ייצוגית נגד Google בגין “הפרה בוטה וחמורה של התחייבויותיה כלפי לקוחותיה, לספק להם גישה חופשית, ללא תמורה וללא הגבלת זמן לשירות תוכנת הענן גוגל וורקספייס, זאת בניגוד להתחייבויות המפורשות ולמצגים שגוגל הציגה כלפי משתמשיה עם השקת השירות”

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה ב- 14.8.2022 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד Google בגין “הפרה בוטה וחמורה של התחייבויותיה כלפי לקוחותיה, לספק להם גישה חופשית, ללא תמורה וללא הגבלת זמן (כלומר, ‘לכל החיים’) לשירות תוכנת הענן גוגל וורקספייס  (Google Workspace), בניגוד להתחייבויות המפורשות ולמצגים שגוגל הציגה כלפי משתמשיה עם השקת השירות”.

התובע בתיק זה הוא שרון אלון.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “בניגוד להתחייבויות המפורשות ולמצגים שגוגל הציגה כלפי משתמשיה עם השקת השירות, לפיהם משתמשים שיצטרפו אל השירות בשלביו הראשונים, ייהנו משימוש בשירות ללא עלות (חינם) ללא הגבלת זמן, במהלך שנת 2022 גוגל החלה לדרוש תשלום (משמעותי) בגין השימוש בשירות זה.

“[…] נזכיר כי באותה תקופה כבר היו קיימים זה מכבר שירותים דומים, פעילים ו- ותיקים של חברות אחרות, ובפני גוגל ניצב האתגר הלא פשוט לשכנע את המשתמשים (ובעיקר משתמשים ‘מסחריים/עסקיים’) לעבור לעשות שימוש בשירות המאוד חדש והלא מוכר שלה.

“אדרבא, מדובר היה בשירות שעודו היה מצוי, הלכה למעשה, בשלבי פיתוח הבנייה ועיצוב, ואשר הובן כי היו צפויות להתרחש בו תקלות ומהמורות רבות, ושעתיד היה לעבור דרך חתחתים טרם הפיכתו לשירות מובנה, שלם ונקי מתקלות, כראוי לשירות מסוג זה”.

“[…] ודוק – לא זו אף זו; אותם משתמשים שהחלו לעשות שימוש בוורקספייס בשלביו הראשונים, איפשרו לגוגל לכוונן ולשפר את השירות, ולתקן את הפגמים הרבים, את אי הדיוקים ואת המגרעות שנפלו בו – באופן טבעי – לכל אורך הדרך. למעשה, המשתמשים הראשונים בשירות, שימשו ‘שפני ניסיון’ בהקשר זה, ועזרו ותרמו לגוגל בשיפור השירות (שעתיד היה, לפי התכנון של גוגל עצמה להפוך לשירות בתשלום, עבור משתמשים שהיו עתידים להצטרף אליו בהמשך הדרך).

“הודות לתובנות, הערות והארות של אותם משתמשים ראשוניים, התאפשר לגוגל (למעשה, בשיטת ‘ניסוי טעייה’) לשכלל את השירות, להפוך אותו לידידותי למשתמש, לכלול בו את כל התכונות והפיצ’רים הנדרשים ללקוחותיה ולהתגבר על הכשלים הטכניים שנכללו בו מלכתחילה. גוגל קיבלה ממשתמשים ראשוניים אלה פידבק, ובהתאם הכניסה מאפיינים שהיו חסרים בשירות, באופן שאיפשר לו להוות תחרות ראוייה לתוכנות ושירותים דומים שהיו קיימים בשוק קודם לכן (כגון של חברת Microsoft ועוד).

“ברי כי גם גוגל הייתה מודעת היטב למגרעות ולחסרונות של השימוש בשירות זה, בעודו בחיתוליו, ובהתאם, ביקשה לשדל משתמשים פוטנציאליים ולפצות אותם באמצעות ההבטחה של השימוש ללא תמורה ‘לכל החיים’, והיה ברור [אז] כי מדובר היה, הלכה למעשה, ב’תמורה’ שמשלמת גוגל לאותם המשתמשים הראשוניים עבור השירות שהם מעניקים לה, של שיפור והתוויית התוכנה”.

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד יוקי שמש ולידיה מנדלבאום.

[הערה: ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בכתב הטענות].