה), בעוד שלגברים סיפקו חולצות הגזרה רחבה, למרות בקשות העובדות לאספקת חולצות רחבות יותר.

“התנהלות החברה כאמור עומדת בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, תשי”ח – 1988. כן המשיבה 1 הפרה את חובותיה לפי חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998 ותקנותיו”.

“[…] המשיבים מספקים חולצות עבודה לחברי הקבוצה אותן מחוייבים חברי הקבוצה ללבוש. אולם, בעוד שלגברים מסופקות חולצות בגיזרה רחבה, לנשים מסופקות חולצות בגיזרה צרה, אשר הינן צמודות לגוף גם במידה גדולה. העובדות סירבו ללבוש את החולצות, ולמרות דרישות חוזרות ונשנות, התעקשו ללבוש את החולצה שנועדה לגברים.

“בחודשים האחרונים לעבודתן סופקו חולצות חדשות לעובדים. אז לא התאפשר לעובדות ללבוש את חולצות הגברים, והן נאלצו ללבוש את חולצות הנשים תוך שהן נמצאות במצב של אי נוחות. לפיכך, בלית ברירה, הן לבשו קפוצ’ונים חמים שסופקו לעבודה בימי החורף הקרים, וזאת גם בימות הקיץ החמים, תוך שהן מזיעות ונמצאות באי נוחות רבה.

“פניות חוזרות ונשנות של חברות הקבוצה לספק גם להן, כמו לגברים, חולצות בגזרות רחבות לא נשאו כל פרי.

“המבקשות סמוכות ובטוחות כי אספקת חולצות בגיזרה צרה נועדה כדי להבליט את אברי גופן של הנשים ולהדגיש את מיניותן במטרה למשוך קהל לקוחות גברי לסניפים, תוך ביזויין והפלייתן של נשים לרעה. האמור מתכתב עם כך, שככלל, לסניפי המשיבות התקבלו אך ורק עובדות צעירים ונאות”.

התנהלות הנתבעים לכאורה כשנודע להם על הכוונה לתבוע אותם

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “[…] ההפרות בעניינן של המשיבות המתוארות לעיל רלבנטיות לשאר העובדים והעובדות. שיעור התחלופה של עובדי המשיבים הינו רב, כך שעל הקבוצה נמנים מאות רבות של עובדים.

“משנודע לבעלי ומנהלי מבקשות כי בכוונת המבקשות להגיש תביעה ייצוגית נגדם, הסיתו הם את עובדי המשיבה 1 כנגד המבקשות והפכו אותן ללעז ולבוז, תוך השמצתן. בד בבד המשיבים הפעילו לחצים פסולים על אחד העובדים לשעבר [בן זוגה של אחת משתי האחיות התובעות] שהיה מעוניין להצטרף לתובענה, שלא לעשות כן ובעקבות כך

עלה בידם לגרום לכך שאותו עובד יחזור מרצונו להיות חלק מתובענה זו.

“בשל התנהגות פסולה של בעלי ומנהלי המשיבה 1 והסתת עובדים כנגד המבקשות, מסרבים רוב רובם של העובדים הנוספים לשתף פעולה עם תובענה זו, ולמסור תלוש שכר או תצהירים על הפגיעות בהם, שמא יבולע להם.

“יצויין כי פניות מקדימות לא נשאו כל פרי. במצב דברים זה נאלצות המבקשות בגפן ובאומץ רב, לנהל תובענה מוצדקת, נכונה וראוייה זו נגד המשיבים, אשר מטרתה להביא למיגור ההעסקה הפסולה הזו מיסודה, לתיקון פגיעות קשות בחברי הקבוצה והרתעת מעסיקים אחרי דוגמת המשיבה 1, שלא לפגוע בזכויות עובדים ועובדות, בפרט עובדים צעירים הזקוקים עבודה ואשר אינם מודעים לזכויות שלהם ונתונים לקיפוח ולניצול”.

לפי כתב התביעה, “בקבוצה נמנים כ- 100 עובדים בכל רגע נתון, מתוכן כ- 50 הן נשים. לאור שיעור התחלופה הרב של חברי הקבוצה, על הקבוצה נמנות לפחות 100 נשים”. בין היתר מתבקש בית-הדין “[…] להורות למשיבה לחדול מהפלייתן לרעה של נשים בכל הקשור למדים”.

“[…]  בענייננו, המשיבה לא מילאה כל חובותיה למנוע הטרדה מינית במקום העבודה: המשיבה לא פירסמה תקנון למניעת הטרדה מינית למרות שהינה מעסיקה יותר מ- 25 עובדים, לא מינתה ממונה למניעת הטרדות מיניות, לא קיימה כל פעילות הדרכה והסברה כנגד תופעת הטרדה מינית, ואף איפשרה קיום סביבת עבודה מטרידה, מפלה, בלתי נעימה ופוגענית כלפי נשים”.

= = = = = = = = = = =

התביעה השנייה, הנפרדת, בדבר התנכלות והטרדות מיניות מצידו של אחד המנהלים

בכתב התביעה של התביעה הראשונה נאמר עוד כי “כאמור, במקביל לתובענה זו מוגשת על-ידי המבקשות תביעה אישית נגד המשיב השני בלבד על התנכלות והטרדות מיניות מצידו, כולל אירוע הטרדה קשה שנעשה בביתו כלפי המבקשת 1. תביעה זו אינה עוסקת בהפרת חובות המעסיק למניעת הטרדה מינית בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, תשי”ח – 1998 והתקנות מכוחו”.

הנוסח של כתב התביעה השנייה מובא כנספח לכתב הטענות בתביעה הראשונה. “בתמצית אגוז יצויין כי עסקינן בתביעה שעניינה הטרדות מיניות, התנכלות וסביבת עבודה עויינת ופוגענית. התובעות אשר התקבלו לעבודתן בהיותן בגילאי העשרה, מצאו עצמן בסביבת עבודה רווייה בהטרדות מיניות, נגיעות, חיבוקים כפויים והערות פוגעניות, אשר ברובן בוצעו ע”י הנתבע 2, כאשר המסר שהועבר לכלל העובדים שכדי להתקדם ולהרגיש חלק רצוי ומקובל במקו העבודה, יש לקחת חלק פעיל בהתנהלות זו. מקום בו עובדת אזרה אומץ וביקשה שהדבר ייפסק, היא נענתה באופן מחפיר, בסביבת עבודה עויינת ובפגיעה בתנאי עבודתה. הדבר הגיע לשיאו בהטרדה מינית קשה של התובעת ע”י הנתבע 2 בביתו”.

אותו נתבע [נתבע מס’ 2 בשתי התביעות הנפרדות], נאמר בכתב התביעה, “היה אחראי על הניהול בפועל, הוא נכח בסניפים, קבע משמרות, חפף את הצוותים והיה זמין לפניותיהם”.

* התביעה הראשונה הוגשה באמצעות עוה”ד משה וקרט ורוני קוסובסקי. דיון ראשון בתיק זה אמור להתקיים בחודש אוקטובר 2023. התביעה השנייה  – באמצעות עו”ד משה וקרט וליאת בן-סימון.

** בעקבות בירור שערכתי נמסר לי כי התביעה השנייה תוגש ביום ראשון או שני [12-13.2.2023]. ואולם, נכון למועד פרסום ידיעה זו היום לא נמצאה במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) כל אינדיקציה כזאת להגשת התביעה השנייה. גם בדיקה ב”תולעת המשפט” לא העלתה שהתביעה השנייה אכן הוגשה בפועל. פנייה נוספת לקבלת הבהרה בנושא לא נשאה פרי.

= = = = = = = = = = =