ייצוגית נגד המשרד לחיזוק וקידום קהילתי שלא “הנגיש כדין לאנשים עם מוגבלות שמיעה את מוקד החירום 105 במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת”

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד המשרד לחיזוק וקידום קהילתי [באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)]. זאת משום שלכאורה לא “הנגיש כדין לאנשים עם מוגבלות שמיעה את מוקד החירום 105 במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת” אשר מופעל באמצעות הטלפון בלבד.

בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, העתק מהתביעה יומצא לנציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (במשרד המשפטים).

התובע בתיק זה הוא ארז אבני, “יליד שנת 1975, אדם עם מוגבלות חמורה בשמיעה מילדות הנעזר במכשירי שמיעה ואב לקטינות”. התביעה הוגשה באמצעות אחיו, עו”ד שלומי אבני [“שגם הוא אדם עם מוגבלות חמורה בשמיעה”] ושותפו עו”ד ערן פלסר.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי עפ”י החוק והתקנות הרלבנטיים,  יש חובה להנגיש את השירות במוקד לאנשים עם מוגבלות “כדי לאפשר להם להשתמש בשירות באותה מהירות, נוחות ואיכות שבהן ניתן השירות לכלל הציבור”, וזאת בין היתר באמצעות פקסימיליה, דוא”ל ומסרון, “תוך התאמת הלשון ואופן המענה למוגבלותם”.

לדברי כתב הטענות, המשרד לחזוק וקידום חברתי מפעיל את מוקד החירום במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. מוקד זה הוקם בהתאם להחלטת משלה משנת 2016 “לאור הסכנות האורבות לקטינים ברשת האינטרנט כגון איומים, אלימות מילולית, ביוש (שיימינג), הטרדות ועוד”.

“ככל הידוע למבקש, המוקד פועל 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, ע”י שוטרים שעברו הכשרה ייעודית, ונציגים מקצועיים של משרדי הממשלה השונים, כדי לקבל פניות ודיווחים מהציבור ולתת מענה מקצועי ומיידי לקטינים, הורים ואנשי מקצוע בנושאים הקשורים לפגיעות, אלימות ופשיעה במרחב המקוון, לרבות ייעוץ לגלישה בטוחה ומניעת פגיעות”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי “למרות שהמשיבה מזמינה את הציבור לפנות למוקד 24/7 בכל נושא הקשור להגנה על קטינים ברשת, הוא אינו נגיש לאנשים עם מוגבלות בשמיעה שכידוע מתקשים לשוחח בטלפון או אפילו אינם יכולים כלל.

“ביום 22.2.2021 המבקש רצה לקבל מהמוקד ייעוץ ומידע לשימוש בטוח של בתו הקטינה באפליקציה מסויימת, לאחר שהבין כי מדובר בשירות צ’ט קולי קבוצתי עם מסרים מיידיים, שיתופי מסך, הזרמת מידע, שירותי וידיאו וכיוצא באלה מסרים ותכנים בקבוצות ותת-קבוצות, וכדי למנוע או לפחות לצמצם את החשש מפני חשיפה של בתו הקטינה להטרדות ו/או תכנים פוגעניים ברשת.

“המבקש לא מצא באתר המשיבה ובפורטל הורים כל דרך לשוחח עם המוקד שלא בטלפון. לפיכך נאלץ לבקש מרעייתו, שאין לה מגבלות בשמיעה ועמדה לידו, לשוחח במקומו בטלפון עם המוקד. נציגי המוקד השיבו לרעייתו באותה השיחה שלא ניתן לפנות למוקד אלא באמצעות שיחה טלפונית למוקד.

“בהיעדר אפשרות לשוחח עם המוקד שאופן עצמאי ונגיש, המבקש חש כעס, עלבון, תסכול והפלייה לעומת אנשים בלי מוגבלות בשמיעה שיכולים לשוחח ולהבין בקלות בטלפון”.

לדברי התובע, בנובמבר 2020 פורסמה רשומה (פוסט) בפייסבוק בנושא זה. אחת המגיבות לרשומה ציינה שכבר ביולי 2020 פנתה לשרה ח”כ אורלי לויס ובקסיס והלינה על כך שלא ניתן לפנות למוקד דרך צ’ט, ווטסאפ או מסנג’ר.

בתגובה אחרת, עו”ד צביה אדמון, שהייתה מנסחת עיקרית של התקנות לשירות מטעם המאסדר, הביעה דעתה כי “המוקד היה חייב להיות נגיש כבר ממועד פתיחתו”.

מגיב אחר לפוסט היה חגי רזניק מנכ”ל המשרד “שהבטיח למצוא פיתרון אולם למרבה הצער הבטחות לחוד ונגישות לחוד, וגם כיום המוקד פועל 24/7 באמצעות הטלפון בלבד.

“קל וחומר בתקופה שבה מרבים הקטינים לומדים מהבית באמצעות הרשת עקב מגבלות וירוס קורונה, מה גם שלרשת האינטרנט חשיבות רבה לאנשים עם מוגבלות בשמיעה, למידע ותקשורת ויזואלית”.