ייצוגית נגד TikTok בשל פגיעה חמורה לכאורה בפרטיות משתמשי היישומון טיקטוק שאותו היא מפעילה; מעיינת במידע פרטי של המשתמש ש’הועתק’ או ‘נגזר’ על-ידו במסגרת פעילותו במכשיר שבו מותקן היישומון

ביום חמישי (30.7.2020) בשעה 07:50 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד חברת TikTok Pte [באמצעות נציגתה טיקטוק אינפורמיישן טכנולוג’יס תל אביב]: “עניינה של תביעה זו בפגיעה חמורה של הנתבעת בפרטיות משתמשי היישומון טיקטוק שאותו היא מפעילה, בשל כך שהנתבעת מעיינת במידע פרטי של המשתמש ש’הועתק’ או ‘נגזר’ על-ידו במסגרת פעילותו במכשיר שבו מותקן היישומון.

התביעה הוגשה לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד. התובעת בתיק זה היא ענבל שהרבי, “בעלת מכשיר נייד של חברת אפל (iPhone) אשר מצוייה בו אפליקציית טיקטןק בה היא עושה שימוש מפעם לפעם”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “לאחרונה נחשף כי הנתבעת, המפעילה יישומון עבור יצירת קטעי וידיאו קצרים ושיתופם בשם TikTok, פגעה באופן בוטה וחסר תקדים בפרטיות משתמשיה.

“אין מי שלא מכיר את האפשרות ‘להעתיק’, ‘לגזור’  ו’להדביק’ תוכן ומידע במחשבים ובמכשירים ניידים. פריט ש’נגזר’ או ‘הועתק’ מכיל פעמים רבות מידע רגיש, אינטימי ופרטי של המשתמש, כגון הודעות פרטיות, תכתובות עסקיות חסויות, סיסמאות או מידע רפואי, מידע ופרטים אינטימיים, תמונות ועוד.

“הנתבעת, ברוב תעוזתה, עיינה במידע פרטי של המשתמש ש’הועתק’ או ‘נגזר’ במכשירים בהם הותקנה האפליקציה.

“משתמשי האפליקציה, ובהם התובעת, לא יכלו להעלות על דעתם שהנתבעת מעיינת במידע שהועתק’ או ‘נגזר’ במסגרת פעילותם במכשיר. הנתבעת מעולם לא גילתה שהיא עושה זאת, וממילא לא ביקשה ולא קיבלה את הסכמת המשתמשים לכך”.

“התנהלות הנתבעת נחשפה לאחרונה באופן פומבי והנתבעת נאלצה להודות בדברים. אם כן, כל שנותר הוא לוודא שהתנהלות הנתבעת תופסק, ולקבוע מהו הפיצוי הראוי למשתמשים, שחלק ניכר מהם קטינים, בגין הפגיעה הקשה בפרטיותם ושלל הפרות הדין מצד הנתבעת”.

בכתב התביעה מוצע כי הקבוצה המיוצגת בתיק זה תוגדר כ”מי שבמכשיר הנייד [סלולרי או מחשב לוח (טבלט)] מתוצרת חברת Apple, מצוייה או הייתה מצוייה בעבר אפליקציית TikTok.

בהמשך כתב התביעה נאמר בין היתר כי “על-פי פירסומים שונים, הצעירים הישראלים מבלים מידי יום באפליקציה וצופים ב- 41 דקות וידיאו בממוצע ביום. המשתמש הממוצע פותח את האפליקציה שש פעמים ביום ויחדיו כ- 3 מיליון משתמשים ישראלים בחודש צופים בלמעלה מ- 6.2 מיליארד צפיות חודשיות”.

בכתב הטענות נאמר גם כי “[…] לא למותר לציין כי לנתבעת מוניטין מפוקפק ביותר בכל האמור להגנה על המשתמשים, לאבטחת המידע ולהגנה על הפרטיות. כך, למשל, בחודש פברואר 2019 נקנסה הנתבעת ע”י הרשויות בארה”ב בגין הפרה של חוקי הגנת ילדים בשל כך שאיפשרה לילדים מתחת לגיל 13 להשתמש באפליקציה ללא פיקוח.

“בחודש ינואר 2019, מוסד המחקר האמריקני היוקרתי מכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית פירסם מאמר אודות הסכנות האורבות למערב מאפליקציות חברתיות ובראשן אפליקציית טיקטוק. המכון הביע חשש מהפופולריות של האפליקציה בקרב משתמשים מערביים, כולל אנשי צבא, ומיכולתה להעביר מידע על מיקום, תמונה וביומטריה לחברה-האם הסינית שלה, שאינה יכולה מבחינה משפטית לסרב לחלוק נתונים עם ממשלת סין […] יצויין כי בעקבות הביקורת על האפליקציה, בדצמבר 2019 אסר צבא ארה”ב על חייליו להשתמש באפליקציה”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד שמוליק קסוטו, דוד יצחק ושחר קפושה ממשרד קסוטו ושות’, עו”ד.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה מופיעות כך במקור].