ייצוגית נגד HOT בטענה כי הפרה לכאורה “את הוראות חוק הגנת הצרכן וחוק הגנת הפרטיות באמצעות איסוף שלא כדין של מידע אישי”

לבית-המשפט המחוזי בב”ש הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת HOT [הוט מערכות תקשורת והוט טלקום] בטענה כי הפרה לכאורה “את הוראות חוק הגנת הצרכן וחוק הגנת הפרטיות באמצעות איסוף שלא כדין של מידע אישי”.

התובע בתיק זה הוא עו”ד בן מרמרלי.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “המבקש הינו לקוחת של המשיבה בתחום הטלביזיה. הוא הזמין את המשיבה להתקין אצלו שקע RF במסגרת הוספת ממיר לשירותי הטלביזיה. המבקש פנה למשיבה על-מנת להתקין מודם בביתו. ביום 21.6.2022 הגיע הטכנאי לביתו של המבקש. המבקש לא שהה בביתו באותו המועד. בסוף ההתקנה המתקין מטעם המשיבה ביקש מבת זוגו של המבקש לחתום באופן דיגיטלי על טופס באומרו כי היא חותמת על כך שההתקנה בוצעה בלבד. הא ותו לו [הערה: כך במקור]. ואכן זוגתו חתמה באופן דיגיטלי על המסמך תוך שהוסבר לה שכל שהיא מאשרת הוא את ההתקנה שבוצעה והמחיר סוכם בלבד. יובהר כי המסמך לא נמסר לחותם וגם לא טופס הגנת פרטיות כמפורט בו.

“ביום 27.6.2022 נחשף המבקש לכתבה בעיתונות הכלכלית לפיה המשיבה מחתימה את לקוחותיה במסגרת התקנה בביתם על טופס ובו סעיף אשר פוגע בפרטיותם ולמעשה כבדרך אגב, המשיבה מקבלת לכאורה הסכמה (שלא מדעת) של הלקוח במסגרתה היא אוספת עליו מידע אישי רגיש כגון נתונים ביחס למקום הימצאו בכל דקה משעות היום ומעבירה ו/או יכולה לסחור במידע זה באמצעות העברתו לגורמים שלישיים אשר עושים במידע זה שימוש לצרכיהם לרבות צרכים מסחריים”.

כבר בשלב זה יובהר כי זוגתו של המבקש כמובן שאינה יכולה ו/או אינה רשאית לוותר על פרטיותו של המבקש ועצם העובדה שהמשיבה החתימה אדם אחר שאינו הלקוח על טופס במסגרתו מוותר המשתמש על פרטיותו היא בעצמה בלתי תקינה בעליל בלתי חוקית.

“כמו כן, כפי שניתן לראות מהטופס עצמו, סעיף איסוף המידע אינו מודגש ומהווה חלק ממלל כללי ואין זה סביר שאדם מן הישוב, אשר בסך הכל מתבקש לאשר התקנה של מוצר/שירות בביתו, צריך לקרוא מסמך משפטי שכזה ולהבין מתוכו כי הוא מוותר באופן דרקוני כל כך על פרטיותו עבור רצונותיה המסחריים של המשיבה.

“[…] למעשה, מחביאה המשיבה סעיף דרקוני זה שלו השלכות חמורות על פרטיותו של הלקוח, במסמך שנחזה להיות מסמך צדדי וטכני בלבד”.

“המבקש מודע לכך שיש מידע שלקוח צריך לספק למשיבה על-מנת שזו תוכל לספק לו את השירותים שלה, קרי מידע שהכרחי לאסוף לצורך הפעלת השירות. אולם יש את המידע הלא-הכרחי למתן השירותים כגון מידע ביחס למיקומו הגיאוגרפי של אדם וכמובן שאין זה הכרחי להעבירו לצדדים שלישיים לצרכים מסחריים. מידע שכזה המשיבה חייבת לאפשר ללקוח לסרב לאיסופו וזאת באמצעות גילוי נאות, מודגש ושבאופן שרלבנטי לפעולה אותה היא מבצעת באותה העת.

“האפשרות לסרב לאיסופו של המידע על הלקוח מחייב את המשיבה לפצל את הפיסקאות הללו למידע ההכרחי למתן שירותיה אל מול המידע העודף שאינו הכרחי. לגבי המידע שאינו הכרחי חובה על המשיבה לאפשר ללקוח למסור הודעת סירוב באופן ברור ומדעת. המשיבה לא עשתה כן.

בין היתר נאמר עוד בכתב התביעה כי המשיבה “[…] הפרה את הוראות הרישיון ניתן לה על-ידי משרד התקשורת”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד לירון פרמינגר.

* הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי.