ייצוגית נגד PayPal: “מקרה מובהק של ‘התעשרות מנטילת רווחי (ואף כספי) הזולת’; מקרה בו תאגיד בינלאומי מנצל לרעה את כוחו ונוטל חירות עצמו לשלול ולפגוע בזכויות לקוחותיו בכספיהם שלהם אשר מוחזקים אצלו למשמרת”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד PayPal Pte [חברה פרטית המאוגדת בסינגפור וחברה-בת של תאגיד פייפאל הבינלאומי PayPal Holdings Inc שמקום מושבו בארה”ב. הנתבעת חולשת על מתן שירותי התשלום של פייפאל באיזור גיאוגרפי הכולל מדינות רבות ובהן ישראל].

התובעים בתיק זה הם חברת פרוטק פתרונות בע”מ וקובי בן צבי.

לגבי התובעת מס’ 1 נאמר בכתב הטענות כי היא “חברה פרטית המעסיקה כ- 10 עובדים ועוסקת בתחום הייצור והשיווק של שתלי שיניים. מוצרי התובעת מיוצרים במפעלה הממוקם במעלות והם נמכרים  בארץ ובחו”ל. לצרכי קבלת תשלומים מלקוחות ולנוכח העדפתם של לקוחות רבים לשלם באמצעות פייפאל בלבד, התקשרה התובעת עם פייפאל לצורך קבלת תשלומים ופתחה חשבון עסקי בפייפאל אליו מועברים תשלומים שהיא מקבלת מלקוחותיה.

“התובעת מייצגת את קבוצת התובעים הראשונה שהוגדרה כלקוחות פייפאל אשר החברה הגבילה את חשבונם לצמיתות או ביטלה את ההתקשרות עימם ללא התראה מוקדמת, תוך שהיא מעכבת בידה את הכספים שהוחזקו בחשבון הפייפאל שלהם (כולם או חלקם) למשך 180 יום (או למשך כל זמן אחר)”.

התובע השני מוגדר בכתב הטענות כמדריך טיולים בישראל העובד עם קבוצות תיירים מהארץ ומחו”ל. לשם קבלת כספים מלקוחות בחו”ל פתח התובע חשבון בפייפאל בשנת 2015. התובע מייצג את קבוצת התובעים השנייה: כל מי שהחברה “עיכבה תשלומים שהועברו לחשבונות הפייפאל שלהם ו/או כספים שהוחזקו בחשבון, לרבות באמצעות הטלת עכבון ו/או עתודה, מבלי שבוטל ההסכם עימם”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “במרכז תובענה זו עומד מקרה מובהק של ‘התעשרות מנטילת רווחי (ואף כספי) הזולת’, במובן המאוד ליטראלי. מדובר במקרה בו תאגיד בינלאומי מנצל לרעה את כוחו ונוטל חירות עצמו לשלול ולפגוע בזכויות לקוחותיו בכספיהם שלהם אשר מוחזקים אצלו למשמרת.

“אם לא די בכך, אותו תאגיד מתעשר על חשבון לקוחותיו כתוצאה מהתנהגות דורסנית זו כאשר התעשרות זו ככל הנראה מכוונת אף היא את התנהגותו ביחס לכספי הלקוחות המופקדים בידיו ולמצער מציבה אותו בניגוד עניינים אינהרנטי אשר תקנת הציבור לא יכולה להסכין איתו.

“[…] לעיתים, כפי שאירע בעניינו של התובע – פייפאל מעכבת תשלומים שמועברים ללקוח ומחזיקה אותם כעתודה או כעיכבון בידיה, וזאת גם מבלי שנטען כי הלקוח ביצע הפרה כלשהי, והכל עפ”י שיקול דעתה המוחלט. דא עקא, כאשר פייפאל מחליטה לשחרר כספים אלו ולהעבירם לבית-העסק – הם מועברים בערכם הנומינלי ללא הפרשי הצמדה וריבית, תוך שפייפאל מתעשרת על חשבונם של הלקוחות כתוצאה מכך שהיא גוזלת את הריבית מהכספים המוקפאים.

“במקרים קיצוניים יותר (אך שכיחים מאוד), כפי שאירע בעניינה של התובעת, כאשר פייפאל סבורה עפ”י שיקול דעתה כי קיים ‘סיכון פוטנציאלי’ הקשור בלקוח, פייפאל מפעילה סעד עצמי קיצוני ומודיעה ללקוח על ביטול ההסכם לאלתר וסגירת החשבון לצמיתות, מבלי לספק לו כל פירוט או הסבר מדוע נקטה בצעד חריג שכזה, אשר שמור בדין רק ל’נסיבות חריגות’.

“למותר לציין, ועניינה של התובע יוכיח, כי החלטה שכזו מהווה פגיעה קשה בבתי-העסק שהתקשרו עם פייפאל, כאשר באבחת חרב וללא הכנה מראש נמנעת מהם האפשרות לקבל תשלומים עבור שירותים או מוצרים שסיפקו.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד יעקב שפיגלמן ועידו עמית.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בתביעה המקורית].