ייצוגית נגד META: בשם “כל אדם המשתמש בפייסבוק שבשמו יצאה הצעת חברות או שקיבל הצעת חברות יזומה ע”י פייסבוק”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת Meta Platforms: “בקשה שעניינה הפרת הזכות לפרטיות ובפגיעה בפרטיות של המבקש והציבור ע”י פייסבוק, ביצירת פעולות לא מוסכמות מסוג הצעת חברות המופנות אל אנשים אחרים, ללא רצון המשתמש וללא הסכמה, ללא היתר מראש, ללא ידיעה ובניגוד מוחלט לחוק ולהסכם”; “[…] לענייננו, פייסבוק יותר חזקה מהשב”כ, וכאן היא יוצרת לך קשרים שלא ביקשת מול אנשים שלא רצית!”.

התובע בתיק זה הוא צח שוויפל, “משתמש בפייסבוק מזה מספר שנים, ויש לו חשבון משתמש בשם Tzach Schwifel”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “תובענה זו, הדנה בתחום הצרכניות ויחסים מול גוף עסקי, היא למעשה תובענה בתחום זכויות האדם, וליתר דיוק, הזכות להגנה מפני פגיעה בפרטיות ואיסוף מידע אובססיבי על כל אדם, ללא ידיעתו ובוודאי שלא בהסכמתו ולביצוע פעולות פרטיות בשמו.

“לכל אדם הזכות לפרטיות, זכות שצנעת חייו לא תיפרס בפני כולם, תהיה גלוייה לכולם ותהיה ניתנת לקטלוג, לשמירה, לאיסוף, לגישה, להעברה, למכירה ולהפצה. לכל אדם זכות שחברות ענק (וגם עסקים קטנים) לא יעשו רווח מהמידע שלו ועליו, ולא ייצרו בשבילו קשרים יזומים, בכל צורה שהיא, בלא הסכמתו ובלא ידיעתו. ולצורך עניינים אלו, ‘הסכמה‘  משמעותה הסכמה מפורשת, מודעת, מראש ולגבי כל פעולה בנפרד, ותוך מתן מידע מלא ומתאים על כל מה שעומד להיעשות בפעולה, לשם קבלת החלטה מושכלת מראש.

“[…] אבל פייסבוק החליטה שלא. פייסבוק החליטה שאין יותר פרטיות ושאין זכות לצנעת החיים ושאין זכות להגנה מפני חשיפת הכל – ממש הכל – בפני כולם, ולצורכי רווח. פייסבוק החליטה שהכל חשוף והכל גלוי והכל ניתן לבדיקה ולבחינה ולאגירה ולניתוח ולפרסום ולפעולה בשמו של כל אדם. ופייסבוק לא עושה זאת סתם. תוך עשיית עושר ולא במשפט ושלא כדין, פייסבוק מרוויחה ריווחי ענק כתוצאה מהפרה של הדין ושל זכויות הציבור בישראל”.

לדברי כתב הטענות, “המשתמש מקפיד ככל יכולתו על הפעולות שהוא מבצע בפייסבוק ומקפיד במיוחד על שמירת הפרטיות שלו ככל האפשר. עם זאת, המבקש מודה כי לא הפנים ולא הבין עד תום את חומרת הסכנה שבהתנהלות בפייסבוק ואת האפשרות של העברת מידע עליו שלא לפי רצונו או יצירת מידע וביצוע פעולות כפויות שלו שלא לפי רצונו והצגת פעילות שלו כלפי צדדי ג’ בלא הסכמתו המודעת ובלא רצונו, כמובן שהמבקש מעום לא ידע ולא יכול היה לדעת על הפעולות שתעשה פייסבוק בנתונים ובו עצמו, לרבות לשם פיתוח עסקיה והרחבת מעגל ההתקשרויות שלו בכפיה.

“המשיבה, בלא רשותו והסכמתו יצרה התקשרויות בינו ובין אחרים אותם אינו מכיר, על דרך הצעת חברות שמעולם לא ניתנה ולא התבקשה. כך, מסתבר שפייסבוק יכולה לבצע פעולות בשם המשתמשים מבלי שנתנו לכך את הסכמתם. המבקש גילה זאת ביום 9.5.2023 ולא ידע מדוע הדבר אירע, אך עם הודעתה והודאתה של פייסבוק במעשים שהתפרסמו בעיתונות, הבין את חומרת העניין עד תום.

“כך, ביום 9.5.2023 פנה אל המבקש חבר קרוב אשר שאל אותו האם הוא שלח בקשת חברות לאשה אותה החבר מכיר. לתדהמתו, ולאחר בדיקה גילה המבקש כי אכן כך וכי גם אותה אשה שלחה אליו בקשת חברות. מבדיקה גילה המבקש כי לא הוא שלח בקשת חברות אליה ואותה אחת לא שלחה בקשה אליו.

“[…] לאחר הפרסומים ברשת האינטרנט אודות ה’תקלה’ שיצרה פייסבוק ועל כך שהיא יזמה את הצעות החברות הללו, בדק המבקש וראה כי הצעת החברות נעלמה! הדבר מוכיח גם את עצם האפשרות של פייסבוק לפעול בפרופיל המשתמש ככל העולה על רוחה וגם כי הבינה שיצרה נזק ממשי לציבור רחב, עד כדי הצורך להעלים את הראיות. המבקש בדק וגילה כי גם לאחרים קרה אותו המקרה.

“[…] המעשים הפסולים המתוארים בבקשה זו הינם יוצאי דופן בהחלט והם בוצעו כנגד קבוצת ענק בישראל, מדובר בהפרת פרטיות ברמה הגבוהה ביותר אשר נעשתה ביחס למספר רב של אנשים, תוך התעלמות מוחלטת מכל חוק ומכל דין, ותוך ניצול כוחה של פייסבוק לרעה”.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בטקסט המקורי].