ייצוגית: סלקום “הסתירה בכוונת מכוון, בהודעה יזומה ששלחה ללקוחותיה, פרטים מהותיים בנוגע לנפח חבילת הגלישה בחו”ל והגבלות שונות בנוגע לשימוש בה, בטרם אישר הלקוח את רכישת החבילה והציגה לו תנאי חבילה שונים (נחותים בתכלית) רק לאחר שכבר רכש אותה”; היקף התביעה הקבוצתית: 81 מיליון ₪

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה ב- 21 באפריל 2020 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי החוק להגנת הצרכן) נגד חברת סלקום ישראל בע”מ בנימוק שהחברה “הסתירה בכוונת מכוון, בהודעה יזומה ששלחה ללקוחותיה, פרטים מהותיים בנוגע לנפח חבילת הגלישה בחו”ל והגבלות שונות בנוגע לשימוש בה, בטרם אישר הלקוח את רכישת החבילה והציגה לו תנאי חבילה שונים (נחותים בתכלית) רק לאחר שכבר רכש אותה”. היקף התביעה הקבוצתית המוערך הוא 81,179,604 ₪.

התובעת בתיק זה היא מורן מור הירש, “אזרחית ישראל, פסיכולוגית במקצועה ולקוחה של המשיבה. המבקשת רכשה מסלקום חבילת גלישה בחו”ל, זמן קצר לפני שטסה לחופשה בת מספר ימים בחו”ל.”.

המשיבה היא חברת סלקום ישראל בע”מ, “חברה ציבורית המעניקה שירותי רט”ן מתוקף רישיון אשר הוענק לה על-ידי משרד התקשורת”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי כתוצאה מ”התנהלות פסולה זו [של חברת סלקום], גילתה המבקשת, רק לאחר שכבר רכשה את החבילה, כי במקום נפח גלישה כולל של 6 ג’יגה בייט בסך 99 ₪ שהוצע לה, מספקת סלקום, באותו המחיר, נפח גלישה של 1 ג’יגה בייט בלבד, לרבות מגבלות נוספות על החבילה, שלא הוצגו בפני המבקשת עובר לרכישתה.

“התנהלות פסולה זו של סלקום מקימה כנגדה שורה ארוכה של עילות תביעה, אשר די בכל אחת מהן לבדה כדי לקבל את הבקשה ולאשר את התובענה הייצוגית כנגדה”.

לדברי כתב הטענות, “את החבילה ניתן לרכוש בכמה דרכים שונות, ובין היתר, דרך מענה אנושי, דרך אתרי האינטרנט של המשיבה או בדרך של מענה הלקוח להודעת SMS ישומה מצד סלקום.

“ענייננו כאן בהודעת SMS יזומה ששולחת סלקום ללקוחותיה, אשר היא מזהה כי הם נמצאים בשטחי נמל התעופה בן גוריון וטרם רכשו חבילת גלישה לחו”ל, ובה היא מציעה לאותם לקוחות לרכוש ברגע האחרון, לפני עזיבתם את הארץ, חבילת גלישה בחו”ל הנקראת חבילה ‘בראש שקט’. ההודעה מזמינה, נראית אטרקטיבית וגם ‘מאיימת’ שפשוט לא תוכל לגלוש בחו”ל אם לא תצטייד בחבילה.

“[…] סלקום מציגה ביודעין, במסגרת הצעת הרכישה, מידע אטרקטיבי שהינו מטעה, שגוי, חסר ושונה מהותית מפרטי החבילה האמיתיים אותם היא מספקת בפועל. זאת, במטרה למשוך את הלקוחות שנמצאים בשטחי נתב”ג ועוד רגע עולים למטוס, לרכוש את החבילה בטרם יציאתם מהארץ”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “בהתאם, משך שהותה של המבקשת בחו”ל, צימצמה המבקשת משמעותית את השימוש בחבילת הגלישה על-מנת שתוכל לבצע שיחות וידיאו ושיחות קוליות עם ילדיה באפליקציה הייעודי WhatsApp; בהתאמה, ולאור השינוי המהותי בפרטי העיסקה אותה כפתה המשיבה על המבקשת, המבקשת צימצמה משמעותית את הגלישה באתרים נדרשים כגון Google Maps באופן אשר פגע בה מהותית, ובאיכות נסיעתה”.

כתב הטענות מפרט את חילופי הדברים בין התובעת לבין חברת סלקוח לאחר שובה לישראל ומדגיש כי “גם לאחר שניתנה לסלקום הזדמנות להשיב את הכספים לצרכן, בחרה המשיבה לשקר ולספר ללקוח שוהא יכול היה להיכנס לקישור בו מופיעים תנאי הרכישה, קישור שאיננו קיים, וממילא איננו נדרש“.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אלי שמעון ואלעד אשכנזי [ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני – עורכי דין].

[הערה: ההדגשות – מופיעות במקור].