ייצוגית של קטין ואביו נגד שופרסל ורמי לוי בשם “כלל האזרחים ו/או הקטינים שנחשפו בכל דרך שהיא לפרסום סמוי מטעמן המופץ ב- TikTok בין באמצעות ‘שיתוף’ או בשימוש באפליקציה או בפלטפורמה נייחת או בכל דרך אחרת”

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) של קטין ואביו נגד שופרסל ורמי לוי שיווק השיקמה בשם “כלל האזרחים ו/או הקטינים שנחשפו בכל דרך שהיא לפרסום סמוי מטעמן המופץ ב- TikTok בין באמצעות ‘שיתוף’ או בשימוש באפליקציה או בפלטפורמה נייחת או בכל דרך אחרת”.

התובע ובנו הקטין “השתמשו ו/או צפו מעת לעת ביישומון של טיקטוק ונחשפו לפרסומי המשיבות לרבות באמצעות שיתוף, חשיפה או צפייה בכל אמצעי תקשורת מקוון או נייד ו/או אחר ובאמצעות מדיות חברתיות שיתופיות נוספות”.

הנתבעות הן “רשתות קמעונאיות המובילות כיום במשק הישראלי העושות שימוש אסור ופסול בפלטפורמה החברתית טיקטוק למטרות פרסום מסחרי ופרסום סמוי המכוון לבגירים, נוער וקטינים כאחד”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “ליבת הבקשה נוגעת בצורך החברתי-צרכני וכלכלי להביא למיגורה של תופעה שיטתית פסולה המאופיינת בערוצי המדיות החברתיות, המשלבים ‘פרסומת סמוייה’ ללא גילוי נאות ומפורש לציבור כי מדובר בפרסום מותג מסחרי ואינטרס כלכלי”.

“מידי יום אנו נחשפים לתופעת הפרסום הסמוי המסתמנת במלא הדרתה ועד צוואר בערוצי המדיות החברתיות הפופולריות ביתר שאת בקרב בני נוער וילדים, במסגרתה מופצות פרסומות מסחריות אגרסיביות באיצטלה של תכנים לרבות סרטוני וידיאו ו/או חיווי דיעה, שנחזים כאותנטיים, אינפורמטיביים, שיתופיים או ספונטניים שעה שהלכה למעשה מדובר בפרסום של מותגי הגופים המסחריים המקדמים את ענייניהם העסקיים”.

“פרסומים אלה משולבים בתכנים האינטגרליים הטבעיים של הרשתות החברתיות על-מנת להחדיר בצופה ו/או לנחשף מסרים פרסומיים באמצעים מניפולטיביים פסולים במסווה של ‘תוכן טבעי אותנטי’.

“בעולם המדיה במרשתת ו/או ביישומים החברתיים השונים נחשף הציבור מידי יום בעל כורחו לאין ספור פלטפורמות מסחריות בתוכן וזאת מבלי שקיבל גילוי נאות, נהיר ומפורש כי המדובר ב’פרסומת’, המקדם עניינו של גורם מסחרי כלשהו ואשר כל תכליתו הוא החדרה תודעתית של מותגים ספציפיים”.

“[…] התובענה שבפנינו נוגעת בשימוש ציני של מסרים מסחריים ופרסומות סמויות מטעם גופים בעלי עניין כלכלי מובהק באמצעות שימוש בכלים מניפולטיביים העומדים לרשותם בפלטפורמה החברתית TikTok מתוך מודעות מלאה לעוצמת ההשפעה והאפקטיביות על כוח הקנייה של הצרכן או הנחשף בין היתר באיצטלה של שימוש בתכנים ‘ויראליים’ המופצים ברשת והצגתם כתוכן אותנטי או שיתוף דיעה או רעיונות (גם באמצעות אושיות רשת) שעה שמדובר בפרסומת במלוא מובן המילה […] הפירסומים המופצים ברשת החברתית רבת העוצמה טיק טוק מביאים אדם סביר להניח כי האמור בהם אינו פרסומת ובאופן העולה כדי הטעייה אסורה, בניגוד לחוק”.

“[…] תכלית בקשת אישור זו הינה להורות למשיבות, אשר מבצעות שימוש מסחרי בפלטפורמה החברתית טיקטוק, להביא לידיעת הציבור כי מדובר ב’פרסומת’, באמירה ברורה ומפורשת, ועל-מנת למנוע את הסוואת העובדה כי הפירסומים נועדו אך ורק לשם קידום אינטרסים מסחריים, חיזוק המותגים, יצירת זיכרון חיובי למותג, תוך עידוד הציבור לסור למדפי המפרסמים ולאסוף לסליהם את המותגים המפורסמים”.

* כתב הטענות מציין כי בבתי-המשפט תלויות ועומדות בקשות לאישור לפחות חמש תובענות שונות כייצוגיות, אשר עוסקות בעניינים דומים ו/או ממשקיים מבחינה משפטית. ** יצויין עוד כי בסוף יולי 2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: ייצוגית נגד TikTok בשל פגיעה חמורה לכאורה בפרטיות משתמשי היישומון טיקטוק שאותו היא מפעילה; מעיינת במידע פרטי של המשתמש ש’הועתק’ או ‘נגזר’ על-ידו במסגרת פעילותו במכשיר שבו מותקן היישומון.

התביעה הנוכחית הוגשה באמצעות עו”ד שרון ענבר פדלון וטלי לופו.