ייצוגית נגד רשות האכיפה והגבייה בשם מי שהוגדרו כחייבים בתשלום אגרת טלביזיה לרשות השידור אולם במסגרת “הרישומים במערכת המחשוב המתופעלת והמתוחזקת בידי המשיבה אין לגביהם כל תיעוד המאפשר לקבוע כי ‘החזיקו’ בטלביזיה בתקופת החיוב”

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב, בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית מינהלית) נגד רשות האכיפה והגבייה/המרכז לגביית קנסות בכל הקשור לחיוב בגין חוב לכאורה לרשות השידור מהעבר.

התובעת בתיק זה היא “אלמנה בת 67 אשר מירב מנה בשלושה העשורים האחרונים התמקד בסעידת בעלה שעבר תאונת דרכים קשה בשנת 1998 ושבעקבותיה הפך לנכה לצמיתות ולחולה סיעודי. ממועד התאונה כאמור המבקשת יצאה לפנסיה מוקדמת וייחדה את כל זמנה לטיפול בבעלה ובמשק הבית, וזאת עד לפטירתו של בעלה לפני כשנה.

“המבקשת המתקשה לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים נעזרה ולוותה ע”י בנה בהתכתבות מול המשיבה”.

“המשיבה הנה אחד משני אגפיה של רשות האכיפה והגבייה ולעניינו של ההליך דנן אחראית על גביית חובות העבר של אגרת החזקת טלביזיה, אשר אינם מטופלים ע”י ההוצאה לפועל”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “עניינה של בקשה זו, הינו חיובי יתר בהם חויבו ‘חייבים’ על ידי המשיבה, שלא כדין וללא סמכות, בגין ‘חובות עבר’, ללא כל בסיס.

“בעניינם של ‘החייבים’ בחיובי היתר כאמור, אין במערכת המחשוב כל תיעוד המאפשר לקבוע כי ‘החזיקו’ בטלוויזיה בתקופת החיוב. כך, ביחס לאותם ‘חייבים’ אין במערכת המחשוב כל תיעוד לקיום אסמכתא לסיבת החיוב על פי מקורות המידע לקיום ‘החזקה’, או תיעוד לקיומן של פניות לרשות השידור ממועד כלשהו בעבר, או תיעוד לגביית סכומים כלשהם בעבר ע”י רשות השידור.

“אם כן, בעניינם של אותם ‘חייבים’, אין ולא היה כל מקום לראות בהם כחייבים ב’חובות עבר’, ולכן חיוביהם כאמור הינם חיובי יתר שלא כדין.

השאלה המשפטית במרכז התביעה היא “חוקיות פעילות המשיבה לחיוב חוב עבר של אגרת החזקת טלוויזיה מ”חייבים”, אשר על פי הרישומים במערכת המחשוב המתופעלת והמתוחזקת בידי המשיבה אין לגביהם כל תיעוד המאפשר לקבוע כי ‘החזיקו’ בטלביזיה בתקופת החיוב”.

“בידי המשיבה מערכת מחשוב שהופעלה ותוחזקה ע”י רשות השידור הכוללת מסד נתונים מלא ביחס לכל חייב וכל חיוב […] מערכת המחשוב מכילה איפוא את כל הנתונים הרלבנטיים […] על אף קיום מערכת המחשוב בידי המשיבה, היא נמנעת באופן שיטתי, מבדיקה יזומה במערכת המחשוב בטרם הגדרת חוב כ’חוב עבר’ ופועלת כלפי ‘החייבים’ – אזרחים תמימים ובהם המבקשת, בדרישה לפרוע חוב נטען מהעבר הרחוק, או להמציא אישורים מגופים חיצוניים, כגון חברות הכבלים, המעידים כי לא ‘החזיקו’ טלביזיה”.

“התנהלות זו עומדת בסתירה מוחלטת לסמכות שהוענקה למשיבה ולחובת ההגינות הבסיסית המוטלת עליה, כל שכן, בבואה לגבות חובות נושנים, אשר בסיסם והגיונם, חלפו זה מכבר”.

לדברי כתב הטענות, “המבקשת ניהלה עם המשיבה הליך מקדמי שנמשך כחצי שנה, במסגרתו הודיעה מספר פעמים למשיבה כי מעולם לא החזיקה טלביזיה ומעולם לא חוייבה בעבר באגרת החזקת טלביזיה. בנוסף, המבקשת דרשה מספר פעמים מהמשיבה לספק תיעוד או רישום לקיום אסמכתאות המעידות על סיבת הקמת החיוב או כי היא חוייבה ונגבו ממנה בעבר סכומים כלשהם על חשבון החזקת טלביזיה. למרות האמור, המשיבה לא העמידה לה כל מידע כאמור ודרשה ממנה להמציא אישורים חיצוניים מהחברות YES ו- HOT המעידים כי בתקופות החיוב של חובות העבר, המבקשת לא הייתה מחוברת אליהן”.